שתף קטע נבחר

לא לפספס הזדמנות: "כן" להסכם - עם טורקיה

בחודשים האחרונים יש סימנים רבים להתחממות ביחסי טורקיה-ישראל, בהם דברי הנשיא הטורקי ארדואן בעד פיוס בין שתי המדינות. חוקרים ישראליים וטורקיים בקריאה משותפת לחתום על ההסכם המתגבש בין ירושלים לאנקרה

רצון פוליטי לשקם את היחסים בין המדינות. נתניהו וארדואן (צילום: AP, קובי גדעון, לע"מ) (צילום: AP, קובי גדעון, לע
רצון פוליטי לשקם את היחסים בין המדינות. נתניהו וארדואן(צילום: AP, קובי גדעון, לע"מ)

 

ישראל וטורקיה ניצבות כעת בפני הזדמנות של ממש לשקם את היחסים ביניהן לאחר חמש שנים של קיפאון ומתיחות. אנו, בכירים במכוני מחקר ומדיניות מישראל ומטורקיה שפועלים ביחד מאז 2012 למען שיקום היחסים, מקדמים בברכה את ההתפתחות הזו וקוראים למנהיגי שתי המדינות לממש את ההזדמנות ולחתום על ההסכם המתגבש.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

באמצע חודש דצמבר נפגשו בשווייץ נציגים משתי המדינות כדי להתקדם לעבר הסכם שיביא לנורמליזציה ביחסים. על פי הדיווחים, הצדדים אכן גיבשו מתווה להסכם פיוס חרף העובדה שנותרו נושאים שנויים במחלוקת - ובראשם הסגר על רצועת עזה.

 

ההשתלטות הישראלית על המרמרה (צילום: AP) (צילום: AP)
ההשתלטות הישראלית על המרמרה(צילום: AP)

ישראל וטורקיה כמעט הגיעו להסכם פיוס כמה פעמים מאז משבר משט המאווי מרמרה ב-2010. הפעם האחרונה הייתה באביב 2014. ואולם, בזמן שהדיפלומטים הצליחו להגיע לנוסחאות פשרה שיגשרו על הפערים בין המדינות, ההנהגות הפוליטיות באנקרה ובירושלים היססו להוציא לפועל את ההסכם המוצע. הפעם נראה כי ישנה התכנסות של אינטרסים משותפים בתחומי הביטחון והכלכלה, וכן רצון פוליטי בקרב שני הצדדים לשקם את היחסים.

 

בגלל הגז והמלחמה בסוריה

בחודשים האחרונים היינו עדים לריבוי סימנים שמעידים על התחממות עקבית ומכוונת ביחסי ישראל-טורקיה. שתי המדינות נקטו צעדים שמטרתם לייצר אווירה ציבורית טובה יותר ולאפשר להן להרחיב את היקף שיתוף הפעולה ביניהן. הדבר נבע בראש ובראשונה מאינטרסים משותפים בעניין הגז הטבעי במזרח אגן הים התיכון ומדאגה משותפת מן ההתפתחויות בסוריה.

 

ימים אחדים לפני הפגישה שהתקיימה בשווייץ אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי פיוס ישראלי-טורקי "יהיה טוב עבורנו, עבור ישראל, עבור פלסטין ועבור האזור כולו". גם מנכ"ל משרד החוץ הישראלי דורי גולד אמר דברים דומים בהדגישו ש"מאז ומתמיד שואפת ישראל ליחסים יציבים עם טורקיה והיא בוחנת כל הזמן את הדרכים להגיע לכך". התבטאויות כאלו היו נדירות בחמש השנים האחרונות.

 

לאחר הפגישה בשווייץ נמשכה המגמה של התבטאויות חיוביות מצד שני הצדדים. סגן ראש הממשלה הטורקי עומר צ'ליק אמר: "ללא ספק, מדינת ישראל והעם הישראלי הם ידידים של טורקיה". שר האנרגיה הישראלי יובל שטייניץ אמר כי "ישנה הזדמנות רצינית ומשמעותית להפשרה ונורמליזציה ביחסים בין ישראל לבין טורקיה", וכי נוצרה הזדמנות עצומה לשיתוף פעולה בנושא הגז הטבעי.

 

למנהיגי ישראל וטורקיה אסור לתת להזדמנות זו לחמוק. במקום זאת, עליהם לנצל את הרצון הטוב והמומנטום החיובי ולהתקדם במהירות ליישוב נקודות המחלוקת הנותרות, לחתום על הסכם פיוס ולהביא לחידושם של יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות.

 

הסכם מסוג זה ישרת לא רק את האינטרסים המיידיים של ישראל וטורקיה. הוא יוכל לתרום גם לביטחון וליציבות האזורית על ידי סיוע לריסון הקיצוניות והקנאות האלימה במזרח התיכון. יתר על כן, ייתכן שפיוס כזה יאפשר לטורקיה להפוך לשחקן משמעותי וחיובי יותר במאמצים לשקם את רצועת עזה, לקדם פיוס פנים-פלסטיני ולעודד תהליך שלום בין ישראל לבין הפלסטינים.

 

בהתבטאותו בעניין אמר נשיא טורקיה ארדואן: "איני מאמין שהציבור הישראלי מרוצה ממצב היחסים הנוכחי". אכן, סקר דעת קהל מאוקטובר 2015 שנערך על ידי "מתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית" הראה שהציבור הישראלי מזהה סיבות לשיקום היחסים עם טורקיה, ובראשן האפשרות לשיתוף פעולה ביטחוני ישראלי-טורקי בנושא סוריה וארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש). גם בטורקיה נראה שיש בסיס תמיכה רחב לשיקום היחסים, כפי שעולה מדבריו של ראש מפלגת האופוזיציה העיקרית שם, כמאל קיליצ'דרולו, שהביע תמיכה בפיוס קרוב עם ישראל.

 

חתימה על הסכם פיוס תהיה צעד חיוני בכיוון הנכון, אך לא יהיה בכך די. על מנת להביא לשיקום של ממש ביחסי ישראל-טורקיה יהיה צורך בצעדים נוספים שיגבירו את ההבנה ההדדית בין שתי המדינות ושיסייעו בבניית נרטיב חדש ליחסים ביניהן.

 

לשם כך, בתקופה שלאחר חתימה על הסכם יצטרכו שתי המדינות לשים דגש מיוחד על השבת האמון ביניהן, שיווק הסכם הפיוס באופן חיובי לציבור הישראלי והטורקי, ייסוד מגוון ערוצי הידברות רשמיים, קידום יוזמות כלכליות חדשות, הקמת מנגנונים לניתוח משותף של המתרחש באזור ולתיאום מדיניות, סיוע הדדי בתהליכי יישוב סכסוכים שבהם מעורבות שתי המדינות, והגברת הדיאלוג בין ארגוני חברה אזרחית ואליטות חדשות בישראל ובטורקיה.

 

יש לעודד במיוחד ארגוני חברה אזרחית - מכוני מחקר ומדיניות, אוניברסיטאות, וארגונים לא-ממשלתיים - לקחת חלק בתהליך זה. העבודה המשותפת שהוציאו לפועל שני המכונים שלנו בשנים האחרונות הוכיחה שיש בכוחם של מאמצים מדיניים עצמאיים ובלתי-רשמיים לקדם תמורות חיוביות ביחסים הבילטרליים.

 

למנהיגי ישראל וטורקיה יש אפשרות להביא לפתיחת פרק חדש ביחסי המדינות, שיוכל לתרום לקידום שלום, ביטחון ושגשוג בשתי המדינות ובאזור. עליהם לחתום על ההסכם.

 

ד"ר נמרוד גורן וגבריאל מיטשל הם מראשי "מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית "; פרופ' מנסור אקגון, ד"ר סילביה טיריאקי ומוחמד עמאש הם מראשי המכון הטורקי GPoT Center למגמות פוליטיות גלובליות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מרק ישראל סלם, רויטרס
נתניהו וארדואן
צילום: מרק ישראל סלם, רויטרס
מומלצים