שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מ' הכלכלה התיר לפטר 956 נשים בהריון ב-2015
    משרד הכלכלה אישר את פיטורי 956 נשים בהיריון במהלך השנה החולפת, כך עלה בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת היום. נציגת שדולת הנשים: "המעסיקים באים מוכנים משפטית להליך, בעוד רוב הנשים לא מיוצגות ונדרשות להגיב לטיעוני המעסיק תוך שבוע". בנוסף אישר המשרד 83 היתרים לצמצום היקף העבודה

    956 התרים לפיטורי נשים בהריון ובטיפולי פוריות ניתנו השנה למעסיקים על ידי משרד הכלכלה. כך התברר בדיון שנערך היום (ג'') בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

     

    כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

     

    על פי נתונים שמסר המשרד, בסך הכל התקבלו השנה 1,422 פניות ממעסיקים להיתרי פיטורים - ירידה של 12% משנה שעברה. סך שיעור ההיתרים לפיטורים שניתנו עמד על 67.2% - ירידה משמעותית לעומת שיעור של 80% שנרשם בשנה הקודמת. בנוסף להיתרי הפיטורים ניתנו 83 היתרים לצמצום היקף העבודה, ו-144 פניות סורבו. כמו כן, המשרד פתח 60 תיקי אכיפה פליליים והטיל השנה 36 עיצומים על מעסיקים בסך כולל של 1,286,640 שקל. הוועדה הביעה את מורת רוחה כי המעסיקים ונציגיהם לא נכחו בדיון.

     

     (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי במשרד הכלכלה, ייחסה את הירידה במספר הפניות לעליה במודעות מצד מעסיקים לנושא. "אין משמעותה של פנייה כי בהכרח יינתן היתר פיטוריםן, ולכן מראש הם חוסכים את ההליך". מנגד, ח"כ מירב בן ארי (כולנו), טענה כי הירידה בפניות נובעת מחוסר אמון של הנשים. "במהות, מראש, מגיע לכאן מגזר מוחלש שצריך סיוע, שפעמים רבות לא יודע את זכויותיו, וחייבים לעשות חשיבה איך להגיע יותר לנשים. רק 60 תיקי אכיפה פלילית בשנה זה מספר נמוך ולא סביר המעיד על בעיה, שנובעת אולי מחוסר ידע של נשים ואולי מייאוש שלהן".

     

    עו"ד שיר-אל נקדימון, משדולת הנשים, מתחה ביקורת על השיעורים הגדולים של הבקשות המאושרות כי "החוק קובע שהחריג הוא התרת הפיטורים ואילו בנתונים היום אנו רואים שבאחוזים החריג הוא סירוב הפיטורים", אמרה. "בנוסף, נטל ההוכחה אמור להיות על המעסיק, ואילו בפועל העובדת צריכה להמציא את הנתונים שאין סיבה לפטר אותה, כמו למשל מודעות דרושים שהתפרסמו בעוד המעסיק טוען לצמצומים".

     

    "המעסיקים באים מוכנים משפטית להליך, בעוד רוב הנשים לא מיוצגות ונדרשות להגיב לטיעוני המעסיק תוך שבוע, שזה סד זמנים בלתי אפשרי", הוסיפה. "היו גם מקרים שמפקחת משרד הכלכלה מציעה להגיע להסכמות והעובדת מגיעה להסכמה, ללא הבנה מלאה של מה היא הסכימו לו, והמשרד לא מפקח על זה. "למפקחות משרד הכלכלה, שמקבלות את ההחלטה, אין ידע או הכשרה משפטית. צריך להפוך את ההליך למנגנון דומה לזה של משרד הביטחון לגבי המילואימניקים".

     

    "נשים לא מכירות את הזכויות שלהן"

    עו"ד מאירה בסוק, יועמ"ש בנעמ"ת, ציינה כי "נשים גם לא מכירות את הזכויות שלהן, וזה ניתן ללמוד ממספר הפניות הנמוכות. מי שמכירה את הזכויות הולכת לעו"ד פרטי ומקבלות את זכויותיהן. צריך להוסיף למשרד הכלכלה סמכות לדון גם בהרעת תנאים שאינה פיטורים או צמצום שעות". עו"ד דנה גינוסר, מנחת הקליניקה לזכויות נשים בעבודה באוניברסיטה העברית, הוסיפה כי "צריכה להיות אכיפה עם נראות מצד משרד הכלכלה, כדי לייצר הרתעה אצל מעסיקים".

     

    חה"כ רחל עזריה (כולנו), ציינה כי "ההרגשה שלי היא שהרבה דברים קורים עוד בשלב המוקדם, של אי קבלה לעבודה, או הערמת קשיים על העובדת כדי להביא לעזיבתה. אלו תהליכים מורכבים יותר, שלא יכולים להתכנס לכדי תלונה אליכם". לשאלתה האם יש מה לעשות בנידון השיב מאיר דוד, מנהל אגף אכיפה מנהלית במשרד הכלכלה, כי "אם היה סעיף של שוויון הזדמנויות בעבודה גם בהליכים מנהליים זה היה מאוד מסייע, כי רמת ההוכחה בפלילים גבוהה מאוד". מקובר אמרה, כי אלו דברים שבסמכות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה עימה מתקיים שיתוף פעולה.

     

    ח"כ נורית קורן (הליכוד) התייחסה לתרגילים שעושים המעסיקים כדי לעקוף את מהוראות החוק, בהן פיטורי נשים שהרו ברגע ברגע שההגנה של החוק פגה, אחרי 60 יום מתום חופשת הלידה. עו"ד ג'נט שלום ציינה כי מדובר בנושא שנמצא בתחום טיפולה והציעה לפנות אליהם בנושאים אלו. "החוק עושה את העבודה אבל הבעיה היא ביישום, שכן יש חובה לייצוג משפטי בפועל. אנו עושים זאת ככל יכולתנו, אבל הנציבות מונה 10 עובדים ועובדות ולכן יכולתנו מוגבלת. אם נשאל במה אפשר לעזור, אז בייצוג משפטי לנשים אלה ובתקנים לנציבות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים