שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ממצרים - ועד לשואה: יהודים לא עוזבים אחד את השני
    החשכה של מצרים הייתה לא רק פיזית, כי אם חשכה חברתית, ערכית, מוסרית וסוציולוגית. הם לא ראו איש את אחיו. לאף אחד לא היה אכפת מזולתו. לעומתם, "לבני ישראל היה אור בכל מושבותם". משה רבנו הראה שאכפת לו מכל יהודי, ומאז ועד היום יהודים לא עוזבים יהודים בצרה

     

    צילום ועריכה: אורות

    צילום ועריכה: אורות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פרשת "בא" מכילה את שלוש המכות האחרונות מעשר המכות שניתכו על מצרים, עקב סירובו של פרעה לשחרר את בני ישראל. שבע מכות למדנו בשבוע שעבר בפרשת "וארא", ושלוש נותרו כאן: ארבה, חושך ומכת בכורות שהייתה הקש ששבר את גב הגמל.

     

    לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

     

    בא הפסוק ומתאר מה זה חושך: "יהי חושך על ארץ מצרים". ומהו חושך? לא ראו איש את אחיו, ולא קמו איש מתחתיו שלושה ימים, "ולבני ישראל היה אור בכל מושבותם".

     

    עוד על פרשת השבוע :

     

    ואני שואל אתכם, מוריי ורבותיי, לנו צריך להסביר מה זה חושך? מה פירוש? כבר בספר בראשית, בפרק א', בפסוק השני של כל התנ"ך, אנחנו לומדים: "והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום. ויקרא אלוקים לאור יום, ולחושך קרא לילה, ויהי ערב ויהיה בוקר יום אחד".

     

    החשכה המוסרית של מצרים

    אז למה צריך להסביר לי מהו חושך במצרים? מה זה "לא ראו איש את אחיו"? רק את אחיו לא ראו? את

    אצבעות ידו של כל אחד ואחד, יכלו לראות? "וימש חושך" היה ממש חושך ממשי? ומהי הגדרת החושך: "לא קמו איש מתחתיו"? זה מתאים למי שמוכה שיתוק, לא עלינו. חושך זה "לא קמו איש מתחתיו"? חושך זה שלא רואים שום דבר. למה "רק את אחיו", ומה פתאום "לא קמו"?

     

    יש כאן רעיון מוסרי עמוק מאוד. החשכה של מצרים הייתה לא רק פיזית, כי אם חשכה חברתית, ערכית, מוסרית וסוציולוגית. במה התבטא החושך? לא ראו איש את אחיו. לאף אחד לא היה אכפת מהשני. לא היה אכפת לו מהזולת, הוא לא רואה את המצוקות של השני.

     

    איש לא ראה את הצרכים של זולתו. לא ראה את המוגבלויות של בעלי המוגבלויות. וגם אם מישהו לחש באוזנו ואמר לו "אחיך בצרה, אחיך נמנה על החלכאים והנדכאים" - לא קמו איש מתחתיו. אף אחד לא קם. לא עשו צעד, לא הלכו מילימטר האחד לקראת השני. זהו חושך מצרים: לא רק חושך פיזי שלא רואים, כי אם חושך ערכי, לא רוצים לדעת מה קורה אצל השני.

     

    משה לא עיוור לאחיו

    "ולבני ישראל היה אור בכל מושבותם". משה גדל בבית פרעה, ולא חסר לו שום דבר, הוא נסיך. "ויגדל משה

    ויצא אל אחיו, וירא בסבלותם" - אומר רש"י 'שנתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם'. הוא דואג לאיש העברי המוכה, הוא דואג לשני העבריים הניצים, ושואל "רשע, למה תכה רעך". כשאתה דואג לזולת ולצרכיו, זהו "אור בכל מושבותם".

     

    והוא נתן להם כתף לשאת את הלבנים, את המשא, אחד בשביל השני. לא שמעת על מריבות, ולא על מחלוקות. החידוש היה ב"שני אנשים עבריים ניצים". לפי חז"ל היו אלה דתן ואבירם, ולהם אומר משה "רשע! למה תכה רעך?"

     

    זה כמו במחנות, בעבודות הפרך, בעבודות הכפייה, שם ראו איש את אחיו. כמה אנשים יכלו לברוח, אבל בגלל אמא זקנה שהייתה לו בגטו, הוא נשאר. כמה כאלה היו? רבבות.

    פורסם לראשונה 15/01/2016 14:57

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים