שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המשבר המיותר ביחסי ישראל-בלארוס
    חיסכון בכספי ציבור זה ערך חשוב, אבל טוב שיעשה עם מעט מחשבה. כך, עלות תפעול השגרירות בבלארוס מסתכמת סך הכול במיליון דולר בשנה, אבל הערך מפעילותה הוא גדול לאין ערוך

    אם לקחת ברצינות את הודעת סוכנות הידיעות הבלארוסית שהתפרסמה החודש, הרי שבחודשים הקרובים שגרירות בלארוס בישראל, תסגר לאלתר. לא, אין המדובר בצעד ענישה או סנקציה של הבלארוסים נגדנו, אם כי "'אקט של הדדיות", המתבקש ביחסים דיפלומטים (לשון סוכנות הידיעות). זאת, לאחר שלאחרונה ובהפתעה, הודיע משרד החוץ הישראלי על כוונתו לסגור בשנת 2016 את שגרירות ישראל בבלארוס "מטעמי חיסכון".

     

    עוד בערוץ הדעות:

    כיבוש בע"מ

    ואנחנו חשבנו שחמאס קם בעזה?

    התעמרות מסוכנת

    האסיר א' והאסירים ב'

    ילד אחר ושונה

     

    הבלארוסים זועמים, ובצדק. היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבלארוס מצויינים, ובלארוס נוקטת בקו ידידותי כלפי ישראל. רק לאחרונה, בוטל הצורך ההדדי בוויזות לתיירים, מה שצפוי להגדיל משמעותית את מספר התיירים הבלארוסים המבקרים בישראל וההפך, ולחזק עוד יותר את הקשרים הכלכליים והסחר בין המדינות שנאמדים היום במיליוני שקלים בשנה. שר החוץ לשעבר ליברמן, שהתרעם בתקשורת הרוסית על ההחלטה לסגור את השגרירות, עמל קשות על מנת לחזק את הקשרים בין המדינות ולבטל את הצורך הבירוקורטי בוויזות היקרות.

     

    נפגעים פוטנציאליים נוספים לסכסוך היזום והמיותר של משרד החוץ, הם יוצאי בלארוס שעלו לישראל בגלי העליה מאז תחילת שנות ה-90 ואילך. נכולן להיום מספרם עומד על למעלה מ-60 אלף, הם מבקרים תדיר את קרובי משפחותיהם וחבריהם שנשארו בבלארוס, ומשמעות ההחלטה מבחינתם היא היעדר כתובת דיפלומטית וקונסולרית הן פה והן שם. גם הקהילה היהודית בבלארוס, שמונה 29 אלף בני אדם לפי השלטונות, ו-70 אלף זכאי עלייה לפי הסוכנות היהודית, הביעה את מורת רוחה מההחלטה הישראלית המסתמנת.

     

    לא ניתן להתעלם מהעובדה שההחלטה המצערת בישראל על סגירת השגרירות התקבלה בסמוך לכניסתה לתוקף של ההחלטה על ביטול הצורך בוויזות תייר וכנראה הרבה בזכותה. אך יחסים דיפלומטיים, במיוחד עם מדינה כמו בלארוס, לא מסתכמים בוויזות תייר. ליחסים יש מימדים נוספים, כלכליים, פוליטיים, תרבותיים ובעיקר שורשיים, בין אוכלוסיית העולים מבלארוס למדינה ולאנשים שהם השאירו מאחור, ושעימם הם ממשיכים לשמור על קשר. להחלטת משרד החוץ יש פוטנציאל נפיץ והשפעה אולי הרסנית על אותם אלפי עולים.ל

     

    חיסכון בכספי ציבור זה ערך חשוב, אבל טוב שיעשה עם מעט מחשבה. כך, עלות תפעול השגרירות בבלארוס מסתכמת סך הכול במיליון דולר בשנה, אבל הערך מפעילותה הוא גדול לאין ערוך.

     

    עוד מוקדם לדעת כמה נזק יגרמו "טעמי החיסכון" של משרד החוץ הישראלי לתחומי הכלכלה, העלייה ולמעמדה הדיפלומטי של ישראל בעולם. כן בטוח, שלנוכח ההחלטה, אמינותה של ישראל נסדקה בעיניי הבלארוסים. עכשיו נחכה לראות, אם בעקבות ההחלטה הישראלית, הבלארוסים יחזרו בהם מביטול הצורך בויזות, ואז נחזור לנקודת ההתחלה ואפילו כמה צעדים אחורה בקשרים בין המדינות.

     

    על דבר אחד כבר אפשר להסכים כבר עכשיו, ככה לא מתנהגת מדינה לחברתה.

     

    הכותב הוא עו"ד פעיל חברתי ועוסק בתחומי עלייה וקליטה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים