שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ארץ נהדרת": נשכנית, מעולה ומטרידה
    עונת בר המצווה של התכנית נפתחה בסערה ולא בכדי מתמקדת בבית הכנסת. "ארץ נהדרת" שמה את הדת על הכוונת, ולא במובן של קיום מצוות, יותר בזה של הצהרת נאמנות. אם אתם שמאלנים - אתם תהנו כמעט מכל רגע. כל השאר - תתנחמו בכך שזה מה שנשאר לשמאלנים לעשות

    הפשט של בית הכנסת מהפרומו של "ארץ נהדרת" הוא כנראה עונת בר-המצווה שלה, אבל הדרש שמזנק ממנה מרמז על מה שהפכנו להיות, על מה ש"ארץ נהדרת" מתעתדת להאיר בעונה הנוכחית. אנשים שמתחזקים בדת. לאו דווקא במובן הפרקטי של מי שמקיים את מצוות היהדות, אלא יותר בגישה הפונדמנטליסטית לקיום שלנו פה. בקנאות, בקיצוניות, בהעדר הסובלנות, באם תרצו ויודעים מה, גם באם לא.

      

     ביקורות טלוויזיה נוספות:

    עדיין מוצלחת? "תיקים באפלה" חזרה

    "אבודים": המופע המתיש של שיא הרגש

    "הכל אבוד": טל פרידמן עושה את זה לבד

      

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כש"גב האומה" משתרעת על כל השנה, גורי אלפי מעמיד שלוש פעמים בשבוע ליין סאטירי משלו וטל פרידמן ודב נבון, שארים רחוקים של "ארץ נהדרת", מתחרפנים בערוץ המתחרה, הנוף הסאטירי בארץ הולך ומתגוון. בנוף הזה "ארץ נהדרת" עושה טוב כשהיא ממשיכה את הקו הנשכני של העונה הקודמת, ואפילו משווה ומעלה עם הצהרת נאמנות של הכוכבים שלה בפתיחה. היא ממשיכה את תנועת המלקחיים הזאת עם מערכון מעולה ומטריד שמציץ לעתידה של הבעיה הדמוגרפית דרך הדיוטי פרי, צולפת עם עוד אחד קולע על "משרד החינוך מחדש" שמחלק 'תעודות-בורוּת', ושולחת את הצל לרגל כשתול ב"שוברים שתיקה".

     (צילום: פיני סילוק) (צילום: פיני סילוק)
    (צילום: פיני סילוק)
     

    מנגד, מול רגעים כאלה החיקויים של "האח הגדול" ו"הישרדות", שבעונות עבר היו נתפסים כסוג של עוגן, נראים ילדותיים ופלקטיים. קטעי האולפן של נתניהו (עם בני ציפר שמרים לביבי) וגבי אשכנזי נָטוּ ברמתם למערכוני אמצע-עונה מהסוג שמחפש את המטבע מתחת לפנס, ונמשכו קצת יותר מידי. אדי קופל, לעומת זאת, ראש העיר שמאגד בתוכו את כל חוליי השלטון והשררה הוא פניית פרסה מרירה וצורבת מהמתיקות (המעולה!) של ניר וגלי מהעונות הקודמות, ואסי כהן בחליפה הזאת הוא שירה צרופה.

     (צילום: מיכל אפרתי) (צילום: מיכל אפרתי)
    (צילום: מיכל אפרתי)

    כמי ששברה את הקיר הרביעי והצביעה על עצמה כעל התקשורת השמאלנית, "ארץ נהדרת" יודעת שקהל המשוכנעים שלה הולך ומתמעט או לפחות הולך ומשתתק. האמירות שלה הן לא פרשנויות של ימין ושמאל אלא הפניית אצבע לסימנים המקדימים של קריסת רשת הביטחון, במקום בו היהודי פוגש את הדמוקרטי (ושניהם פוגשים את נפתלי בנט). אבל בעולם השטוח שאנחנו חיים בו, "ארץ נהדרת", כמו רוב הסאטירה המקומית ("הכל שפיט", תצביעו אם אתם פה) נתפסת כשמאלנית. אם גם אתם נמנים על המועדון הזה, "ארץ נהדרת" היא אחד האיים השפויים שאתם עוגנים בהם בסוף היום, זה שמירי רגב לא יכולה לאיים עליו בסגירת הברזים. אם לא, תתנחמו בזה שלפחות נכון לעכשיו, בעולם שמחוץ לבועת הסאטירה, אתם הרוב. כבר מצחיק, לא?

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים