שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בונים שפה דמוקרטית משותפת
    המדינה הדמוקרטית תלויה בקיומה של חברה אזרחית בריאה שרוב מרכיביה חולקים אותם מושגים אזרחיים

    הדיון הציבורי אצלנו נדחק לשוליים לרעת מסרים מוקצנים וביטויים משתקים, חסרי מוצא, שאינם מאפשרים שיחה, הבנה, החלפת דעות, שלא לומר שכנוע. חווינו התפרצויות של הסתה הדדית בין חילונים לדתיים, בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים ובין תתי-הקבוצות הרבות המהוות מרקם חברתי רגיש ביותר. המתח גלש גם לאלימות פיסית ולפגיעות בנפש.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    נתניהו מ פ ח ד

    "דמינו כדמכם"

    מספיק לעמוד מנגד

    לא רק סטנדרט האכיפה כפול

    מייקל בלומברג: מועמד מפתיע לנשיאות ארה"ב

     

    התמונה הקודרת שתוארה לעיל איננה תוצאה של גורם אחד וגם איננה מתח ממוקד בין שתי קבוצות מובחנות, אלא הצטברות של מתחים שונים שאינם בהכרח קשורים אלה באלה ולכן אין לכך פתרון קסם. אולם, בכל זאת ניתן להצביע על בעיית יסוד שאם תטופל כראוי תוכל החברה להמשיך ולהתמודד עם המתחים בתוכה מבלי שאלה יערערו על עצם קיומה. במילים אחרות: יש משהו הרבה יותר בסיסי מהמתחים בין המגזרים. בעיית היסוד היא: העדרה של שפה אזרחית משותפת.

     

    השלטון במדינות טוטליטריות אינו נשען על החברה האזרחית, אלא על הפעלת כוח באמצעות המשטרה החשאית והגלויה. השלטון אינו מודאג בדרך כלל מהעדר מכנה משותף: השלטון נהנה מ"הפרד ומשול" והפחד מכוחו של הריבון הוא המכנה המשותף העיקרי. המדינה הדמוקרטית לעומת זאת תלויה בקיומה של חברה אזרחית בריאה שרוב מרכיביה חולקים אותם מושגים אזרחיים.

     

    כיצד ניתן לפתח שפה אזרחית משותפת? איך אפשר לגרום לקבוצות שונות במוצאן האתני, באידיאולוגיה שלהן, בדתן או ביחסן לדת, בעמדותיהן הפוליטיות - לחלוק אותם מושגים אזרחיים? החדשות הטובות הן שהמטרה הקשה המורכבת הזאת היא ברת-השגה. יש לכך כלי מרכזי אחד, כמעט בלעדי ליצירת השפה המשותפת: מערכת החינוך הפורמלי. זה התפקיד של לימודי מקצוע האזרחות. מדינות שהקפידו לכלול את לימודי האזרחות מהגיל הרך עד לסיום התיכון יצרו שפה אזרחית משותפת ותרמו לחוזקה של החברה האזרחית.

     

    חובת לימודי האזרחות בישראל: שעתיים בכתה ט' ובלימודים לבגרות בחטיבה העליונה בכתות י' וי"א. העובדה שלא לומדים אזרחות בביה"ס היסודי מקשה מאוד על יצירתו של תהליך חינוכי מתמשך ומשמעותי. הזנחת מקצוע האזרחות לאורך שנים גרמה לכך שאחוז הנכשלים בבגרות באזרחות הוא הגבוה ביותר ביחס לשאר המקצועות. כן, קראתם נכון: מספר התלמידים הנכשלים בבחינת הבגרות באזרחות גבוה ממספרם של הנכשלים במתמטיקה! קשה מאוד לקיים תהליך חינוכי משמעותי בהוראת אזרחות ודמוקרטיה לתלמידים הנמצאים תחת לחץ הבחינה המאיימת להנמיך להם את ממוצע תעודת הבגרות.

     

    רצוי להתמקד בשלב ראשון בעבודה עם תלמידי חטיבת הביניים ולהרחיב בהם את לימודי האזרחות בשל הסיכוי הגבוה להטמעה עמוקה בתהליך חינוכי אמתי. במקביל יש להגביר את הסיוע להכשרת המורים. חשובה ככל שתהיה פעילות זו במגזר הממלכתי והממלכתי דתי לא פותרת את בעיית היסוד בהעדרה של שפה אזרחית משותפת גם למגזר הערבי וגם למגזר החרדי.

     

    הוראת אזרחות במערכת החינוך הערבית

    מטרת החינוך האזרחי היא ליצור חיבורים, בסיס למכנה משותף בין קבוצות שונות החיות יחד במדינה, גם כאלה השונות זו מזו בהשתייכותן האתנית, הדתית, התרבותית והלאומית. כל מרכיבי השוני מתקיימים ביחס בין המגזר הערבי-פלסטיני בישראל לבין שאר קבוצות האזרחים ובעיקר בינם לבין קבוצת הרוב. כיצד אפשר ללמד אזרחות ולחנך למעורבות חברתית ופוליטית ברוח דמוקרטית על בסיס נתוני פתיחה קשים אלה?

     

    שיעורי האזרחות אינם רק שינון עובדות והתכנים צריכים ליצור הזדהות אצל התלמידים. הצלחת התהליך הלימודי והחינוכי תלויה בכך שהתלמיד והתלמידה הערבים ימצאו את עצמם בתוכן הנלמד, יזדהו עם המדינה ויראו את מקומם בה, את האפשרות שלהם לקחת חלק, להשתתף בתהליכים דמוקרטיים אמתיים. המצב הוא שלא קיימים ספרי לימוד מעודכנים עבור החינוך בערבית. דרושה תוכנית מקיפה החל מהכנת החומרים השונים וספר הלימוד, תהליך ניסויי בבתי הספר, הכשרת מורים במכללות ובבתי הספר ולבסוף הטמעת התוכנית במערכת החינוך הממלכתית-ערבית כולה. השוויון וההשתלבות של המיעוט הוא מבחן הלקמוס למידת הדמוקרטיות של כל מדינת-לאום ואמור להוות אינטרס של הרוב.

     

    החינוך החרדי

    הוראת האזרחות, שהיא כאמור מצומצמת גם בחינוך הממלכתי, הממלכתי-ערבי והממלכתי-דתי לא קיימת כמעט בכלל בחינוך החרדי בשל התנגדות אידיאולוגית. לאחרונה ישנם

     סימנים של פתיחות בכמה מסגרות חרדיות להכנסת תוכנית הוראה של מקצוע האזרחות. לשם כך יש לבחון את התכנים בתוכנית הלימודים באזרחות אחד לאחד, ואת האפשרות ואופן התרגום התרבותי של תכנים אלה לקהילות החרדיות. רק לאחר תהליך זה ניתן לגשת לכתיבת ספר אזרחות גם לחינוך החרדי בישראל.

     

    ההתלהמות הציבורית העונתית סביב מילה או קטע בספר אזרחות מסוים גורמת נזק כבד להוראת האזרחות ולהרחבתה. שיוך סקטוריאלי של הדמוקרטיה הוא אנטי-דמוקרטי, ופוליטיזציה של זכויות האדם היא הכשר להפרתם! המשימה העומדת בפנינו מוטלת על כל הקבוצות בחברה יחד ועל הגורמים המחברים שבתוכם. לפנינו מסע ארוך שאם נתקדם בו הוא יוביל אותנו לבניית שפה אזרחית דמוקרטית משותפת לאזרחי ישראל כולם.

     

    הרב נפתלי רוטנברג הוא עורך הספר: ערכים ואזרחים – אזרחות בלמידה פעילה המאושר על ידי משרד החינוך לבתי הספר. הכותב הוא עמית בכיר במכון ון ליר ורב היישוב הר אדר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים