שתף קטע נבחר

שבוע אינטרנט בטוח: חושבים לפני שמפרסמים

הרשת היא אוצר של מידע וכלי מושלם להרחבת אופקים ויצירת תקשורת. כדי לשמור על התנהלות בריאה – טכנולוגית וחברתית – מציינים בישראל ובעולם את "יום האינטרנט הבטוח". בין כל האתרים, האפליקציות, הווטסאפים והסטאטוסים בפייסבוק - כך משתפים פעולה ילדים, הורים ומערכת החינוך

בשיתוף מיקרוסופט ישראל

 

השליטה האינטואיטיבית של ילדים ובני נוער באינטרנט ובטכנולוגיה סוחטת מדור ההורים התפעלות, פליאה ולפעמים גם דאגה. סוציולוגים נוהגים להסביר את הפער בין הדורות בכך שהצעירים במאה ה-21 הם "ילידים" בארץ האינטרנט, בעוד המבוגרים הם "מהגרים" שהגיעו באמצע החיים ליבשת חדשה, מנוכרת ובעלת שפה זרה ומפחידה. אדם מעל גיל 30 מתקשה גם היום לרדת לעומק המשמעות של גדילה והתבגרות עם נגישות בלתי מוגבלת למידע על כל נושא שעולה על הדעת, ולתקשורת בלחיצת כפתור עם כמעט כל אדם אחר על הגלובוס.

 

לכל הכתבות בנושא שבוע האינטרנט הבטוח - לחצו כאן

 

ולצד האפשרויות האינסופיות שמהן נהנים ילדים ובני נוער ללמידה, התפתחות והרחבת אופקים, יש לגיל הצעיר שלהם גם חיסרון – בניסיון, בראייה מפוכחת ובתמימות.

 

ההורים ממלאים תפקיד חשוב בהנחיה של ילדיהם לגבי ההתנהלות באינטרנט וברשתות החברתיות, שבהן נמצאים לעיתים גם מכשולים וסכנות. ולכן, מדי חורף כבר 12 שנה, מציינת מערכת החינוך בישראל בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, מיקרוסופט ישראל וגופים נוספים, שבוע של התנהלות בטוחה ברשת, ואת "יום האינטרנט הבטוח" שחל ביום שלישי השבוע.

 

שבוע האינטרנט הבטוח: חושבים לפני שמעלים

 

שבוע האינטרנט הבטוח. אלפי הרצאות במוסדות החינוך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
שבוע האינטרנט הבטוח. אלפי הרצאות במוסדות החינוך(צילום: shutterstock)

שבוע האינטרנט הבטוח מצוין גם בעולם ומטרתו היא להגביר את המודעות בקרב מבוגרים וצעירים כאחד להתנהלות נכונה, ולשים זרקור על פרצות שעלולות לארוב לגולשים ולמשתמשים ברשתות החברתיות. לשם כך מתגייסים הן המגזר הציבורי והן המגזר העסקי: כל מוסדות החינוך בארץ מחויבים בפעילות במהלך השבוע הזה, והם נהנים מאלפי הרצאות – פרונטאליות או מקוונות - שנותנים אנשי משטרה, פרקליטות, וגם עובדי מיקרוסופט, אינטל וחברות הייטק אחרות.

 

הכוונה היא אמנם גם להיבטים הטכנולוגיים של גלישה בטוחה (וירוסים, האקרים ואבטחת מידע), אבל לא פחות מכך למשמעויות החברתיות שלה.

 

אורלי פרידמן מרטון, היועצת המשפטית ומנהלת אחריות תאגידית במיקרוסופט ישראל, מסבירה כי "זה 12 שנה אנו מובילים את היוזמה בשיתוף נרחב, תלת מגזרי. הפעילות שלנו בנושא נמשכת על פני כל השנה וכוללת תכנים ומידע שזמינים לציבור בכל עת. במסגרת השבוע עצמו אנחנו נרתמים כארגון להדרכות בפריסה ארצית בבתי ספר ובאופן מקוון, מכשירים בני נוער כשגרירים להעברת המסר לחבריהם ולילדים נוספים. אנו מדריכים גם עמותות חברתיות חינוכיות להעברת המסרים במודל של משפך. כבר 12 שנה הנושא לא מאבד מהחשיבות שלו. הוא רק ממשיך להתפתח ולקבל תכנים נוספים בעידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים".

 

הדוגמאות ידועות ונסקרו לאורך השנים בהרחבה. כך למשל, ילד חובב מוזיקה או ילדה שחמטאית יכולים לשוטט בצ'טים ולמצוא לעצמם עשרות שותפים לתחומי העניין מעיר אחרת או אפילו מארץ אחרת - דבר מבורך וראוי לעידוד - אבל מנגד, בחסות האנונימיות של הרשת הם עלולים להיתקל גם במי שכוונותיהם אינן טהורות במקרה הרע, ואף פליליות במקרה היותר גרוע.

 

גם הפריחה של הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים בעשור האחרון לקחה את ההיבט החברתי צעד קדימה. היכולת לשתף מסרים בקבוצות של עשרות, מאות או אלפי גולשים או משתמשים קיצרה ופישטה את קווי התקשורת באופן דרמטי, אלא שגם כאן מתגלות תופעות שליליות כגון ילדים שמשתמשים בקבוצות ווטסאפ או פייסבוק לעלבונות וחרמות.

 

היום הלאומי לאינטרנט בטוח:

 

"בשנים האחרונות שבוע האינטרנט הבטוח מתמקד פחות בנושאים כגון זהירות מפדופילים ברשת, ויותר בבריונות באינטרנט, מה שנהוג לכנות 'בולינג' או 'שיימינג'", מסבירה אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי. "נהוג לייחס בריונות רשת לילדים ובני נוער אבל האמת שהיא פוגעת בכולם, גם במבוגרים. הכוונה היא לדברים שבין אדם לחברו: התנכלויות, העלבות, חרמות".

 

- מה ההשפעה של פעילויות מסוג זה על הגברת המודעות? אפשר לשים את האצבע על ההצלחה שלה?

"אמנם קשה למדוד את ההצלחה, אבל אי אפשר להתעלם מהגברת המודעות. פעם זה היה תחום בגבולות הגטו של בתי הספר, אבל היום כל הציבור עוסק בזה. פעם התקשורת לא נתנה במה לדיון בגלישה בטוחה ברשת, אבל כיום שבוע האינטרנט הבטוח מקבל חשיפה גדולה".

 

יש לזה ביטוי בשטח?

"קח כדוגמה את ההתרחשות סביב אפליקציית 'בליינד ספוט'. ההתעוררות הציבורית, מחאת בני נוער – זו עובדה שהדברים עובדים".

 

איפה ההורים בשבוע האינטרנט הבטוח?

שבוע האינטרנט הבטוח עוסק באתגר שנוצר בשל הפער בין "החיים ברשת" של ילדים ובני נוער לבין הקשיים שנגזרים מגילם הצעיר להבחין בין בטוח למסוכן, בין בדיחה לפגיעה.

כמה ההורים באמת יודעים על הגלישה של ילדיהם? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
כמה ההורים באמת יודעים על הגלישה של ילדיהם?(צילום: shutterstock)

לפיכך, משרד החינוך הודיע שהשבוע יתמקד במסר "30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה". כלומר, מבקשים מהילדים לחשוב על ההשלכות לפני שליחת הודעה או שיתוף הפוסט. "שבוע זה יהיה בסימן מעגלי שיח בין תלמידים, הורים וצוותי חינוך, במטרה לקדם דיאלוג משמעותי באשר להתנהלות מיטבית ברשת ופיתוח יכולת התמודדות עם מצבים מורכבים המתעוררים בעת הגלישה במרחבי הרשת", הודיע משרד החינוך.

 

להורים יש תפקיד משמעותי בשמירה על מרחב בטוח ברשת, ומדי יום הם מתמודדים עם עשרות שאלות בנושא: האם אנחנו יודעים היכן הילדים שלנו גולשים? האם אנחנו באמת מכירים את האפליקציות הפופולאריות של התקופה? האם אנחנו, כמו הילדים, עומדים בקצב שבו הן מתחלפות?

 

האם הילד ישתף אותנו כשיתקל בהתנהגות פוגענית או מסוכנת? ואם הילד עצמו לוקח חלק בהתנהלות כזו? איך יוצרים דיאלוג של פתיחות, כנות ואמון שבמסגרתו הילד או הילדה לא יסתירו את מה שחשוב להורה לדעת?

 

הכתבות במסגרת פרויקט זה עוסקות בשאלות הללו ובדרכים להתמודד איתן. המציאות האינטרנטית היא אוצר אינסופי של הזדמנויות ומידע, אך מעצם היותה כל כך צעירה ודינמית, העולם כולו לומד אותה תוך כדי תנועה. ולכן יהיה יעיל ונעים יותר לעשות את זה יחד.

 

איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל קו חם לדיווח על פגיעות או תוכן פוגעני מכל סוג שהוא: הקו זמין בטלפון 03-9700911, בדוא"ל:safe@isoc.org.il או בווטסאפ: 054-8858911.

 

 

 


פורסם לראשונה 03/02/2016 11:00

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
ילדים מנגה, הורים ממאדים
צילום: shutterstock
מומלצים