שתף קטע נבחר

בריונות רשת: הסמארטפון - הכי סכסכן בכיתה

תמיד היו חרמות, העלבות ואלימות מילולית בין ילדים ובני נוער. אבל המעבר ממגרש המשחקים לטלפון הסלולרי העצים את האכזריות, המקוריות וגם את הפגיעה. הקורבן מושפל לפני עשרות חבריו, ואין לו לאן לברוח. איך מסבירים לבני 12 על הנזק שנגרם? למנכ"ל עמותת "מצמיחים" יש כמה רעיונות

בשיתוף מיקרוסופט ישראל

 

הסרטון שעלה לרשת בנובמבר האחרון היה אגרוף ישיר לבטן. בניגוד לסיפורים האנונימיים למחצה מהחדשות, בלי צלליות מטושטשות או שמות בדויים, הפעם התייצבו מול המצלמה ילדים והוריהם בפנים גלויות. ההורים התבקשו לקרוא בקול רם את ההעלבות, ההשמצות והאיומים שספגו ילדיהם ברשתות החברתיות. חלק הודו שזו הפעם הראשונה שבה הם נחשפים למה שעובר על הילדים כשהם נכנסים למחשב או לטלפון. את הבעת הזעזוע וחוסר האונים שלהם אי אפשר היה להחמיץ.

 

לכל הכתבות על שבוע האינטרנט הבטוח - לחצו כאן

 

בסרטון, שהופק על ידי איגוד האינטרנט הישראלי בשיתוף הוועדה לזכויות הילד בכנסת, יושב בין השאר אב לנער וקורא את שכתבו על בנו: "מכוער ברמות מגעילות, איכס, יא הומו. תראו איך הוא מתנהג, כאילו הוא קוקסינל. מי שמגן עליו – מניאק".

 

אם לנערה הקריאה מהמסך את שכתבו על בתה: "פקאצה מפגרת, היא נראית כמו שימפנזה, איכסה".

 

 

"הסמארטפון מוציא מהילדים אכזריות" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
"הסמארטפון מוציא מהילדים אכזריות"(צילום: shutterstock)

 

חרמות וסוגי התעללות חברתית בין ילדים היו קיימים תמיד, אבל כללי המשחק השתנו מרגע שנכנסו לתמונה הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים כגון ווטסאפ. האנונימיות, התפוצה הרחבה, ההתחזקות של החזקים מול הדעיכה של החלשים – כל אלה הגבירו את פוטנציאל הפגיעה.

 

לא מדובר בבעיה מקומית בלבד: שורה ארוכה של מקרים, שחלקם הגיעו לעיתים גם לסיום טראגי, מאלצים את העולם כולו לנסות ללמוד להתמודד עם התופעה. שבוע האינטרנט הבטוח שמצוין השבוע נסוב בין השאר על הנושא הכאוב הזה. ההורים, שלא בקיאים במציאות האינטרנטית-חברתית שבתוכה חיים הילדים, לעיתים כלל לא מודעים למתרחש. הילדים עצמם – מבושה או מפחד – לא ששים לשתף.

 

 

שבוע האינטרנט הבטוח: חושבים לפני שמעלים

 

"למרבה הצער, הסמארטפון לא מגיע עם הוראות הפעלה שכתוב בהן שהטלפון הזה הוא מחריף סכסוכים. לא כתוב שם ששימוש בווטסאפ זה כמו להעביר מסר דרך הילד הכי סכסכן בשכבה", כך אומר יוני צ'ונה, מנכ"ל עמותת "מצמיחים", שמקיימת מאות סדנאות התערבות כיתתיות והכשרות למורים וצוותי חינוך.

 

"הכלי הזה מוציא מהם אכזריות שאין להם פנים אל פנים. נותנים להם מיקרופון שמאפשר להם להגיד משהו שכל ה'כפר' ישמע. מצד אחד זה טוב, אבל מצד שני אם הם עושים טעויות וגורמים סבל – לעצמם או לאחרים – אין דרך לתקן".

 

העבודה האינטנסיבית שלו מול ילדים ובני נוער הפכה את צ'ונה לאנציקלופדיה מהלכת של מקרים, סיטואציות ותופעות שרווחות כיום בטלפונים הניידים שלהם. היצירתיות שלהם בדרכים לפגוע באחרים, כפי שעולה משיחה איתו, היא בלתי מוגבלת.

 

"יש קבוצות ווטסאפ של 'בפנים או בחוץ'", הוא מפרט. "למשל, קבוצה 'כולם בלי דניאל', או 'דניאלה המכוערת'. בתוכה הילדים כותבים הכול על אותו ילד או ילדה מסוימים. וצריך לזכור שלא 'מזמינים' אותך לקבוצת ווטסאפ, אלא מכניסים אותך אליה בעל כורחך, כולל הילד שבו רוצים לפגוע. יש מקרים של סקרים בפייסבוק: 'האם הגיע הזמן שדניאל ייצא מהארון', או 'האם דניאלה צריכה לעזוב את בית הספר – הצבע'.

 

"אגב יצירתיות, לפני כמה זמן נתקלתי בקבוצת ילדים שפתחה קבוצת 'האח הגדול'. היא החלה עם 15 ילדים שהחליטו שכל יום בשעה מסוימת מדיחים מישהו מהקבוצה. הראשונים ש'הודחו' הרגישו נורא. הם למעשה הבינו שכולם לא אוהבים אותם. וזה בגיל שהמעמד החברתי הוא בערך הדבר הכי חשוב להם".

 

סרטון של עמותת "מצמיחים" להפחתת האלימות בבתי הספר:

 

היצירתיות בפגיעה באחרים היא בלתי מוגבלת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
היצירתיות בפגיעה באחרים היא בלתי מוגבלת(צילום: shutterstock)

 

הנשיא ראובן ריבלין בקמפיין עם ילד שחווה התעללות:

 

- בסדנאות שאתם מעבירים בנושא, הם בכלל מוכנים להקשיב?

"אף אחד, גם בגיל הזה, לא אוהב לקבל הטפות. בטח לא ממישהו שמבחינתם מגיע מהמאה ה-17 לדבר על ווטסאפ. זה מצחיק אותם. צריך לגשת אליהם אחרת ולשאול את השאלות אחרת. אני תמיד אומר להם 'אל תספרו לי כלום, אבל ירים יד מי שפעם התחרט על משהו שהוא כתב', או 'מי פעם כתב משהו ובדיעבד היה עושה את זה אחרת'. אם ילד מרגיש שיש דברים שיעזרו לו לא להתחרט או לאבד חברים – זה אכפת לו. לכן השיח הכי יעיל הוא הקבוצתי. אתה אוסף מהם מידע וההקשבה שלהם אחד לשני עוזרת".

 

- מה ההורים יכולים לתרום להורדת הבריונות ברשת?

"לשתף. הורה יכול להגיד לילד 'גם אני הייתי בקבוצת ווטסאפ שלא אהבתי את התוכן שלה', ולשתף את הילד בלבטים, שיבין שזה לגיטימי. אם תראה לילד אותנטיות, תקבל אותה בחזרה. חוץ מזה הורים חייבים לדגום ולהבין את הרשתות שבהן הילדים שלהם גולשים. לפחות ווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט ועכשיו גם בליינד ספוט. אפילו לזמן קצר".

 

- אלה דברים מאוד פסימיים. מתחבאת איפשהו גם בשורה אופטימית?

"למרבה ההפתעה כן. יש מחקרים בארה"ב שקובעים שבגלל שילדים כל הזמן קוראים את מה שמתרחש בקבוצות, ומדברים על זה, הם משפרים את יכולת הניתוח של הסיטואציות החברתיות. לטווח הארוך זה מראה גם על הגברת המעורבות הפוליטית והחברתית".

 

איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל קו חם לדיווח על פגיעות או תוכן פוגעני מכל סוג שהוא: הקו זמין בטלפון 03-9700911, בדוא"ל:safe@isoc.org.il או בווטסאפ: 054-8858911.

 

  • חושבים לפני שמעלים - סטטוסים לכל החיים
  • טיפים להתנהלות ברשת  
  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הילדים גורמים סבל לעצמם ולאחרים
    צילום: shutterstock
    מומלצים