שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח ה-OECD: ישראל מושחתת, ענייה ומאושרת
    ישראל בתחתית הדירוג בבחינת ההישגים ברמת ההכנסה, שוק הדיור ומצב העוני - כך על פי דו"ח איכות החיים של ארגון ה-OECD. ובכל זאת - רמת שביעות הרצון מהחיים במדינה גבוהה, וכך גם המצב הבריאותי ורמת ההשכלה של הישראלים

    ארגון ה-OECD ממשיך להמטיר על תושבי ישראל נתונים על הכלכלה ואיכות החיים המציבים אותה בתחתית הדירוגים: לאחר שפורסם הבוקר דו"ח המתייחס למצבה המקרו כלכלי של המדינה, מפרסם כעת הארגון גם דו"ח המתאר את איכות החיים של ישראל (Well Being).

     

    כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

    OECD: "מחירי הדירות בישראל מופרזים גם בהשוואה לארה"ב"

     

    בעוד ישנם מדדים בהם ישראל היא בין המובילות ב-OECD, במיוחד רמת שביעות הרצון מהחיים במדינה, מצב בריאותי ורכישת השכלה - ההישגים בתחומים אחרים הם בין הגרועים במדינות החברות בארגון. כך באשר לרמות ההכנסה, הדיור ואיכות האוויר. ישנם תחומים בהם התמונה מורכבת לפי הארגון, כך לדוגמא בתחום החינוך - מצד אחד שיעורים גבוהים של השגת תארים מתקדמים, ומצד שני התוצאות הנמוכות שמשיגים תלמידים בתחום הלמידה, כפי שבאות לידי ביטוי בציוני מבחני ה-PISA.

     (מקור: OECD) (מקור: OECD)
    (מקור: OECD)

    בארגון מסבירים כי על מנת להעריך את איכות החיים במדינה צריך לקחת בחשבון הבדלים בין אוכלוסיות שונות בה. ישראל היא חברה מגוונת ביותר עם הבדלים משמעותיים בין איכות החיים של הציבור היהודי והציבור הערבי, וגם בין קבוצות שונות בתוכם. הציבור הערבי נמצא בעמדת נחיתות בבירור בכלל הממדים שנמדדו: הוא סובל יותר מעוני, הוא משתתף פחות בשוק התעסוקה, וזוכה לרמות מופחתות של בריאות והשכלה. המגבלות הללו גם מחזקות זו את זו. כך לדוגמא שיעורי השכלה נמוכים יותר מקשים על מציאת עבודה רווחית והולמת.

     

    לעומת זאת, כשבוחנים את מצבם של האוכלוסייה החרדית בישראל - למרות שגם הם סובלים מרמות גבוהות של עוני ושיעורים נמוכים של השתתפות בשוק התעסוקה והשכלה, הם מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון רבה יותר מחייהם, ממצבם הכלכלי, וממצבם בדיור ובבריאות.

     

    70% מהחרדים חיים בעוני

    מהדו"ח עולה כי שיעור העניים בקרב היהודים עומד על כ-25% לפני תשלומי מסים והעברות, ועל כ-17% לאחר העברת מסים אלו. כאשר מפלחים את הסקטור החרדי מהאוכלוסייה היהודית מגלים שכ-80% מהחרדים חיים בעוני לפני מסים והעברות, ולאחר מסים והעברות מדובר בכ-70% מתוכם. כ-60% מהערבים מוגדרים כעניים, לפני מסים והעברות (כ-55% לאחר מסים והעברות). תדירות העוני מתייחסת לשיעור האנשים החיים מתחת לקו העוני, שמוגדר כמחצית ההכנסה הכספית הזמינה החציונית.

     (מקור: OECD) (מקור: OECD)
    (מקור: OECD)

     

    מעניין לראות כי בקרב האוכלוסייה היהודית חילונית והערבית, ניתן משקל יחסי גבוה להכנסה כקריטריון קובע לאיכות חיים גבוה, ואילו בקרב האוכלוסייה החרדית מדורגת קבוצה זו בתחתית. איכות סביבה מדורגת בקרב האוכלסייה היהודית חילונית והערבית במקום השני בחשיבות כקריטריון בעל משקל גבוה בקביעת רמת איכות החיים ובמקום השלישי ניתן משקל לקשרים חברתיים (ברמה מעט גבוהה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית).

     

    בארגון מציינים כי למרות שמשאביה הכלכליים של ישראל מצומצמים ביחס למדינות אחרות,מעמדה משתפר עם השנים. לעומת מדינות אחרות בארגון, וכי למשבר הכלכלי של 2008 הייתה השפעה מועטה על הייצור הכלכלי ועל הצמיחה בישראל.

     

    ביחס לרמת ההון האנושי בישראל, הנמדדת לפי רמת השכלה ושיעורי השתתפות בשוק התעסוקה, מסבירים בארגון כי היא נמצאת באופן משמעותי מתחת לממוצע של ה-OECD. הסיבה לכך לדבריהם נעוצה בעיקר בהשתתפות המצומצמת של הציבור הערבי והציבור החרדי בשוק התעסוקה במדינה.

     

    בנוגע למצב משאבי הטבע של ישראל, טוענים בארגון כי ביחס למדינות אחרות בארגון אין מידע זמין מספק.בתחומים מסוימים בהם המידע קיים, כגון פליטות גזי חממה וצריכת מים שפירים - מצבה של ישראל יחסית טוב. מצב ההון החברתי בישראל הוא מעורב. נרשמו רמות יחסית גבוהות של אמון באחר במדינה. עם זאת,גם רמת השחיתות כפי שתופס אותה הציבור היא גבוהה. נתון זה חותר תחת אמון הציבור בממשלה, וצריך לפי הארגון לעורר דאגה.

     

    אנחל גורייה, מזכ"ל ה-OECD, אמר ביחס לדו"ח: "במקרה של ישראל יש תמונה מעורבת – הישראלים מרוצים מהחיים, ברמה יותר גבוהה בהשוואה לממוצע של שאר שאר מדינות ה-OECD, מדדי הבריאות גם מעל המוצע. אבל בכל הקשור למצב הדיור ולאיכות האוויר הנתונים נמוכים משמעותית".

     

    "אם מדברים על חינוך, בריאות, איכות חיים – הערבים והחרדים מצויים נמוך בהרבה מדדים. בקרב החרדים יש קושי לעודד מוטיבציה להגדלת ההכנסה והקטנת העוני, מדובר במעגל קסמים שקשה לשבור אותו, לכן יותר קל להתמודד עם בעיות העוני של האוכלוסייה הערבית, צריך לדעת לנקוט צעדים שונים בכל אוכלוסייה".

     

    גורייה מסביר כי הפחד הוא מהיעדר השקעות בעתיד- "ישראל צריכה לקדם משמעותית את ההון האנושי שלה, כיום 25% מהאוכלסייה היא חרדית וערבית, ב-2050 המספר יעמוד על 50%, מדובר בעתיד ישראל, זה מעבר לפינה וכל מה שנעשה היום תהיה לו השפעה קריטית, חייבים לקבל החלטות קשות. ב-2010 הגעתי לכאן עם נושא התעסוקה וב-2013 עסקנו בנושא הקידום החברתי, כבר אז אמרנו שיש לנקוט בצעדים לקידום שתי האוכלוסיות. 2016 היא שנת היישום. הדבר הראשון שיש לעשות הוא לקבל מידע על מה שקורה, הדו"ח מעביר מסר לאנשים ולמקבלי ההחלטות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מקור: משרד האוצר
    מסירת דו"ח ה-OECD השנתי, הבוקר
    מקור: משרד האוצר
    מומלצים