שתף קטע נבחר

מתגברים על כל האתגרים

אחרי שחבריה זכו במדליות אולימפיות, כבשו את פסגת ההר הגבוה באפריקה והשלימו את מרוץ איש הברזל המפרך, עמותת אתגרים הפועלת לקידום בעלי מוגבלויות באמצעות ספורט אתגרי תציין היום 20 שנים לפעילותה

במרתון ת"א בשנה שעברה חבורת רצים מהמכינה הקדם-צבאית, "אחד משלנו", נתקלה במחזה יוצא דופן. אדם הסובל מנכות קשה צעד בשבילי המרתון כשהוא נתמך משני צידיו על ידי מלווים המסייעים לו במסע המפרך.

 

אותו אדם הוא גיל גרינברג (36) ועד לשנה שעברה הוא מעולם לא קם מכסא הגלגלים החשמלי שלו. במרתון ת"א החליט גרינברג לצאת מאזור הנוחות שלו ולנסות לאתגר את עצמו בהליכה למרחק של ארבעה קילומטרים.


קבוצת אתגרים במרתון ת"א (צילום: אהוד מלמד) (צילום: אהוד מלמד)
קבוצת אתגרים במרתון ת"א(צילום: אהוד מלמד)


 

חבורת הרצים מהמכינה כל כך התרגשה מהנחישות ומהתעוזה של גרינברג שהחלה ללוותו לאורך הדרך בקריאות מורל ובשירת עידוד קולנית. כעבור ארבע שעות ורבע כשהשלים את המרחק, הנוכחים במקום התקשו לעצור את דמעות ההתרגשות.

 

סיפורו של גרינברג הוא רק סיפור הצלחה אחד מבין רבים של עמותת אתגרים. עמותה ששמה לעצמה למטרה לשקם, להעצים ולשלב בחברה אנשים בעלי מוגבלויות באמצעות פעילות ספורט אתגרי.

 

ספורטאים שצמחו בעמותה זכו במדליות אולימפיות, השתתפו בתחרויות איש הברזל ואפילו טיפסו על פסגת ההר הגבוה ביותר באפריקה, הקילימנג'רו. ובכל זאת כשביקשתי ממנכ"ל העמותה, אבנר בלנקאי (50), מפקד טייסת בעברו, לבחור ברגע מרגש אחד מפעילות העמותה הזכור לו במיוחד, הוא בלי היסוס בחר בגרינברג.

 

העמותה שמה לעצמה לשקם ולהעצים בעלי מוגבלויות (צילום: חבר עמותת אתגרים) (צילום: חבר עמותת אתגרים)
העמותה שמה לעצמה לשקם ולהעצים בעלי מוגבלויות(צילום: חבר עמותת אתגרים)
 

 

"בכיתי איתו ביחד בסיום", מספר בלנקאי, "אמרתי לו שמבחינתי הוא יכול לשים מדבקה של 42.2 ק"מ על הכסא גלגלים כי בשבילי הוא רץ מרתון. הטיפוס על הקילימנג'רו אמנם מושך את העין, אבל מה שגיל עשה זה לא פחות מהקילימנג'רו. הדוגמאות הקטנות האלה הן כל כך גדולות וכאלו יש לנו כל יום בעמותה".

 

עמותת אתגרים הוקמה ב-1995 על ידי נכי צה"ל ומומחי שיקום. כיום חברים בעמותה 600 אנשים ובנוסף היא פועלת עם 5,000 ילדים ונערים. העמותה פועלת בכל הקשת הרחבה של בעלי צרכים מיוחדים: נכי צה"ל, נפגעי תאונות דרכים, עיוורים, חירשים, בעלי שיתוק מוחין, בעלי לקויות למידה ועוד.

 

"בזמנו לא היה מענה בארץ לספורט אתגרי לנכים. למי שרצה לשוט, לצלול או לעשות סקי לא הייתה דרך לעשות זאת", מספר דרור כהן (46), אלוף פראלימפי בשייט ואחד ממייסדי העמותה, "הייתי צעיר כשהקמנו את העמותה, אבל האמנתי שיש בה משהו נכון, בריא וצודק. אני מאוד שמח שגדלנו ככה".

 

אין פסגה גבוהה מדי בשבילם (צילום: יח"צ) (צילום: יח
אין פסגה גבוהה מדי בשבילם(צילום: יח"צ)

ממוות קליני לטריאתלון איש הברזל

היום תציין העמותה 20 שנות פעילות בערב מיוחד בהאנגר 11 שיכלול מופע התרמה בהשתתפות האמנים שירי מימון, שלישיית "מה קשור" ופבלו רוזנברג.

העבודה עם ילדים היא אחד הערוצים המרכזיים של העמותה ובמסגרת זו מגיעים חבריה ל-350 כיתות של החינוך המיוחד ברחבי הארץ ומנגישים לתלמידים את הספורט האתגרי.

 

ערוץ נוסף של העמותה הוא הספורט ההישגי. כשהעמותה מזהה ספורטאי בעל פוטנציאל להישגיות, היא דואגת בשיתוף פעולה עם התאחדות ספורט הנכים לבנות לו תוכנית עבודה מסודרת ולהצעיד אותו קדימה.

 

נתי גרוברג (45) הוא דוגמא נהדרת לספורטאי הישגי שצמח באתגרים. כשהיה בן 29 הוא נפצע קשה בתאונת דרכים, היה במצב של מוות קליני ושהה באשפוז במשך שנתיים וחצי. במהלך שהותו בבית לוינשטיין נציג של העמותה הגיע למקום וחשף בפניו את תחום אופני היד.

 

כשהתחיל להתאמן זיהו בעמותה את הפוטנציאל הגלום בגרוברג והוחלט לטפח אותו כספורטאי הישגי. ההשקעה השתלמה וגרוברג הפך לאלוף הארץ ונבחר פעמיים לייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים.

 

ממוות קליני לאיש הברזל. נתי גרוברג ()
ממוות קליני לאיש הברזל. נתי גרוברג
 

 

אלא שגרוברג לא הסתפק בכך, ואחרי אולימפיאדת לונדון בה סיים במקום השביעי במרוץ נגד השעון ובמקום התשיעי במרוץ הכביש, הוא החליט לבחון מה גבולות החוזק המנטאלי שלו וביצע מעבר נועז לטריאתלון איש הברזל. למי שלא מכיר, טריאתלון איש הברזל מורכב מ-3.86 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אופניים ולקינוח ריצת מרתון.

 

בהתחשב בכך שעד אז הפעילות הספורטיבית שלו התמקדה בתחום אופני היד בלבד, לא מדובר בעניין של מה בכך. שחייה למשל הוא היה צריך ללמוד ממש מאפס. "חצי שנה לפני המרוץ אפילו בסגנון כלב לא ידעתי לשחות", הוא נזכר.

 

היעד הנבחר לאתגר המפרך היה תחרות איש הברזל הנערכת בדנמרק, אלא ששם חיכה לו מכשול לא צפוי. אחרי שחייה מתישה במים הקרים של הים הצפוני ורכיבה ארוכה על האופניים, גרוברג הגיע לשלב הריצה והופתע לגלות שבמהלך כל אחד מארבעת הסיבובים בני ה-11 ק"מ יש מדרגות. עבור אדם שרץ עם כסא גלגלים מיוחד מדובר בבעיה של ממש. גרוברג לא התייאש, אסף שני חבר'ה מהקהל וביקש מהם להרים אותו בכל פעם שהוא מגיע למדרגות.

 

"היו לי משברים בדרך, אמרתי לעצמי מה אני עושה פה וגם הכאבים אמרו לי מספיק", הוא מספר. בסופו של דבר גרוברג סיים את 226 הק"מ ואפילו בזמן טוב משציפה.

 

מגיע לפחות אחת לשבוע. דקל קינן (צילום: חבר עמותת אתגרים) (צילום: חבר עמותת אתגרים)
מגיע לפחות אחת לשבוע. דקל קינן(צילום: חבר עמותת אתגרים)
 

 

כעת הוא כבר מוכן ליעד הבא. ב-9.6.2016, בדיוק 17 שנים אחרי היום בו נפצע בתאונה הוא מתכוון לטפס על הפאסו דל סטלביו, רכס הרים באיטליה בגובה 2,758 מ', איתו נאבקים רוכבי אופניים מקצוענים במרוץ הג'ירו דה איטליה המפורסם. גרוברג שיבצע את הטיפוס עם אופניו אף יצולם לסרט דוקומנטרי שיתעד אותו במסע יוצא הדופן. "אני מאוד מקווה שאראה לעולם שאפשר להתגבר על קשיים", הוא אומר.

 

דקל קינן מתנדב אחת לשבוע

ספורט אתגרי איננו דבר זול, על אחת כמה וכמה כשהוא מותאם לבעלי מוגבלויות, מה שצריך לעיתים ציוד מיוחד וכיו"ב. כיום, עיקר המימון של העמותה מגיע מתרומות. "אנחנו לא מסתדרים בקלות ולכן לא יכולים לקחת לעמותה כמה שאנחנו רוצים אלא רק מתי מעט", מודה בלנקאי, "אנחנו נלחמים על מנת להשיג לספורטאים שלנו מימון".

 

מלבד תרומות, העמותה נשענת גם על מתנדביה. אחד מהמתנדבים המוכרים של העמותה הוא דקל קינן, בלם מכבי חיפה. קינן נתקל בחברי העמותה במקרה במהלך טיול עם בנו והחליט שהוא מעוניין להצטרף.

 

אחד המתנדבים הידועים של העמותה. קינן ()
אחד המתנדבים הידועים של העמותה. קינן

"אני בוש ונכלם להודות שאני לא מכיר את עולם הכדורגל ולא הכרתי את דקל כשהוא יצר איתי קשר", מספר מייסד קבוצת הריצה של אתגרים חיפה, אראל זינגמן, "הבהרתי לו שתנאי ההתנדבות מאוד מחמירים ולמרות העבודה שלו ככדורגלן אני דורש ממנו להגיע פעם

בשבוע להתנדבות. הוא אכן עושה זאת. הוא מתנדב מאוד אהוב ואהוד, הנוכחות שלו מעוררת השראה בקרב החברים".

 

"נתקלתי בחבורה מאוד פתוחה ומגובשת", מספר קינן, "הם נתנו לי להרגיש כחלק מהם ופעמיים כבר הזמנתי אותם למשחקים של מכבי חיפה. לראות 50 חבר'ה במשחק ביציע עם חולצות כתומות של אתגרים זה מרגש מאוד".

 

הם עושים דברים עם חיוך, הומור עצמי ופתיחות", הוסיף קינן, "אני מרגיש שהרווחתי חברים לחיים. יש שם שני חבר'ה, בשארה ויובל שהתחברתי איתם במיוחד, זה רק מוכיח שהקבוצה הזו היא סמל לדו קיום. לא מעניין אף אחד שם אם אתה ערבי או יהודי. כולם בני אדם שבאים לעזור אחד לשני. אני ממליץ מכל הלב לאנשים להתנדב. אני מקבל מהם הרבה יותר ממה שאני נותן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רוני כהן
שימי סחייק
צילום: רוני כהן
מומלצים