שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא עומדים מהצד: מדריך לזכויות נפגעי עבירה
    עד לפני 15 שנה, הצדדים היחידים בהליך הפלילי היו המדינה והנאשם. מאז התווסף "שחקן שלישי". מה מעמדם של הקורבנות עצמם? שאלות ותשובות

     

    אילוסטרציה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
     

    עד תחילת העשור הקודם הצדדים היחידים בהליך הפלילי היו המדינה והנאשם, בשל ההנחה שפגיעת הנאשם בקורבן פוגעת באינטרס הציבורי. בבסיס ההליך הפלילי ניצבת התפיסה שיש לנתק את הקורבן מההליך בשל העובדה שמטרת המשפט היא עשיית צדק ולא נקמה, ולשם כך את הנאשם צריך לשפוט גורם מקצועי וניטרלי. אלא שבכך נוצר מצב אבסורדי שבו למתלונן לא היה כל מעמד בהליך הפלילי. מצב זה השתנה ב-2001 עם חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, המקנה להם זכויות ספציפיות בהליך הפלילי.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    החוק קובע שנפגע עבירה הוא "כל מי שנפגע במישרין מעבירה מסוג פשע או עוון, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו".

     

    לקורבן עבירה יש כיום שורה של זכויות, ובהן הזכות להגנה פיזית לאורך כל שלבי המשפט, הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי, הזכות לחיסיון וזכות העיון בכתב האישום. לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה ישנן זכויות נוספות כגון השמעת קולם והבעת דעתם לעניין הסדרי טיעון, בקשות חנינה וועדות שחרורים.

     

    יש הוראות חוק נוספות שמטרתן להגן על נפגעי העבירה, למשל חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, שמטרתו להגן על הציבור על ידי ביצוע הערכות מסוכנוּת לגבי עברייני מין במהלך ההליך המשפטי, ובתום המשפט הבטחת פיקוח ומעקב לעברייני מין.

     

    כמו כן קיימים חוקים נוספים כמו החוק למניעת אלימות במשפחה והחוק למניעת הטרדה מאיימת, המספקים אף הם כלים להתמודדות גם העבריינים והרחקתם מקורבנות העבירה.

     

    המדינה אינה מחויבת

    נפגעי העבירה רשאים להיות נוכחים בבית המשפט בעת הדיון ולהביע את עמדתם באשר להסדרי טיעון בעבירות מסוימות. ואולם, המדינה אינה מחויבת להישמע לעמדת הקורבן, ולעתים נחתמים הסדרי טיעון למורת רוחם של נפגעי העבירה, שהיו רוצים לראות את האדם שפגע בהם נשפט ואולי נדון לעונש חמור יותר.

     

    כמו כן, במקרים של הסדרי טיעון לא ניתנת להם האפשרות לתאר בבית המשפט את שחוו מנקודת מבטם ומבחינת הנזקים שנגרמו להם. גם בהיעדר הסדר טיעון, כאשר המתלונן מעיד, הוא נשאל על מעשיו של הנאשם באירוע עצמו – ופחות, אם בכלל, על חוויותיו ונזקיו מנקודת מבטו.

     

    אמנם החוק מאפשר לשירות המבחן להגיש תסקיר קורבן עבירה, אולם בדרך זו השופט לא מתרשם מהקורבן ישירות, אלא ניזון אך ורק מהתרשמותו של קצין המבחן.

     

    האם נפגעי עבירה זכאים לפיצוי ושיקום?

    חוק זכויות נפגעי עבירה אינו כולל בחובו רכיבי טיפול, סיוע ושיקום עבור הקורבנות או משפחותיהם, להבדיל מנפגעי פעולות איבה, למשל.

     

    זכאות לקבלת מידע

    קורבנות העבירה זכאים לקבל מידע בנוגע לשלבים השונים בהליך הפלילי, ולעיין בכתב האישום. קורבנות עבירות מין או אלימות חמורות אף זכאים לקבל מידע על כוונה לעכב הליכים ולהביע את עמדתם באשר למתן חנינה על ידי נשיא המדינה, או שחרור מוקדם בוועדות שחרורים. עם זאת, לנפגע העבירה אין אפשרות לעיין ולהעתיק פרוטוקולים, מסמכים או את חומר החקירה המשטרתי.

     

    יישום החוק הלכה למעשה

    למרבה הצער, יישומו של החוק לוקה בחסר, ורשויות המדינה לא ששות לשתף פעולה עם נפגעי העבירה. מרביתם אינם מודעים לזכויותיהם, או שהם לא תמיד יודעים כיצד לממש אותן. פעמים רבות הם נתקלים בקשיים ביורוקרטים מול המערכת המשפטית.

     

    חשוב להבין כי נפגע העבירה משנה את כללי המשחק ממצב שבו ישנם שני שחקנים – הנאשם והמדינה – למצב שבו מתווסף שחקן שלישי, בדמות קורבן העבירה. מבחינת המדינה, מצב זה מסבך ומסרבל את ההליך, ועל כן שיתוף הפעולה מצדה עשוי להיות מינורי בלבד. יחד עם זאת, הניסיון מלמד כי סיוע וליווי משפטי של הנפגע מביא לשינוי מהותי מול גורמי החקירה והתביעה.

     

    עורך דינו של קורבן העבירה יחסוך ממנו את חוסר הנוחות והטרדה הכרוכים בהתנהלות מול גורמי החקירה והתביעה, ואף יוכל לרתום גורמי תקשורת לטובת העניין, במגמה שלא לאפשר למקרה לרדת מסדר היום הציבורי.

     

    יתרה מכך, עורך הדין יכול להופיע לכל דיוני המשפט ולחסוך מהקורבן את הקושי להתמודד מול הנאשם.

     

    מה קורה בעולם?

    בארה"ב נחקק בשנות השמונים חוק פדראלי שעוסק בנפגעי עבירה, ובמסגרתו הוקמו בכל המדינות קרנות לפיצוי האחראיות למימון, סיוע וייעוץ לנפגעים. כך גם באירופה: רוב מדינות האיחוד חתומות על אמנת פיצוי קורבנות פשיעה אלימה, שלפיה הם ובני משפחתם זכאים לפיצויים מהמדינה שבה העבירה בוצעה.

     

    ומה הלאה?

    בשנים האחרונות אכן חל שיפור ניכר במעמדם של נפגעי העבירה בישראל. עם זאת, לפנינו עוד כברת דרך ארוכה. כמו כן, אנו מאמינים כי קיים צורך ממשי שהחוק יתוקן ויורחב, כך שהוא יעניק מענה לסוגיות מהותיות נוספות כגון פיצויי נפגע העבירה, מתן אפשרות לקורבן העבירה להשמיע קולו באופן ישיר בבית המשפט, וכן מתן זכות עיון נרחבת יותר במסמכים, פרוטוקולים וחומרי חקירה מתיק החקירה במשטרה .

     

    ואולי בעתיד יוכל נפגע העבירה, באמצעות עורך דינו, להשפיע גם על ניסוח כתב האישום ואף לטעון לגובה הפיצוי לנפגע העבירה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד יפעת שי יוספזון
    מומלצים