השחקן יעקב בן סירא הלך לעולמו

השחקן הוותיק יעקב בן סירא הלך הבוקר (ה') לעולמו, אחרי שלקה בדום לב. הוא הובהל לבית החולים איכילוב בתל אביב, שם ניסו לבצע החייאה ללא הועיל, והרופאים נאלצו לקבוע את מותו. יענקלה בן סירא, מהמצחיקנים האהובים בישראל לאורך השנים, היה בן 88 במותו. הוא הותיר אחריו את אשתו השחקנית עדינה בן סירא.

ארונו של בן סירא יוצב מחר בשעה 10:30 בתיאטרון הקאמרי. ב-11:00 יתקיים במקום טקס לזכרו, וב-12:30 תיערך הלווייתו בבית העלמין קריית שאול.

בן סירא נולד כז'אק שירצקי בבלגיה ב-1927. לאחר שהצליח להימלט מהנאצים באירופה, עלה ארצה ב-1945. ביחד עם חברו גדעון זינגר הקים את מועדון התיאטרון, ובהמשך עשה הסבה לקולנוע. מאז הופעתו הקולנועית הראשונה ב"רק בלירה" ב-1963 של יורם גרוס, הספיק לשחק בסרטים רבים - ברוב המקרים גילם תפקידים קומיים קטנים, והמשיך להיות פעיל על הבמות עד ליום מותו. "הגיל זה כרונולוגי, אני עובד לפי הפוטנציה, המרץ", אמר בראיון מיוחד ל-ynet לפני חמש שנים.

בין הסרטים הבולטים בהם הופיע בן סירא ניתן לציין את "סאלח שבתי" (1964) ו"ארבינקא" (1967) של אפרים קישון, "הוא הלך בשדות" של יוסף מילוא (1967), "קזבלן" של מנחם גולן (1974), "סלומוניקו" של אלפרד שטיינהרט (1974), "נורית" של ג'ורג' עובדיה (1975), "מבצע שטריימל" של בני שובל (1974) ועוד.

למרות המוצא אשכנזי ומקורותיו היידישאים, הוא הופיע ברבים מסרטי הבורקס משנות ה-70 והיה אהוב במיוחד על זאב רווח, השחקן והבמאי שלצדו שיחק ב"רק היום" (1976), "הגונב מגנב פטור" (1977) ו"טיפת מזל" (1994). "עשיתי איתו הרבה סרטים", אמר בן סירא בראיון ב-2011, "הוא היה לוקח את התסריט וזורק אותו לכל הרוחות, והיינו עושים סצינות על הסט. זאב רווח תמיד נתן לי להיות האשכנזי הטוב. יש לי חברים במאים שאומרים לי: 'אתה האשכנזי היחידי שאני אוהב'".

בן סירא מבצע את השיר "ג'וני איז דה ג'וי פור מי" בערב לכבוד דן אלמגור

סרטיו האחרונים של בן סירא היו מבית הפקות המזרח של ימין מסיקה וירמי קדושי "צעדים נואשים", "תני סימן חיים" ועוד. אף שלא חזר להופיע על המסך בעשור האחרון, סיפר כי הוא ממשיך לזכות לאהדה רבה מהציבור, כולל אלו הצעירים. "עד היום זוכרים את הטקסטים", העיד, "הצעירים אוהבים אותי וצועקים אחרי ומבקשים אוטוגרפיות. הם קוראים לי עכשיו תותח. אהבת הקהל, זה מה שאני רוצה עד סוף ימי".

רביעיית מועדון התיאטרון בשיר שנכתב על שמעון פרס

"פסקול של פרצי צחוק"

חבריו של בן סירא ספדו לו הבוקר, אחרי ששמעו את הבשורה המרה. "לא יכולתי לזוז מהכיסא כששמעתי", אמר השחקן ז'אק כהן, "היינו קשורים, נפשו קשור בנפשו כמו שאומרים. כואב הלב, אבל מצד שני הוא הלך בשיבה טובה. היינו צוחקים והבטחנו שנעשה הספד למי שהולך קודם. אבל לא סתם הספד - אלא סטנדאפ. הוא אמר לי 'כשתמות אל תדאג, אני אעשה סטנדאפ ואשכיב את האנשים מצחוק'. אבל הוא הלך קודם ולצערי אני לא אוכל לעשות את זה. כל הזמן דיברנו על הסוף. הוא היה אדם משכמו ומעלה, לא ראיתי את יענקל'ה יום אחד עצוב. עד יומו האחרון הוא היה גר בבית עם שלושים מדרגות והוא היה עולה אותן בצ'יק. כל כך מהר וזה בגלל שמחת החיים שלו. הוא היה משהו מיוחד".

בן סירא וגדעון זינגר משחזרים את מועדון התיאטרון

גם יהורם גאון, ששיחק לצד בן סירא ב"קזבלן" וב"דליה והמלחים", ספד לחבר שהלך לעולמו: "אהבתי אותו מאוד כי אי אפשר היה שלא לאהוב את האיש הנלבב הזה המחייך תמיד".

"יענקל'ה אהוב, גוש של כישרון, מתיקות, שמחת חיים בלתי נגמרת וצחוק מתגלגל שילווה אותי עוד שנים ארוכות", כתבה  השחקנית חני נחמיאס בחשבון האינסטגרם שלה, "ילד בן 88 תאב חיים, מלא אהבה, מכור לבמה, לקהל, לתשואות. פס הקול של חייך הוא פרצי צחוק של אנשים סביבך. כמה עונג הבאת לסובבים אותך".

השחקנית אף נזכרה במפגש האחרון שלה עם בן סירא - בהופעה משותפת בדצמבר האחרון: "סיפרת לי שאתה גר בבית בלי מעלית, 'בסך הכול 64 מדרגות', וכשהורדנו אותך יכולתי לדמיין אותך מדלג אותן עד לדירתך. עכשיו אתה עולה במדרגות אין סופיות למעלה למעלה כדי להצחיק את יושבי המרומים. לא אאחל לך שתנוח בשלום על משכבך כי ברור לי שלא תפסיק להתרוצץ שם בין העננים, להצחיק, לצחוק ולשיר מחמצה מנמצה. אוהבת אותך איש קטן - גדול".

איגוד אמני ישראל (אמ"י) מסר שנפרד בצער משחקן וחבר אהוב. "אם זו עוד בדיחה שלך, הפעם זה לא מצחיק", כתב היו"ר יענקל'ה מנדל. "רק אתמול הוא ישב איתנו בישיבת הוועד המנהל, מלא הומור וחיוניות כרגיל. זה לא נתפס, הלב בוכה. איבדתי, ואיתי איבדו כל אמני ישראל אח גדול. נזכור אותו תמיד עם החיוך הנצחי שלו. יהי זכרו ברוך".