ערה?
בעיר כמו ניו יורק קל לתת לרעש ולהמולה לבלבל אתכם. אל תתבלבלו, רק תישארו עירניים
יום ראשון שעות אחר הצהרים המוקדמות, אני מנצל את מזג האוויר האביבי לשבת עם חברי הטוב אלון באחד מבתי הקפה בצ’לסי. בעודנו מתלבטים בין בראנץ’ ללאנץ’, קוטע צלצול הטלפון את תהליך קבלת ההחלטה. בצד השני חברתי הטובה שירה, שפותחת במונולג מלא התרגשות ולא מאפשרת לי לעדכן אותה שאנחנו נמצאים באמצע דיון חשוב.
"אתה לא מבין איזה כיף! סוף סוף מצאתי את מה שאני מחפשת, אתה חייב לבוא ולראות איזה דירה מהממת, הכל חדש ומרווח וממש כמו שאני אוהבת. אתה יודע שאני לא יכולה לסבול דירות ישנות וקטנות ושכל החלונות, אם יש חלונות בכלל פונים לקיר, ובלי בושה בכלל מבקשים על "קופסת הנעלים" הזאת יותר מ-3,000 דולר. כל זה בגלל שהדירה או מה שלא יהיה היא שתי דקות מטיימססקוור, מקום בלתי נסבל, שלא לדבר על האפר ווסט סייד. דרך אגב במוצ"ש אני עורכת מסיבה קטנה ואני אשמח שתגיע עם אלון, יהיה נחמד הזמנתי עוד כמה חברים בואו תראו את המקום החדש שלי".
כעבור דקה הגיעה הודעת טקסט עם הכתובת של שירה. מה אתה אומר, שנלך? שאלתי את אלון.
"אולי נזמין קודם לפני שהערב יגיע, אתה עם כל הטלפונים שלך”.
סליחה, התנצלתי, זאת שירה, היא חמודה, אי אפשר שלא לענות לה.
הזמנו לאנץ’.
"מה הסיפור של שירה?", שואל אלון.
היא שכרה דירה חדשה ורוצה שנגיע למסיבה קטנה שהיא עושה במוצ"ש, מתאים?
"איפה היא אמרה שהיא גרה?".
הראיתי לו את הכתובת שעל צג הטלפון.
"מה? היא נפלה על הראש? אני לא נוסע לשם ועוד בלילה!", אומר אלון בטון מבוהל.
למה? מה יש שם?
"מתי בפעם האחרונה ביקרת בחלקים המאוד צפוניים של העיר?"
האמת שאני גר בעיר כבר כמעט חמש שנים, מספר הפעמים שיוצא לי לבקר ברחובות התלת סיפרתיים מאוד נמוך, ואם זה כבר קורה, אז זה בחלק המערבי של העיר. החלק המזרחי הוא לא מקום שאני מבקר פה באופן תדיר.
"כנראה שיש לזה סיבה, אתה יכול לסמוך עלי כמי שגר כאן כל החיים שאני יודע על מה אני מדבר. תחשוב על התסריט הבא: אתה בטח מכיר את ההתרגשות לפני שיוצאים לחופשה שכרוכה בטיסה, תדמיין שהנה אתה בכניסה למטוס נכנס, מתיישב,המטוס מתחיל לנסוע לקצה המסלול. בינתיים הדיילת הנחמדה מבקשת את תשומת לב הנוסעים להנחיות בדבר נחיתת חרום, וכיצד יש לנהוג במקרה של ירידת לחץ במטוס. אבל אנשים לא מקשיבים לדיילת. עד כאן ברור?"
זה ברור ומאוד נכון, אני לא מצליח להבין את ההקשר.
"סבלנות, המטוס המריא והכל בסדר, פתאום הטייס מודיע שיש בעיה ואתם בדרך לנחות נחיתת חרום בשדה התעופה הקרוב, הדיילת חוזרת על ההנחיות ומבקשת תשומת לב, מה קורה עכשיו? כמה יהיו קשובים למה שיש לדיילת להגיד?"
מאוד מאוד קשובים ומודאגים הייתי אומר.
"בדיוק! אני מתגורר בעיר ומאוד מוטרד ממה שקורה כאן לאחרונה, מה שהתחיל כמקרה בודד, הופך כבר לתופעה מדאיגה ואני מדבר על תקיפה של אנשים תמימים בסאבווי, היו מקרים של שחיטה ממש של אנשים או השחתת פנים, וממש בשבוע האחרון דקירה באמצעות מזרקים".
עכשיו שאתה אומר אומר את בצורה הזאת כל שנותר הוא להסכים עם מה שאתה אומר, זה כבר נאמר בעבר שהאופן שבו אנחנו עושים משהו מסויים ככה אנחנו עושים את כל הדברים, בדיוק כמו במטוס, רמת ההקשבה שלנו עולה רק כאשר אנו מודעים לסכנה או לסיכון. אני לא אומר שצריך להיכנס לחרדה ולהפסיק לנסוע ברכבות מעכשיו,אלא פשוט להיות יותר עירניים יותר, דרוכים ואולי להמנע מנסיעה לאזורים בעיתיים בשעות לילה מאוחרות. תקפידו שבקרון שלכם תמיד יהיו עוד אנשים וככה תרגישו קצת יותר ביטחון. אז אני מציע שבתור חברים ניסע לחגוג את הכניסה לדירה החדשה, ובדרך לשם נגלה ערנות ונחלוק עם שירה את המידע החשוב הזה, לא?
"לזה אני מסכים".
ניסים שדה M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי.
מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins
מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי
מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.
nissimsade@gmail.com
www.nissimsade.con
917-225 8549
בוגר - Antony Robbins Mastery University
שלמות זה מבחירה. .
ניסים שדה
מומלצים
