שתף קטע נבחר

בין כבוד האדם של המיעוט לכבוד הלאומי

קיימת זכות לקבוצה להביע את זהותה הפוליטית-לאומית ואת הנרטיב ההיסטורי של הקולקטיב כחלק מכונן מזהותה. במשטר דמוקרטי הכבוד הקבוצתי של המיעוט, אינו ניסוג בפני הכבוד הלאומי של הרוב

"יש דבר כזה שנקרא כבוד לאומי", כך תירץ ראש הממשלה בנימין נתניהו את כוונתו לקדם מהליך חקיקתי שיאפשר ל-90 ח"כים להשעות חבר כנסת מכהן. הצהרות אלה באו על רקע המפגש שקיימו חברי הכנסת מבל"ד עם משפחות פלסטינים במטרה לפעול להחזרת גופות בניהם וקבירתם. מדובר בהחרפה נוספת בדיכוי של המיעוט הפלסטיני בתחומי מדינת ישראל.

 

עוד בערוץ הדעות:

לשוב להיות מדינת סטארט-אפ

מי שמדבר על חלוקת י-ם מוסיף חטא על פשע

אלוהים לא מרחם על פועלי הבניין

משטרה דַּרְדָּלֶה, מדינה דַּרְדָּלֶה

יש ילדים מסוכנים!

 

רבות נכתב על הסתירה הקיימת בין הפריווילגיות של הרוב היהודי - שנובעות בצורה ישירה מהגדרת המדינה כיהודית - לבין זכויות אדם, ובראשן הזכות לכבוד האדם, אשר בהקשר של החברה הערבית-פלסטינית כמיעוט יליד כוללות לא רק את זכויות הפרט, אלא גם זכויות קיבוציות. מדיניותה של ממשלת נתניהו, ובעקבותיה הכנסת, מסמנות שלב חדש בפגיעה בזכויות המיעוט

 שכן כבר לא מדובר רק אפליה והדרה של הערבים לשם מתן זכויות יתר לרוב, אלא גם בהדרתם ופגיעה בזכויותיהם, ובכבודם, בשם "הכבוד הלאומי" , קרי - בשם רגשות הרוב.

 

הטיבה לבטא זאת ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בקובלנות הרבות, כולל קובלנה של ראש הממשלה עצמו, שהוגשו כנגד חברי הכנסת בגין הפגישה. הוועדה ציינה מפורשות שעצם המפגש נופל תחת הגדרת התפקיד של ח"כ. אלא מה, הבעיה הינה עם עמידת דקת דומיה וקריאת סורת אל פאתחה (הסורה הראשונה בקוראן שבין היתר נקראת בכל מעמד וטקס חשובים). כפי שהסבירו חברי הכנסת, קריאת אל פאתחה לזכר כל ההרוגים הפלסטינים שנפלו במהלך הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הינו מנהג פלסטיני שפותח כמעט כל אירוע בעל גוון פוליטי.

 

נימוק זה לא שכנע את ועדת האתיקה, אשר ציינה בהחלטתה כי "מצופה מחברי הכנסת לגלות רגישות לא רק למנהגים הפלסטינים, אלא גם לרגישות של הציבור הישראלי". מעצם הטלת העונש על הח"כים אנו לומדים, כי לגישת ועדת האתיקה, כאשר אי אפשר ליישב בין הזהות הפלסטינית לרגשות הציבור הישראלי מצופה מחברי הכנסת הערבים לתת עדיפות לאלה האחרונים. כלומר, על המיעוט לכבד את הרגשות של הרוב, גם במחיר של התכחשות לעמדות שלו, לזהותו לרגשותיו ולרגשות של בני עמו.

 

סנקציות בשל הבעת רגשות

שלילת הנרטיב והזהות הקולקטיבית של המיעוט אינה חדשה לממשלות הימין. כך למשל, חוק הנכבה מאפשר לממשלה לשלול תקציב מגוף נתמך בשל ציון "יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל". דהיינו, החוק מאפשר הטלת סנקציות בשל הבעת רגשות ומעניש עליהן רק בשל היותן סותרות את התפיסה של הרוב ואת רגשותיו.

 

ביטוי נוסף לשלילת הלגיטימיות של הנרטיב ושל הרגשות הקולקטיביים של הציבור הפלסטיני ראינו לאחרונה בסערה שהתחוללה סביב הצגת "הזמן המקביל" והמתקפה מצד שרים שונים בממשלה על תיאטרון אל-מידאן בעקבותיה. השרים הזדעזעו מהאפשרות, שגוף נתמך מעלה מחזה המתבסס על כתביו של אסיר ביטחוני ומספר את חוויותיו בתוך כותלי בית הכלא. מפני ששרת התרבות, מירי רגב, חשבה שחוק הנכבה לא מעניק לה כלים מספיקים ל"העניש" על הנרטיב המובע בהצגה זו, היא יזמה לאחרונה חקיקה חדשה, "חוק נאמנות באמנות", שנועדה לאפשר לממשלה לא רק לשלול תקציב אלא את החופש לבחור אילו גופי תרבות תממן מדינת ישראל על פי חוקיה, ערכיה ומדיניותה כך שרק גופי תרבות שנאמנים למדינה יתוקצבו. להזכירכם, מדובר בכסף ציבורי שיש לחלקו בצורה שוויונית בין כלל האזרחים, ואין הוא מוקנה למיעוט הערבי-פלסטיני בחסד.

 

אולם הצהרותיו של נתניהו והחלטת וועדת האתיקה מהוות עליית מדרגה בשלילת הזהות של המיעוט הפלסטיני, שכן שלילה זו עוברת גם למישור הייצוג הפוליטי. כעת הממשלה אינה מסתפקת בכך שהיא מסרבת לתקצב נרטיב השונה מזה של הרוב, אלא היא נוקטת בסנקציות כנגד אנשי ציבור נבחרים המביעים את הזהות של המיעוט שהם מייצגים. יש לציין כי תחילתה של ענישה זו נעשתה כבר לפני חודשים ספורים, כאשר התנועה האסלאמית הוצאה מחוץ לחוק. בבסיס החלטת הקבינט

 לאשר פעולה זו, לא עמדו מעשים כלשהם המיוחסים לתנועה האסלאמית, אלא "בעייתיות במצע האידיאולוגי של התנועה והפעילות הרעיונית שלה" כפי שביטא זאת השר ארדן בראיון לתחנת הרדיו א-שמס.

 

זכותו של הפרט לחופש הביטוי כוללת את זכותו להביע את תפיסת עולמו הפוליטית, את זהותו הקולקטיבית ואת ההיסטוריה שלו. בהקשר של מיעוט יליד, חופש הביטוי אינו מתמצה בזכותו של כל פרט בקבוצה לחופש ביטוי, אלא קיימת גם זכות לקבוצה להביע את זהותה הפוליטית-לאומית ואת הנרטיב ההיסטורי של הקולקטיב כחלק מכונן מזהותה. במשטר דמוקרטי הכבוד הקבוצתי של המיעוט, אינו ניסוג בפני הכבוד הלאומי של הרוב.

 

הכותבת עורכת דין בעדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יח"צ
עו"ד מאיסאנה מוראני
צילום: יח"צ
מומלצים