הלך לעולמו "העד האחרון" של טרבלינקה
בגיל 93 נפטר שמואל וילנברג, אחד מ-67 היהודים שנמלטו ממחנה ההשמדה במהלך המרד שפרץ בו. "ירו עליי, אבל המשכתי לברוח. חלק הלכו שמאלה, אחרים הלכו ימינה. אני המשכתי ישר. לבד", סיפר. בתו: "העברת המסר הייתה משימת חייו"
נפטר "העד האחרון" של טרבלינקה: שמואל וילנברג, אחד מ-67 היהודים שנמלטו ממחנה ההשמדה טרבלינקה בעקבות המרד שפרץ במחנה שבפולין באוגוסט 1943, הלך לעולמו אתמול (יום ו') בגיל 93. הלווייתו תתקיים ביום שני, בשעה 15:00, במושב אודים. הוא הותיר אחריו אישה, בת יחידה ושלושה נכדים.
וילנברג, שכנער בן 17 התגייס לצבא הפולני, נלחם נגד הפולשים הנאצים ב-1939. לאחר ששרד את השואה שימש כפסל והנציח את המרד בטרבלינקה באחד מפסליו. "ירו עליי, אבל המשכתי לברוח", סיפר בראיון ל-xnet אשתקד. "חלק מהאנשים שברחו איתי הלכו שמאלה, אחרים הלכו ימינה, ואני המשכתי ישר. לבד".
המרד הוביל לחיסולו של מחנה טרבלינקה, לאחר 13 חודשי פעילות שבמהלכם נרצחו בו 900 אלף יהודים. אחר כך לקח וילנברג חלק בהתקוממות הפולנית בוורשה ב-1944. האוטוביוגרפיה שלו, "המרד בטרבלינקה", פורסמה בעברית, פולנית ואנגלית. ב-2002 סיפר הסרט "העד האחרון" את סיפורו. נשיא פולין העניק לו את עיטור הכבוד הגבוה ביותר שמעניקה פולין.
בתו, האדריכלית אורית וילנברג-גלעדי, אמרה כי "אבא הפך לאגדה כי זיכרון טרבלינקה והזוועות היו חשובים לו מאוד. הוא רצה להעביר את המסר ולספר את הסיפורים שבערו בנשמתו והייתה משימת חייו. הוא השאיר אחריו דורות של אנשים שפשוט נשבו בקסם האישי שלו, בלהט ובדרך הייחודית שלו להעביר את החוויות האיומות שהוא חווה. הוא היה מופת ודוגמא לכולנו של אומץ לב, תעוזה ושל אופטימיות עצומה ושמחת חיים אדירה".
רעייתו עדה (87) סיפרה הבוקר: "אתמול אחר הצהריים היינו לידו, הוא לא נפטר לבד. אני והבת שלו החזקנו לו ידיים וראינו איך הוא נפרד מאיתנו". וילנברג ביקש לאחרונה להקים מבנה חדש באתר ההנצחה בטרבלינקה. "אנחנו בהחלט נמשיך את דרכו ונעשה מאמצים להוציא לפועל את הצוואה הזאת", הבטיחה בתו.
בסרט התיעודי "העד האחרון של טרבלינקה" סיפר וילנברג על מפגש עם האסירה רות דורפמן רגע לפני הירצחה. אחד מתפקידיו של וילנברג במחנה היה לגזוז את שיערן של הנשים לפני שהן הוכנסו לתא הגזים, ודורפמן נחרתה בזיכרונו במיוחד. הוא גם הנציח את דמותה באחד מפסליו. "האישה הזו שאלה אותי כמה זמן יימשך תהליך ההמתה, ולכן זכרתי אותה", הוא מספר. "בוורשה, שממנה היא באה, שמעו מה קורה בטרבלינקה, כך שהיא ידעה בדיוק מה מחכה לה. עניתי לה שזה לוקח רק כמה דקות".
לפנייה לכתב/ת 
