שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "סמוך על סול": הוא רק חצי רשע
    בעונה השנייה של "סמוך על סול" כבר ברור - מדובר בטלוויזיה טובה, אבל היא לא מספרת סיפור רב עוצמה כמו "שובר שורות", אלא על גיבור שמשחק פינג פונג מול המצפון שלו

    פרק הסיום בעונה הראשונה הבטיח לנו שהנה, ג'ימי הערמומי אך השופע כוונות טובות הפקיד את המצפון ביציאה מהחנייה ומוכן לעלות שלב בדרכו להפוך לפרסונה העתידית הידועה מראש שלו, סול גודמן. באיזשהו מקום, זה אולי היה קצת מאולץ - סוף מהונדס מדי לעונה מצוינת וכתובה היטב. אבל האם לג'ימי שהפך לג'יימס שיהפוך לסול נותר בסופה עוד סיפור לספר?

     

     

    "סמוך על סול". נכנסים לעונה שנייה באווירה מפוכחת (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    "סמוך על סול". נכנסים לעונה שנייה באווירה מפוכחת(צילום: AMC)

    פרק הפתיחה של העונה השנייה, ששודר אמש (שבת) ב-HOT, yes וסלקום טיוי, מבהיר שהתשובה היא כן - ולא רק זה: בעצם, ייתכן שאנחנו בכלל מצפים פה לדבר הלא נכון. כי העונה הראשונה עוד נבחנה מבעד למשקפי "שובר שורות". הציפייה היתה למטמורפוזה הולכת ומתעצמת של הגיבור, ע"ע וולטר ווייט. אבל "סמוך על סול", שנכנסת לעונה השנייה מול צופים מפוכחים יותר, משחקת משחק אחר: זה לא כדור שלג מתגלגל - רק גיבור חצי מרושע, חצי משעשע, שמנהל כבר מנעוריו משחק פינג-פונג צמוד עם המצפון שלו.

     

    זה גם בדיוק מה שקורה בפרק הפתיחה - שלוקח את המהלך העלילתי של העונה הראשונה ודוחס אותו: ג'ימי דוחה הצעת עבודה שאמורה הייתה לפצות אותו על הבגידה של צ'אק, סוגר את המשרד העלוב שלו, יוצא לאפיזודה נהנתנית שבמהלכה הוא עוקץ איש עסקים דוחה למדי (ומשתכר עם קים על הדרך) - רק בשביל לסיים את כל ההרפתקה הזו במשרד עורכי הדין שבו סירב לעבוד לפני רגע.

     

    רגע של נהנתנות, לפני החזרה למוטב (צילום: AMC) (צילום: AMC)
    רגע של נהנתנות, לפני החזרה למוטב(צילום: AMC)
     

    "SG היה כאן", מצהירה כתובת הגרפיטי שהוא מותיר אחריו בסצנת הפתיחה ב"הווה" האפרורי שלו, זה שמתרחש אחרי "שובר שורות", שם הוא מבלה כשהוא נעול ליד פחי הזבל כשדרך היציאה היחידה שלו מחייבת אותו לסכן את הזהות הפיקטיבית שלו. SG עוד יהיה כאן, מבהירים לנו היוצרים בסוף הפרק - אבל זה ממש לא הולך לקרות מחר.

     

    בחזית השנייה של הסדרה - זו של מייק ארמנטראוט, דמות לא פחות מרתקת (שגם במקרה שלה הסוף העגום עוד יותר ידוע מראש), העלילה פחות דחוסה ומסעירה - ומתמקדת בהסתבכות של הלקוח התמהוני שלו מסוף העונה הקודמת.

     

    קשה להגיד שזה פרק מופתי. יש לו רגעים טובים וטובים פחות, והזיגזג המואץ של ג'ימי - ממש כמו בפרק הסיום של העונה הקודמת - קצת מאולץ, שוב. אבל משעמם זה לא: האנשים האלה יודעים לעשות טלוויזיה. ואם מניחים לרגע את הסטנדרטים של "שובר שורות" בצד - אפשר לשבת מול סול פעם בשבוע, וליהנות ממנו גם מבלי לצפות לרגעי עוצמה אלמותיים. זה אולי רק הפינג-פונג שלו מול המצפון, אבל גם פינג-פונג אפשר לשחק היטב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים