שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מדינת חלם נלחמת בחרם: אגו, חשדנות, פיזור סמכויות ואינטרסים פוליטיים צרים
    הסערה סביב הכרזות שנתלו בלונדון חשפה דווקא את ערוותו של המאבק הישראלי בתנועת ה-BDS. בעוד הממשלה רוצה להילחם בשקט, הפוליטיקאים מעדיפים מהומה תקשורתית, והזרועות השונות שאמורות לשתף פעולה מפנות גב זו לזו. אבל למרות השלומיאליות, עדיין נרשמות הצלחות. איך זה קורה?

     

    נתניהו רוצה בשקט, לפיד מעדיף שכל העולם ישמע (צילום: EPA, גיל יוחנן) (צילום: EPA, גיל יוחנן)
    נתניהו רוצה בשקט, לפיד מעדיף שכל העולם ישמע(צילום: EPA, גיל יוחנן)

    ריב הקרדיט המביך אתמול (ב') בין יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו על האחריות להסרת הכרזות האנטי-ישראליות ברכבת התחתית של לונדון הוא חלק מפיאסקו רחב הרבה יותר שנקרא "מלחמתה השלומיאלית של מדינת ישראל בתנועת ה-BDS". המדינה אמנם פועלת נגד תנועת החרם, ויש לה גם לא מעט הישגים, אבל היא עושה זאת כמו שרק ישראל יודעת לעשות: בצורה חלמאית, תחת מאבקי אגו וריבי סמכויות, ועם הרבה הרבה פוליטיקה.

     

    הוויכוח המתוקשר נתניהו-לפיד, שאליו הצטרף הבוקר גם אביגדור ליברמן, עומד בלבו של הדיון בשאלה האסטרטגית באיזו דרך אמורה ישראל להתמודד מול ארגוני ה-BDS: בשקט ומתחת לרדאר או ברעש כדי שכל העולם ישמע?

     

    הגופים הממשלתיים המטפלים בתנועת החרם סוברים שהצעקנות הפוליטית המקומית עושה למתנגדי ישראל שירות חינמי ויעיל ביותר. הפרשה הלונדונית היא דוגמה מצוינת לכך: הכרזות שהודבקו בבירת בריטניה היו לא חוקיות מלכתחילה, והנהלת הרכבת הייתה מחויבת להסיר אותן גם ללא הסערה שיצר לפיד בארץ וללא הקרב שלו מול ראש הממשלה – קרב שצוטט בסוכנויות הידיעות בכל העולם.

    אחת הכרזות שנתלו ברכבת התחתית בלונדון ()
    אחת הכרזות שנתלו ברכבת התחתית בלונדון


    לאתר הוועידה - לחצו על התמונה

     

    התוצאה היא שפעילות נקודתית של פעילי BDS בבריטניה, שהייתה עשויה לחלוף מהעולם תוך שעות ללא הד תקשורתי, קיבלה בזכות פוליטיקאים ישראלים נפח סיקור אדיר ולמעשה השיגה את מטרתה. הממשלה, שמעדיפה להתמודד מול פעילי החרם בשקט ומתחת לרדאר, נאלצת כעת להתמודד מול פוליטיקאים מקומיים שמאיימים "לחטוף" את הטיפול כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים המקומיים שלהם.

     

    ומילא להתמודד מול יריבך מהאופוזיציה בישראל, אלא שקרבות אגו וחשדנות הם גם מנת חלקם של מי שמתיימרים לייצג את הממשלה. כך זה עובד:

     

    מי מפחד מגלעד ארדן?

    הגוף שבאופן טבעי אמור להילחם בחרם הוא משרד החוץ ושלוחותיו – שגרירויות ישראל בעולם. הן העיניים בשטח של מדינת ישראל, הן אלה שאמורות להתריע על תוכניות הפעולה של ה-BDS ולסכל אותן מבעוד מועד או לכל הפחות זמן קצר אחרי שהן מיושמות, כמו במקרה של הרכבת התחתית בלונדון.

     

    אלא שבמדינת חלם, הגוף שאמור לטפל בחרם מקצה למשרד החוץ רק תקן לעובד אחד שמרכז את המאבק. שמו בישראל אמיר אופק. לאחרונה הוא קיבל תגבור של עובד לעזרה, איסמעיל חלדי, ששירת עד לאחרונה בשגרירות ישראל בלונדון.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    גלעד ארדן. הביא את הכסף (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    גלעד ארדן. הביא את הכסף(צילום: עידו ארז)

    גורמים במשרד החוץ מודים שחסר מודיעין על הכוונות של הארגונים האנטי-ישראליים, ושהמאבק סובל מהיעדר תיאום בין משרדי הממשלה שפועלים נגד החרם. נתניהו הטיל בתחילת העשור את האחריות למאבק בחרם על המשרד לנושאים אסטרטגיים. בתקופת כהונתו של השר יובל שטייניץ הכינו תוכניות למאבק בחרם אך לא אישרו תקציב, ולכן שום דבר לא באמת קרה בשטח.

     

    עם הקמת הממשלה הנוכחית קיבל את התפקיד גלעד ארדן במקביל לתפקידו כשר לביטחון פנים. ארדן שכנע את נתניהו להקצות למלחמה בחרם תקציב אדיר של 120 מיליון שקל, והחל לגבש תוכניות ולאייש את המשרד בתקנים; כאשר קיבל את המשרד היו בו חמישה תקנים בלבד. אלא שהחודשים הראשונים התבזבזו על מאבקי כוח בינו לבין משרד החוץ, שחושד שארדן מנסה לגנוב ממנו סמכויות ולחדור בדלת האחורית לשגרירויות.

     

    ארדן הבהיר בתגובה שאין לו כוונה לגזול סמכויות וכל מטרתו היא שיפור התיאום בין כל הגורמים שנאבקים בחרם. הוא גם טען שאין לו בעיה להעביר תקציבים ממשרדו למשרדים אחרים לטובת המאבק בחרם, ולאחרונה אכן העביר שלושה מיליון שקל למשרד החוץ לטובת מימון תערוכת "דלתות נודדות" שנועדה להתמודד עם הדימוי השלילי של ישראל.

     

    גורם המקורב למאבק בתנועת ה-BDS אמר אתמול: "אם משרד החוץ היה שם את האגו בצד, הוא היה מקבל הרבה תקציבים במקום לקטר על זה שאין לו כסף".

     

    בעקבות פרשת הכרזות ברכבת התחתית של לונדון הודיע ארדן שהוא מתכוון להקצות כארבעה מיליון שקל לגיוס עשרה תקנים לרכזי BDS בשגרירויות ישראל החשובות בעולם. הם יאספו וירכזו את המידע מהשטח בנוגע לאיומי תנועת החרם, אך גם יעזרו לקדם פרויקטים של מיתוג חיובי של ישראל. הכוונה היא לשכור אזרחים מקומיים – יהודים ושאינם יהודים – שיעבדו במסגרת שגרירויות ישראל.

     

    ויש גם הצלחות

    התקציבים שמשרד החוץ מקבל הם כאמור מגוחכים, אבל עם המעט הזה הצליחו אנשיו לרשום לא מעט הצלחות:

     

    בשיתוף עם ארגונים יהודיים ופרו-ישראליים שכנע המשרד כמה מדינות בארה"ב להעביר חקיקה נגד חרם על ישראל. הצורך בכך נולד לאחר שכמה קרנות פנסיה אמריקניות הסירו השקעות מישראל בעקבות כניעה לתנועת החרם, וחקיקה מסוג זה, מתברר, היא הנשק היעיל ביותר נגד החרם.

     

    דבר נוסף ששגרירויות ישראל מתמחות בו הוא ניצול החקיקה הקיימת נגד חרם: בלא מעט מדינות יש חקיקה נגד חרמות ואפליה. השגרירויות התבקשו לבדוק כיצד ניתן להשתמש בחוק המקומי ליירוט יוזמות חרם. בזכות החקיקה בצרפת, למשל, הצליחה שגרירות ישראל בפריז לסכל לא מעט יוזמות חרם נגד ישראל בערים שונות, כולל קריאות לחרם ברשתות שיווק ובעיריות.

     

    השגרירות בפריז רשמה לאחרונה הישג מרשים כאשר מועצת העיר העבירה החלטה המגנה פעולות חרם ו-BDS נגד מדינת ישראל, ומתנגדת לכל פעילויות שמטרתן לבודד את ישראל בין האומות, לרבות איסור לארח במוסדות עירוניים אירועים שמטרתם לקדם חרם נגד ישראל.


     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    שגרירות ישראל בלונדון הצליחה בעבודה שקטה ויעילה לשכנע את ממשלת בריטניה להעביר נוהל האוסר על עיריות וגופים ציבוריים להעביר החלטות חרם על מדינת ישראל. שר הקבינט הבריטי מת'יו הנקוק ביקר בשבוע שעבר בישראל והציג את הנוהל החדש שקובע כי הטלת חרם על מדינת ישראל מסכן את ביטחונה הלאומי של בריטניה ופוגע במדיניות החוץ שלה. בממשלת בריטניה מקווים שהנוהל החדש ימנע מעיריות ואוניברסיטאות מקומיות לקבל החלטות בדבר חרם על ישראל.

     

    שגרירות ישראל בבלגיה הצליחה ליירט חרם על מוצרים ישראליים בלוקסמבורג.

     

    שגריר ישראל בסלובניה הביא לביטול חרם על מוצרים ישראליים ברשת שיווק גדולה במדינה – שהתקבל עקב לחצים של תנועת ה-BDS.

     

    המודל השבדי

    כדוגמה להתנהלות מוצלחת נגד יוזמת BDS באירופה יכול משרד החוץ ללמוד ממקרה שהתרחש בשבדיה ולא עורר סערה ציבורית,

    לשביעות רצונם של אנשי המשרד.

     

    מדובר ברשת מרכולים בשם Coop שלה 600 סניפים. שלוש חנויות שלה בצפון המדינה קיבלו פנייה של תנועת ה-BDS להחרים תוצרת ישראלית, והנהלת Coop כולה נקראה לישיבה שבה התבקשו חבריה להצביע ולהכריע באופן דמוקרטי אם לאמץ את החרם.

     

    הידיעה על ההצבעה הצפויה התפרסמה בעיתון מקומי קטן בצפון שבדיה. למזלה של השגרירות בשטוקהולם, איש קשר פרו-ישראלי קרא את הכתבה ועדכן אותה. כאן יצאו נציגי השגרירות למבצע שכנוע של נציגים של Coop בהיבטים השליליים של החרם, וההצעה נפלה בדרך דמוקרטית. בלי נתניהו, בלי לפיד, ובלי דיווחים מגחכים בתקשורת העולמית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים