אחד הדברים שלמדתי במהלך שנים זה לשמוע את הקול הקטן, אבל לא בהכרח להקשיב לו. עם כל השינויים שנאלצתי לעשות בלוח הזמנים שלי בעקבות הסערות ומזג האויר המשוגע שהיה לנו, כמעט והקשבתי לו, אבל התעשתתי והזכרתי לעצמי מי אני והלכתי לסדנא להתאמן ולמתוח את עצמי.

כל אחד מחויב לעבוד עם משתתף אחר על מנת לשמור על המחוייבות שלו במהלך הסדנא. בכדי להוסיף על האתגר צריך לבחור מישהושבאופן בלתי מוסבר יוצר אצלך סוג של התנגדות.

באחת מההפסקות בין האימונים ישבתי מול האישה שבחרתי לעבוד איתה. היא יצרה אצלי התנגדות בלתי מוסברת. אישה בתחילת שנות הארבעים שעבדה שנים רבות בוול סטריט, הצליחה לבסס את עצמה מבחינה כלכלית והחליטה שהיא לא מוכנה יותר לעבדות המודרנית, ועברה לעבוד עם הקהילה במקום בו היא מתגוררת.

ראיתי אותה יושבת מול הטלפון ומזילה דמעות. ניגשתי אליה ואמרתי, התפקיד שלי הוא לשמור עלייך במהלך האימון המתקדם, ואני רואה שאת בסערת רגשות.

“תודה. אני עושה עבודה עם הקהילה שלי בהתנדבות ומעל דפי הפייסבוק שלי תוקפים את העשייה שלנו. מכנים אותי אשה קשה ולא מתחשבת ומתנשאת שבאה לתקן את העולם ומי אני בכלל שתבוא ותגיד מה לעשות ואיך לעשות, זה הילדים שלנו”.

רגע, בואי תעשי לי סדר, מי זה הם ומה את בדיוק עושה?

"עברתי להארלם לפני כשנתיים. עם המעבר החלטתי לאמץ קבוצה של ילדות ולהקים מקהלה באחת השכונות. אחת הילדות באה כנראה מרקע בעייתי, לא מקשיבה ותמיד רבה עם שאר הבנות. כל חזרה הופכת לסיוט ובנות אחרות מאיימות לעזוב אם היא תמשיך להיות שם.

הזמנתי את ההורים שלה והסתבר שהם אלימים מילולית. הסברתי להם שבלתי אפשרי לעבוד ככה, אנחנו עלולים לאבד את כל המקהלה בגלל ההתנהגות של הילדה שלהם והם חייבים להבין שהדרך היחידה זה להרחיק אותה. הם חושבים שהילדה שלהם הכי מוכשרת בעולם ושאני פשוט לא יודעת לעשות את העבודה. הם מתעקשים שהיא תהיה בשורות הראשונות של המקהלה ומי אני בכלל שאקבע. מהרבה בנות במקהלה, זה שבאתי עם כסף לא אומר כלום ושאני עוד אישה מתנשאת”. 

הגשתי לה ממחטת נייר לנגב את הדמעות, שהתפרצו כמעט בלי שליטה.

ג'יני, אני מבין שאת כרגע בוחרת להגיב ממקום של רגש וזה בסדר, השאלה האם את מודעת לזה?

"זה נראה הגיוני שאחרי כל העבודה שאני עושה ותורמת שמישהו יבוא ויתקוף אותי ככה ואני אשאר אדישה?"

מה דעתך על אפקטיבית?

“איך בכלל אפשר לחשוב על אפקטיביות במקרה הזה, אני ממש לא מצליחה להבין”.

את מכירה את המושג משוב?

"כן, זה מה שאנשים אומרים לאנשים אחרים ביחס לשרות או מוצר שהם קיבלו".

מעולה. עכשיו אם נתייחס למה שנאמר כמידע, את מאמינה שזה יכול לעזור לך ואם כן באיזה צורה?אם מישהו בוחר להגיד לנו משהו באופן אוטומטי אנו נוטים לתת למשוב הזה פרשנות, פעמים רבות אנחנו נופלים לתוך מערבולת רגשית ובוחרים להפגע או להגיב ממקום רגשי. מיקוד במקום רגשי הופך את המגיב פעמים רבות לקורבן. דרך אחרת היא להסתכל על הדברים כמידע ולשאול את עצמנו מה אני הולך או מחוייב לעשות עם המידע הזה. כאשר בוחרים במחויבות, מיד מופיעה האחריות ואז האנרגיה לצאת לעשיה או לפעול לתיקון באה ממקום אחראי ובונה.

יש המון דוגמאות של אנשים מצליחנים שכל מה שהם עשו היה לבחור להגיב ממקום של מחויבות ולא ממקום אחר.

"אני לגמרי מבינה, אתייחס למה שהם אמרו בצורה עניינית ואבדוק עם עצמי מה המחויבות שלי וכיצד לפעול מהמקום הזה. זה פתאום נעשה כל כך פשוט!"

צריך לזכור בכל רגע שאנחנו בני אנוש ובעלי זכות בחירה. זו זכות אנושית שלצערי נוטים לפעמים לשכוח אותה.

שלמות זה מבחירה. .

מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins

מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית. nissimsade@gmail.com

917-225 8549