להיות ישראלי זה כנראה חזק בתוכנו יותר מכל חלום אמריקאי. מיקי רהב, הוא דוגמא מצוינת. לא פחות מ-43 שנים שהוא חי כאן, עבר מסלול שהתחיל בהצלחה אקדמית והפך להצלחה עסקית.

כקיבוצניק גאה מ"יגור", הוא זוכר בילדותו בעיקר את האהבה למוזיקה. "עם המוזיקה גדלתי. בקיבוץ קבעו בילדותי שאני מוזיקלי, לא יודע מדוע, והצמידו לי קרן יער. מאז אני מנגן”.הוא שירת בצבא בתיאטרון צה"ל, ועם שחרורו עזב את הקיבוץ ועבד לפרנסתו כנגן בתיאטראות השונים בתל אביב. "ניגנתי איפה שרק יכולתי, ועדיין, תמיד הייתה לי תחושה שלא אהיה מוזיקאי, הרגשתי שזה עוסק רק בתחום אחד במוח ורציתי יותר מזה".

לכן, במקביל לקריירה המוזיקלית, מיהר להצטרף לחוג לכלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומשם הגיע לניו יורק להמשך לימודיו. “באתי במקור כדי לעשות דוקטורט באפידמיולגיה, שאני מגדיר אותה כסוג של סטטיסטיקה יישומית. אני התמקדתי באפידמיולוגיה של מחלות נפש".

מיקי רהב. הקווארטט

אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה, עבר למשרת הוראה בקולג' מקומי. לארץ הוא שב כשקיבל ממשרד הבריאות בישראל הצעת עבודה מפתה. "עבדתי כמנהל מחלקת מחקר בריאות הנפש 5 שנים, עד שנאלצתי לחזור לניו יורק", הוא מספר. "הייתי אז נשוי לאמריקאית. למשפחתה היה כאן בניין בבעלותם ואחרי שאמה חלתה מישהו צריך היה לנהל אותו.

למעשה נסענו לעזור ולהציל את העסק. המעבר מאקדמיה לעסקים לא בא לי באופן טבעי. בשנים הראשונות עוד שילבתי את העבודה עם משרה של חוקר ראשי במחקר למחלות נפש וסמים, ואני חושב שלקח לי כמה שנים טובות אחרי שחבשתי את שני הכובעים עד שקצו כוחותי והתמקדתי בעסקים".

מאז ועד היום עוסק רהב בנדל"ן ונהנה מכל רגע. "החלק האינטלקטואלי לא חסר לי, כי יש בזה הרבה אינטלקט". מה שכן חסר לו לאורך השנים זו המוזיקה. "היום אני חבר בקבוצה שנקראת ה’קוורטט’, אנחנו 4 חברים, שני נגנים ושני זמרים. אני מנגן בקרן יער, ואיילת כוגן, שאחראית גם על העיבודים, מנגנת בפסנתר".

את הקבוצה הקימו לראשונה רהב וכוגן לפני בערך 5 שנים. "יש בינינו היכרות רבת שנים. אני השתתפתי בהצגה עוץ לי גוץ לי עם אביה נתן קוגן עוד בשנת 66. 20 שנה קדימה, אני בניו יורק ועוסק כבר בניהול בניין צלזמור אפרטמנט, שהיה אז מלא ישראלים. אביה יצר איתי קשר וביקש להתגורר כאן עם בתו ונכדתו. היא הייתה אז אמא צעירה בת 25 והיום גם בתה, ענת, חברה בקוורטט".

איילת כוגן. הקווארטט

עוד בטרם נוצר הקוורטט המשיך רהב לנגן בתזמורות קהיליות והרכבים. "הייתי הולך לערבי שירה של ישראלים ומצאתי שאני מאוד אוהב את זה ואני טוב באימפרוביזציה. לקרן יש צליל רך עם דמיון אקוסטי לקול האנושי", הוא מסביר. "קרן יער זה כלי קשה מאוד וצריך אישיות מסוימת לזה. חזרתי לנגן יותר ויותר וכשאיילת הגיעה ראינו שיש חיבור מאוד טוב ולאט לאט זה התהווה לקוורטט".

הקוורטט התעצב עם הזמרים ענת כוגן וגון הלוי והפך למוכר יותר בקהילה הישראלית. "בכל שנה רחל שפירא המשוררת הייתה מגיעה לכאן באופן קבוע לכאן והצעתי לה להצטרף אליה למופע עם שיריה. כך יצא שהופענו איתה לפחות 10-15 פעמים, עשינו דברים נהדרים. בשנים האחרונות התחלנו להופיע עם משוררים נוספים כמו יורם טהר-לב שהיה כאן רק לפני 3 חודשים, ונופיע ביחד בשלושה קונצרטים נוספים בסוף אפריל בישראל".

המופע הקרוב של הקוורטט ייערך במוצ"ש, 5 במרץ בבניין הצלזמור אפרטמנט, באולם גדול וחדש שבנה מיקי. ״זה יהיה ערב שירי נתן אלתרמן", מספרת כוגן. "ככה התחלנו כשעבדנו ביחד. רצינו להעלות ערבים בלי המשורר עצמו. אלתרמן כתב את מיטב השירים הישראלים, נכסי צאן ברזל. כמו בכל מופע שלנו יש שיתוף של הקהל כמו שירה בציבור”. מה שעושה את האירוע למוצלח", מסכם רהב, "זה בעיקר הבחירה של השירים. שירים שאנשים לא שמעו שנים, ומדהים שגם הקהל הצעיר מתרגש מהם".