שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      מהיום: הבנקים יציידו את הלקוחות בתעודת זהות בנקאית
      הבנקים יחויבו להעביר לכל לקוח מסמך המסכם ומפרט את הפעילות בחשבון. המטרה: להגביר את המודעות של הלקוחות לתנאים שלהם בבנק ולעודד תחרותיות. האם זה באמת אפקטיבי?

      החל מהיום (יום א'), מחויבים הבנקים למסור ללקוחות "תעודת זהות בנקאית". מדובר בדו"ח מרוכז ותמציתי, הנותן תמונת מצב כוללת של החשבון, במסגרתו יפורטו ללקוח כלל הנכסים, ההתחייבויות והפעילות השוטפת בחשבון, ריביות על פיקדונות, ריביות על אשראי וכן הוצאות בגין עמלות.

       

       

      מטרת הדו"ח היא לשפר את יכולת המעקב של הלקוח אחר חשבון הבנק שלו, ואת יכולת ההשוואה שלו בין מוצרים ושירותים בנקאיים שונים, במטרה לשפר גם את תנאי חשבונו.

       

      תעודת הזהות הבנקאית תשלח על ידי הבנק, אחת לשנה ב-28 בפברואר, ליחידים ועסקים קטנים, באמצעות חשבונם המקוון באתר האינטרנט של הבנק או באמצעות הדואר. כמו כן, ניתן לבקש את תעודת הזהות הבנקאית גם במהלך השנה, ולקבל באמצעותה מידע עדכני על החשבון, למשל כשלקוח בוחן האם כדאי לו להעביר את חשבונו לבנק אחר.

       

      בתחילת שנת 2013 פרסם בנק ישראל את מסקנות הוועדה לעידוד התחרותיות במערכת הבנקאית, כאשר אחת המסקנות המרכזיות בדו"ח היתה הצורך לייצר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית. ואולם ההצעה שהייתה אמורה להיות מיושמת כבר לפני כשנתיים נדחתה, ובדרך עברה מספר שינויים בלחץ הבנקים וגורמים נוספים.

       

      דירוג האשראי של הלקוח - המפתח לתמחור ההלוואה

      אחד השינויים המהותיים שהוכנסו הפורמט הנוכחי הוא אי הכללת דירוג האשראי של הלקוח, כפי שתוכנן בתחילה, ויש הטוענים כי שינוי זה הפך את תעודת הזהות הבנקאית לבלתי אפקטיבית.

       

      גובה הריבית שגובה הבנק על הלוואה נגזר מרמת הסיכון של הלקוח. ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר – הריבית גבוהה יותר. למעט הבנק בו מתנהל חשבון העו"ש של הלקוח – שאר הגופים הפיננסים לא באמת מכירים את הפרופיל של הלקוח ואת רמת הסיכון שלו.

       

       (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
      (צילום: מוטי קמחי)

      כיום נדרשים גופים מחוץ לבנק להשקיע משאבים רבים בבניית מודלים שונים לבחינת איתנותו הפיננסית של הלקוח. לקוח שמעוניין לקבל הלוואה בבנק אחר או בחברת אשראי, נאלץ לשלם לעתים "פרמיית סיכון" על ההלוואה וגם לממן כביכול את האנליזה שנעשית עליו. המטרה היתה שהלקוח יוכל ללכת לכל גוף פיננסי ולהציג בפניו את דירוג האשראי שלו, ובהתאם לקבל הלוואה, או כל מוצר פיננסי (כמו הטבה בעמלות) במחיר תחרותי וזול יותר (למשל ריבית זולה יותר על האוברדראפט).

       

      כאמור, זה לא קרה ובתשובה לשאלה מדוע דירוג האשראי של הלקוח לא נכלל, מסבירים בבנק ישראל כי בימים אלו מתגבש בכנסת חוק נתוני האשראי החדש - שאמור לתת מענה לנקודה הזו.

       

      חוק נתוני אשראי, המקודם על ידי שרת המשפטים איילת שקד בתמיכת האוצר ובנק ישראל, עוסק בהקמת מאגר מידע מרכזי ומפוקח על לקוחות הגופים הפיננסיים. הטענה היא כי עיקר המידע אודות הלקוחות מצוי בקרב הבנקים הגדולים במשק, דבר המקנה להם יתרון תחרותי משמעותי ומעכב את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי. הגברת השיתוף בנתוני אשראי בין נותני האשראי השונים צפויה לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היקף האשראי המוצע ללקוחות ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכני אשראי רבים.

       

      אז האם לתעודת הזהות הבנקאית בפורמט החסר יש ערך? למרות חילוקי דעות בנוגע לרמת האפקטיביות של המסמך וליכולתו באמת לשמש ככלי עזר לטובת מיקוח מול הגופים הפיננסיים, קיימת תמימות דעים בקרב גורמים במערכת הבנקאית ומחוצה לה, שהמסמך עושה סדר ללקוח ועוזר לפחות בשיקוף מצבו. "יש לקוחות שלא מודעים בכלל למצבם", אמר ל-ynet גורם במערכת הבנקאית. "המסמך הזה משקף את המצב של הלקוח בצורה בהירה ותמציתית וזה יכול לעזור להרבה אנשים לעשות סדר, שבעקבותיו הם גם יפעלו יותר נכון ויחסכו כסף".


      פורסם לראשונה 27/02/2016 20:39

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים