שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקשר בין פינוק לבעיות שינה של הילדים
    מוצאים את עצמכם במאבק כל ערב עם הילד כדי שיכנס כבר למיטה ויילך לישון? מותשים מנסיונות לשכנע אותו שהיום הסתיים? הגיע הזמן שתפסיקו. מה כן יעבוד וכמה זה תלוי בכם?

    אמא של עמית אומרת בשיא הרצינות (ובמבט מלא רחמים), שבתה לא אוהבת ללכת לישון. מיד שאלתי אותה - "היכן אתם גרים?", היא ענתה - "ברמת גן". ואני שאלתי - "הבת שלך אוהבת לגור ברמת גן?". היא פתחה זוג עיניים כאילו הכנסתי ג'ירפה לקליניקה ואמרה בפליאה, "אמממ, לא יודעת. לא שאלתי אותה". עניתי לה, כך שתזכור זאת לעד - "כשם שאנחנו לא שואלים את הילד שלנו אם הוא אוהב או רוצה לגור ברמת גן (או בתימן), כך זו לא שאלה אם הוא רוצה (או אוהב) לישון בלילה".

     

    שינה היא צורך ולא תלות ברצון הילד. אפשר וצריך להסביר לו את חשיבות השינה כי זה גם יעשיר אותו במידע ולא ייראה ככפייה של אמא שתלטנית, שהיא הקובעת מתוקף היותה האחראית בבית.

     

    אבל אני לא עייפה! (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    אבל אני לא עייפה!(צילום: shutterstock )

    דרישה לא הוגנת להיכנס למיטה

    הורים מפנקים נוהגים לעשות הכול בשביל הילד, וחושבים כל העת מה הילד שלהם רוצה או אוהב. הילד מרגיש שהוא מרכז העולם ושהוא הכי חשוב. הוא באמת חשוב אבל יש עוד דברים חשובים. כשההורים חיים בתחושה שהילד הכי חשוב ומחזקים בו את התפיסה הזו, אין פלא שכשלא בא לו להיפרד מפעילויות היום והכיף עם ההורים, הוא אומר בביטחון: "אבל אני לא רוצה לישון. אני לא אוהב לישון".

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    הילד חי בתחושה שצריך לעשות בחיים רק מה שאוהבים ורק מה שרוצים. המושג "צורך" כמעט ולא נמצא בלקסיקון שלו. הילד, דרך אגב, "חף מפשע" בעניין הזה, שלשמו התכנסנו. הפינוק הוא צורך של ההורים ולא של הילד. הוא נולד לעולם שבו יש לו רצונות אבל גם צרכים ותפקידי עשייה שונים. ההורים רוצים להקל עליו את החיים, מאפשרים לו לעשות (ולקבל) כל מה שהוא רוצה, ואז הילד מסתובב בעולם בתחושה שהכול מסתובב סביבו.

     

    ההורים המפנקים בטוחים שהם נותנים לילד הכול ודואגים שיהיה כל העת מאושר, אך האמת היא, שילד כזה מסתובב בעולם בהרגשה של קיפוח, כעס ותסכול. הוא מפתח תלות בפינוק, וכשמסבירים לו שעכשיו לילה וצריך להיכנס למיטה ולישון הוא מרגיש שזו דרישה לא הוגנת. ילד מפונק כועס הרבה מאוד על מה שלא מקבל, כי מה שהוא מקבל מובן מאליו.

     

    מה הילד צריך ולא מה הוא רוצה

    כשמגדלים ילדים צריך לחשוב קודם כל מה הילד צריך ולא בהכרח מה הוא רוצה. ילדה בת שנתיים וחצי לא מודעת לחשיבות השינה והרגלים שמיטיבים עמה. היא פועלת מהרגש ועל ההורים לתווך לה בין הרגש להיגיון. הפינוק הינו חסם לתווך הזה, ולא מאפשר לילד להיות קשוב גם למה שצריך בחיים, או למה שנכון גם להורים ולסביבתו.

     

    איך אפשר להיות הורה טוב בלי לפנק? 10 כללי ברזל:  

    1. לעשות עבור הילד רק מה שהוא אינו מסוגל לעשות לבד.

     

    2. מותר לעשות "מחווה" (ג'סטה) אבל לא לעיתים קרובות מדי.

     

    3. להבחין בין רצונו של הילד לצורך שלו.

     

    4. להיות אמפטי כשהילד מביע רצון למשהו שלא נכון לקבל באותו הרגע. יש להסביר: "אני מבינה שאתה רוצה להמשיך לשחק, ובאמת לא קל להיפרד מהמשחקים שגורמים הנאה אבל יש זמן למשחק ויש זמן לשינה. מחר תוכל שוב לחזור ולשחק".

     

    5. לא להיכנע לכעס ולתסכול של הילד, אלא, להסביר מה עומד מאחורי ההחלטה שלכם.

     

    6. להבין שילד מפונק הוא ילד שלרוב סובל רוב הזמן. דווקא ילד שדורשים ממנו הבנה הוא ילד עם דמוי עצמי גבוה יותר ופחות מתוסכל.

     

    7. שתפו את הילד בתחושתכם, בשיקול דעתכם ושאלו לדעתו. יחס זה יגרום לו לתחושה של ערך (מתייעצים אתו) ויכולת לפתח אמפטיה לצרכים ולדעות של אחרים.

     

    8. זכרו שפינוק הוא תנאי וכשהוא לא מתממש הוא עלול לגרום לסערת רגשות. חשבו פעמיים לפני התנהגות מפנקת שלכם.

     

    9. פינוק זה לא חיבוק. חיבוקים, מגע ומשחק הם צורך של הילדים ושל ההורים וזה ממש מותר ובכיף.

     

    10. בימי הולדת ילדיי תמיד ידעו שזה יום פינוק ללא גבול (כמעט).

     

    הכותבת היא יועצת שינה ומרצה באוניברסיטת תל אביב לתחום נשים ומשפחה





     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הילד בתחושה שהכול סובב סביבו
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים