מתקנת אפליה

סבלתם מאפליה מספק שירות? לא איפשרו לכם להיכנס למועדון בגלל המוצא שלכם? מעכשיו לא תצטרכו לשלם אגרת בית־משפט אם תחליטו להגיש תביעה.

שרת המשפטים, איילת שקד, צפויה להודיע היום בכנסת על ביטול חובת תשלום אגרות בית־משפט בתביעות המוגשות על פי חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. החוק אוסר על ספקי שירות להפלות בין בני אדם על בסיס גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות. מי שנפגע מאפליה יכול לתבוע פיצויים מספק השירות שהפלה אותו, וזאת גם מבלי להוכיח שנגרם לו נזק. ייחודו של החוק הוא בכך שהוא מחייב גם עסקים פרטיים לנהוג בשוויון ולא להפלות בין הלקוחות.

בדרך כלל דווקא האוכלוסיות החלשות יותר - כמו יוצאי אתיופיה ובעלי מוגבלויות - הן אלה שסובלות יותר מאפליה. כיוון שעלות האגרה עומדת על 1,600 שקל, נפגעי אפליה חסרי אמצעים מתקשים להגיש תביעה. השרה שקד ערכה לאחרונה בירור אודות ממדי תופעת האפליה, ולאור הנתונים המדאיגים שקיבלה החליטה להקל על נפגעי אפליה לתבוע את עלבונם בבית־המשפט. במקביל, בוחן משרד המשפטים אמצעים נוספים לקידום אכיפת החוק ובכך לעקור מן השורש את התופעה הפסולה. בהקשר זה יצוין כי במקרים מתאימים יוכלו התובעים להיעזר בשירותי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, המסייע למעוטי יכולת בהגשת תביעות אזרחיות.

"במסכת אבות נאמר ש'חביב אדם שנברא בצלם', ומכאן נובע רעיון כבוד האדם באשר הוא אדם והערך העליון של שוויון המגיע לזולת", הסבירה אתמול השרה שקד. "למרבה הצער, מסר זה טרם חילחל לכל קצוות החברה הישראלית, ולכן אנו נחשפים לתופעות מכוערות של אפליה. ישנן אוכלוסיות הסובלות מאפליה וגילויי גזענות בכניסה למקומות בידור על רקע צבע עורם, מינם, מוצאם וכדומה. אוכלוסיות אלו מגיעות פעמים רבות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, שאינו מאפשר להם לעמוד בתשלומים הנדרשים בהגשת תביעה לבית־המשפט. תשלום האגרה מהווה מכשול מפני הצדק עבור אותן אוכלוסיות. ביטול האגרה הוא צעד נוסף אל עבר חברה צודקת יותר. אני מודה לח"כ אברהם נגוסה ולח"כ קרין אלהרר שהעלו בפניי את הנושא".