השנה עם המח"ט, הטיפול הפסיכולוגי והעדות שנשמרה

"ידענו שהיא עוברת משהו", סיפר אתמול אחת מחברותיה של המתלוננת נגד תת־אלוף אופק בוכריס. "ידענו שהיא עוברת משהו, אבל לא ידענו מה. כששאלנו, היא אמרה שזה בגלל הצבא. שהיא סוחבת איתה טראומה מהשירות הצבאי".

הטראומה של המתלוננת, לפי עדותה, נמשכה כשנה — שנה שבמהלכה שירתה כראש לשכתו של בוכריס כשזה שימש מפקד חטיבת גולני, שנה שבמהלכה הייתה לטענתה קורבן לשורת עבירות של הטרדות מיניות ומקרי אונס. זה החל לפני ארבע שנים, כשנכנסה לתפקיד. "עבדנו צמוד, בגלל התפקיד שלי בלשכה", היא סיפרה בעדותה למשטרה הצבאית (מצ"ח). "הוא הסיע אותי הביתה לא פעם, רצה להיות בקרבתי, אני לא רציתי. הייתי רק חיילת בסדיר, והוא מפקד שמבוגר ממני ב־20 שנה. הוא קיים איתי יחסי מין תקופה ארוכה. לא רציתי, אבל זה המשיך".

לכל אורך השנה הזו שמרה הצעירה על הסיפור בסוד ולא אמרה מילה לבני משפחתה או לחברותיה. כשהסיע אותה בוכריס לביתה ביישוב מגוריה, לטענתה, הוא לא נכנס עם מכוניתו ליישוב כדי שלא יזוהה. לאחר כשנה של שירות תחתיו עזבה את הלשכה ועברה לשרת כאחראית נפגעים בגולני. חצי שנה שימשה בתפקיד, עד שהשתחררה מצה"ל.

לאחר השחרור, כשהטראומה מההטרדות שחוותה לכאורה בלשכת מח"ט גולני רודפת אותה, פנתה לטיפול פסיכולוגי. את הטיפול מימנה מכספה שלה, כדי לא לחשוף בפני הוריה את הסיפור שמעיק עליה. אולם אחת מחברותיה החלה לחשוד. כששאלה, סיפרה לה הצעירה כי היא סוחבת עימה טראומה מימי הצבא, ולאחר מכן סיפרה לה על שאירע.

אביה של המתלוננת יוצא להגנתה | צילום: גיל נחושתן

חברה זו והפסיכולוג שטיפל במתלוננת היו הראשונים להיחשף לפרטי ההטרדות המיניות ומקרי האונס, לטענתה, שהשבוע הבשילו לכדי תלונה נגד בוכריס. עדותם, בתור מי שהיו מודעים לסיפור קרוב מאוד לזמן התרחשותו לכאורה, תוכל לסייע לביסוס גרסתה — וגם בשל כך היא מסרה לחוקרי מצ"ח את התיק הרפואי מהטיפול הפסיכולוגי. אותו טיפול נמשך תקופה ארוכה, מאז שחרורה מצה"ל לפני כשנתיים וחצי, ובו היא מפרטת על כל מקרי האונס וההטרדה לכאורה של בוכריס. החוקרים, שיעשו שימוש בתיק כראיה משמעותית בתביעה, צפויים לנסות לשחזר בימים הקרובים גם מסרונים ששלח בוכריס לכאורה למתלוננת, שבהם ניסה בין היתר לשכנעה להיפגש עימו לאחר שחרורה מצה"ל.

לאחר כשנה של טיפול פסיכולוגי — כלומר, לפני כשנה וחצי — סיפרה הצעירה לראשונה להוריה על שעברה, לטענתה, אך סירבה להתלונן. היא לא הרגישה מוכנה, חשבה שלא תעמוד במעמסה הרגשית. רק לפני כמה חודשים החלה לחזור לאיתנה והחליטה להתלונן. לא היה לכך כל קשר למינויו של בוכריס לתפקיד ראש חטיבת המבצעים, שאמור היה להתממש אתמול — היא רק רצתה לחשוף את האמת.

במשפחתה של המתלוננת נקרעו כל אותה העת בין שתי כומתות חומות: זו שנשא האב במהלך שירותו הצבאי בחטיבת גולני; וזו של בוכריס, שסימלה עבורם את הפגיעה הקשה בגופה ובנפשה של בתם בעת שירותה באותה יחידה. "שנים ארוכות שירתתי בגולני, גולני זה משפחה בשבילי, אבל עכשיו אני מתבייש בכומתה החומה", סיפר אתמול בצהריים אביה של המתלוננת, כשהוא יושב במשרדה החיפאי של עורכת הדין המייצגת את בתו ומקריא בקול רועד מדף. "המערכת כשלה — מפקד בכיר סרח וניצל את מעמדו לעבירות מין ואונס".

בהמשך סיפר האב ל"ידיעות אחרונות" על ההתמודדות של המשפחה. "אנשים מכירים את בוכריס בתור הקצין המעוטר מסיפורי המלחמות, אבל אנחנו יודעים, לצערנו, מה קרה בחדרי חדרים", הוא אמר. “הבת שלי עברה טראומה. כל שמחת החיים שלה נעלמה. היא הייתה בחורה חייכנית, סטודנטית מצטיינת לשלושה תארים, והחיים שלה נעצרו. היא הייתה מפורקת לחלוטין, אבל הסתירה מאיתנו את מה שקרה לה. אנחנו לא מחפשים שום נקמה, לא רוצים כסף, רק את האמת". את דבריו חתם האב בקריאה לבנות נוספות שנפגעו מבוכריס, אם ישנן כאלו, להשמיע את קולן. "גשו להתלונן", הוא אמר. "הבת שלי אזרה אומץ. אנשים רעים מכפישים אותה עכשיו, אבל אנחנו נמשיך לחזק אותה כדי שהקצין שסרח לא יישאר במערכת”.

עו"ד בן־נון, אתמול | צילום: גיל נחושתן

הבת, מצידה, דבקה בגרסתה. "הפרסום לא היה קל עבורה, אבל היא רגועה", סיפרה אתמול עורכת דינה אביטל בן־נון. "היא אמרה לי שהיא נחושה בדעתה להמשיך. מאז שהפרשה נחשפה היא לא הולכת לעבודה, נמצאת בבית בחיק המשפחה התומכת והמחבקת". חברותיה של המתלוננת התייצבו גם הן לצידה. "היה לה קשה מאוד עם מה שקרה", הן סיפרו. "מי שמכיר אותה יודע שאין סיכוי שהיא לא דוברת אמת".