כך עוקל חשבון בנק בגלל רשלנות ביטוח לאומי

דרישות תשלום שיועדו לתושב חולון נשלחו משום מה לכתובת ישנה שלו בירושלים. אחרי שלא שולמו, מיהר המוסד להפעיל את הצעד הקיצוני: העיקול

עו"ד חיה אביסרור-שמעוניפורסם: 10.03.16 , 22:03

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע לאחרונה שהביטוח הלאומי יפצה צעיר שחשבון הבנק שלו עוקל אחרי שדרישות התשלום ממנו נשלחו לכתובת לא נכונה. השופט טל חבקין ציין את האבסורד שבמסגרתו הכתובת הנכונה הייתה מעודכנת במחלקות מסוימות של הביטוח הלאומי, אך במקרה לא במחלקת הגבייה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במאי 2013 קיבל התובע מסרון לקוני מהביטוח הלאומי שלפיו הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. הוא פנה לאתר האינטרנט של המוסד וגילה שהצטבר לו חוב בסך כ-5,000 שקל עבור דמי ביטוח לאומי שלא שילם בשנתיים שהיה סטודנט באוניברסיטה בירושלים. לאחר שפניות דרך האתר לביטול העיקולים עלו בתוהו, הוא פנה במכתב והסביר שהודעת החיוב נשלחה לכתובת הלא נכונה בירושלים, בעוד שכתובתו הרלוונטית בחולון מעודכנת במרשם האוכלוסין.

תביעה

ביטוח לאומי לקשיש: טעית, תחזיר 77 אלף ש'

עו"ד לואי גנאים

מורה לשעבר בן כ-80, שיצא לגמלאות, נדרש להחזיר חלק מהקצבה שלו כי לא עדכן על הכנסות של אשתו. הוא תבע ובית הדין לעבודה ניסה לעזור לו

ביטוח לאומי לקשיש: טעית, תחזיר 77 אלף ש'

ביטוח לאומי אמנם הצר על כך שהמכתבים נשלחו לכתובת הלא נכונה, אך סירב לבטל את העיקולים עד אוגוסט 2013, המועד שבו המבוטח שילם את החוב במלואו. בשל כך הגיש הצעיר תביעה לפיצוי בסך 20 אלף שקל בטענה שביטוח לאומי פעל בניגוד לחוק כשנקט אמצעי גבייה לפני ששלח את מכתבי הדרישה לכתובת הנכונה.

מנגד טען ביטוח לאומי שהמבוטח אשם במחדל שנוצר. היה עליו לשלם דמי ביטוח לאומי כשאינו מועסק, גם מבלי שתישלח לו דרישת תשלום. ועם כל זאת, למבוטח נשלחו שלוש דרישות לתשלום שלא נענו ולא הושבו חזרה על ידי הדואר, לכן ההנחה הייתה שמדובר בסרבן מס.

ביטוח לאומי הוסיף שמחלקותיו אינן מסונכרנות אחת עם השנייה, וזו הסיבה שהמכתבים ממחלקת גמלאות נשלחו לחולון בעוד שמכתבים ממחלקת הגבייה נשלחו לירושלים.

הליך פוגעני

השופט טל חבקין קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע שביטוח לאומי הפר את חובתו לנהוג בזהירות ובהגינות כלפי המבוטח, ושהיה עליו לשלוח את דרישות התשלום לכתובת המעודכנת במרשם האוכלוסין. הוא הוסיף שעל ביטוח לאומי לנקוט משנה זהירות לפני שהוא גובה חוב באמצעים שיכולים לגרום למבוטחים לנזקים משמעותיים.

מעבר לכך מתח השופט ביקורת על העובדה שמחלקות המוסד אינן מסונכרנות, ובעידן הנוכחי ראוי שיהיו בתיאום ממוחשב, מאחר שהמוסד לביטוח לאומי הוא "גוף אחד ועליו לדבר בקול אחד".

עם זאת, הסביר השופט חבקין, בסופו של דבר לא נגרם למבוטח נזק קונקרטי מעבר לאי נעימות. משכך, ומאחר שלדעתו מדובר בפגיעה ברף נמוך, הוא פסק לטובת המבוטח פיצוי של 2,500 שקל בלבד, שלו יתווספו הוצאות משפט בסך אלף שקל.

פסיקה זו מדגישה את אוזלת היד של האזרח החלש מול המוסד לביטוח לאומי. גם כשהכשלים מצויים בתוך כתליו, הוא בדרך בריונית של שליחת הודעת עיקול. מה עם הפגיעה בשם הטוב של הלקוח מול נציגי הבנק או מול גורמים אחרים, זה לא מספיק חשוב?