מול הטרור, בפעם השנייה

בערב חג הפסח של שנת 2002 היכה הטרור במשפחת גביש מאלון־מורה: מחבל שחדר ליישוב נכנס לבית המשפחה ורצח ביריות את הוריו, את אחיו ואת סבו של ישורון גביש. ישורון, אז חייל בן 21, יצא דקות אחדות קודם לכן מהבית בדרך חזרה לבסיס וכך ניצל. אתמול, 14 שנים אחרי, מצאה את עצמה רעייתו של ישורון מול מחבלת חמושה בסכין, אך הפעם למרבה המזל זה הסתיים בשלום.

ישורון גביש מתגורר כיום בהתנחלות קדומים שבשומרון יחד עם אשתו דקלה וילדיהם. אתמול בבוקר התכנסו בני המשפחה באחד הבתים ביישוב כדי לחגוג את ברית המילה של בנה של לאה, אחותו של ישורון, שגם היא ניצלה מהפיגוע ב־2002. לאה, שהייתה אז בת 17, קראה לבנה אורי־אברהם, על שם אחיה שנרצח בפיגוע ההוא.

בשלב מסוים קפצה דקלה לרגע לביתה וכשיצאה נתקלה במחבלת חמושה בסכין. "נכנסתי לבית כדי להביא מפתח", שיחזרה, "וכשיצאתי זיהיתי פלסטינית מתקרבת אליי והרגשתי שמשהו לא בסדר. אמרתי לעצמי שאכנס לרכב ואתקשר למוקד, אבל הרכב לא התניע. באותו רגע הפלסטינית התקרבה והביטה בי. רצתי הביתה וראיתי אותה מכניסה את היד לתיק. נכנסתי הביתה, נעלתי את הדלת והלכתי לחדר השינה. נכנסתי למקלחון שבחדר וסגרתי אותו".

ממקום המסתור שלה התקשה דקלה לבעלה, והוא מיהר למקום. במקביל הזעיקה את רכז הביטחון של היישוב. רכז הביטחון וכוחות הביטחון שהוקפצו קראו למחבלת להשליך את הסכין ועצרו אותה. "רצתי הביתה וראיתי את הכוחות עוצרים את המחבלת, ששכבה מנוטרלת על הדשא", סיפר ישורון.

"אמרתי לישורון 'יש פה מחבלת עם סכין', והוא אמר לי 'אני מגיע'", שיחזרה דקלה. "חשתי פחד עמוק וסכנה גדולה. התקשרתי גם למוקד ואז שמעתי מבחוץ צעקות 'תזרקי את הסכין'. הצצתי מהחלון וראיתי חיילים. בדיוק אז שמעתי את ישורון דופק על הדלת".

האירוע המפחיד החזיר את בני המשפחה למראות הקשים מהפיגוע ב־2002. "חששתי שזה עלול לקרות שוב", סיפרה דקלה. "אלה היו רגעים קשים שאני עוד צריכה לעכל. המבט של המחבלת עדיין מול העיניים שלי. אבל יחד עם זאת אני מרגישה גם עוצמה מאוד גדולה כי זכינו היום למוּל עוד ילד למשפחת גביש, בנה של לאה גיסתי שחוותה את הפיגוע ההוא. הרגע הזה מאוד מאפיין את המשפחה שלנו — כשערבים מנסים לכלותנו אנחנו עסוקים בלהמשיך קדימה, לשמוח, וכמובן להביא ילדים לעולם ולפאר את משפחתנו".

"הערנות של צוות הביטחון מנעה אסון כבד", סיכם ראש מועצת קדומים, חננאל דורני.