שתף קטע נבחר

ריאליטי עם מקור: החיים הסודיים של העקבים העיטיים

לראשונה בעולם מתעדת מצלמת מעקב מסביב לשעון את חייהם של צמד עקבים עיטיים, עופות דורסים הדוגרים על ארבע ביצים במצוק אי שם בארץ ובאיכות HD. הפרויקט בשיתוף החברה להגנת הטבע, קרן דוכיפת, צה"ל – צבא הגנה לטבע, רשות הטבע והגנים, בית ספר שדה כפר עציון והחוקר גלעד פרידמן מאוניברסיטת ת"א, אמור לספק הצצה נדירה לחייהם של ההורים והגוזלים שבדרך

לראשונה בעולם הוצבה מצלמה שתעקוב מסביב לשעון אחרי צמד עקבים עיטיים, דורסי יום, שהחלו לקנן ולדגור על ארבע ביצים במצוק שמיקומו נשמר בסוד. פרויקט קינון הדורסים יצא לדרך השבוע באתר הצפרות הישראלי ומשודר באיכות HD.

 

הפרויקט הינו שיתוף פעולה של החברה להגנת הטבע, קרן דוכיפת, צה"ל – צבא הגנה לטבע, רשות הטבע והגנים, בית ספר שדה כפר עציון והחוקר גלעד פרידמן מאוניברסיטת תל-אביב. 

 

 
ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים מספר כי שיתוף הפעולה הנרחב בין הגופים בסיוע תמיכה כלכלית של קרן דוכיפת ורשות הטבע והגנים, הביא לעולם פרויקט תיעודי בזמן אמת שישפר לא רק את הידע המדעי על העופות הדורסים ואורח חייהם, אלא גם את היכולת להבין מה מאיים עליהם בטבע.

 

 (צילום: פרויקט קינון עקבים עיטיים) (צילום: פרויקט קינון עקבים עיטיים)
(צילום: פרויקט קינון עקבים עיטיים)

 

"האפשרות לעקוב אחריהם 24 שעות ביממה, לצפות כיצד הם מגיבים לרעש של כלי טיס בסמוך או עוף דורס, איזה מזון הם צדים בשטחים הפתוחים ומתי, נותנת לנו הזדמנות להבין מה מפריע להם ופוגע בהם בטבע", מציין מליחי.

 

"פתאום אתה רואה מול העיניים שלך עד כמה הרגישות של העופות הדורסים גבוהה במהלך עונת הקינון. העובדה שהם מוצאים מקום לקנן באזור והשטחים הטבעיים גם מספקים להם מספיק מזון שמאפשר להם לגדל גוזלים היא מעודדת מאוד בנושא של שמירת טבע". 

 

ברשות גייסו לטובת הפרויקט פקחי תשתיות וצוותי תחזוקה שעמלו במשך שלושה ימים בהקמת תשתית לחשמל וסיביים אופטיים שיאפשרו את השידור ברשת. "בנינו תשתית שתסייע לנו גם בשנים הבאות למעקב אחרי מינים נוספים של עופות דורסים", הוא מדגיש.  

 

 (צילום: גלעד פרידמן)
(צילום: גלעד פרידמן)

 

דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע מספר כי הפרויקט דרש מעורבות של גופים רבים שפעלו בלוח זמנים צפוף מאוד. "זו מצלמה ראשונה בעולם שמתעדת עקב עיטיים. מדובר בפרויקט יקר ומרתק, שחושף את העולם של אחד הדורסים הגדולים המקננים בישראל". לדברי אלון, הפרויקט נעשה בהיתר מלא של רשות הטבע והגנים.

 

מיקומו של קן העקבים נשמר בסוד, אך ניתן לציין כי הוא ממוקם באזור הררי ומיוער. הסיבה לחשאיות היא החשש הגדול הוא מפני סקרנים וצלמי טבע שיפריעו לקינון, וכן גנבי ביצים שחומסים קינים כדי לסחור בעופות הדורסים. "גם נוכחות במרחק של מאות מטרים עלולה לפגוע בפעילות ההורים בדגירה על הביצים, שמירה על הגוזלים וציד מזון", מסביר גלעד פרידמן, חוקר עופות דורסים באוניברסיטת תל-אביב ומנהל פרויקט הצילום של הדורסים.

 

"התקנו את המצלמה על מצוק גבוה מאוד ובמרחק של מספר מטרים מהם, כדי שהיא לא תפריע להם. חשוב להדגיש כי ביצענו  את כל פעולות ההתקנה לפני שהם בחרו במיקום הנוכחי של הקן. חשדנו שהוא מתאים לקינון כי היו בו את כל התנאים הנחוצים, למרות שמספר שנים לא קיננו בו. אני שמח שהם שיתפו איתנו פעולה".

 

 (צילום: גלעד פרידמן) (צילום: גלעד פרידמן)
(צילום: גלעד פרידמן)

 

הוא מציין כי הזוג החל לדגור שבועיים מוקדם מאחר ולרוב העקבים העיטיים מתחילים לדגור על הביצים בחודש מרץ. לדבריו, הזוג החל לקנן ב-17 לפברואר והיו במעקב של הצוות במשך שבועיים עד שהוחלט לפתוח את השידור לכלל הציבור באתר של החברה להגנת הטבע.

 

"ככל שהעוף הדורס מטיל יותר מוקדם, הוא גם יצליח יותר כי נדרשת התאמה בין שיא זמינות של המזון בשטח לשיא צריכת המזון על ידי הגוזלים. העקבים צדים ואוכלים יונקים, זוחלים ועופות", מפרט פרידמן. "במהלך חודש אפריל יש התפרצות של מזון ואם ההורים לא מתאמים את מועד ההטלה וגידול הגוזלים לתקופה הזו, רוב הסיכויים שהם ייכשלו".

 

 (צילום: גלעד פרידמן) (צילום: גלעד פרידמן)
(צילום: גלעד פרידמן)

הזוג עצמו צפוי לדגור על הביצים עד ה-21 למרץ ואז צפוייה הבקיעה. "הם הטילו ביצה כל יומיים, כך שגם הבקיעות של כל הגוזלים יהיו בהפרש של יומיים ואחרי עד 55 ימים הם צפויים לפרוח מהקן".

 

עד כה נרשמו מספר דרמות בקן כשבתם של ההורים שבקעה ופרחה מהקן בשנה שעברה הפתיעה את האם בקן החדש. "הבת ככל הנראה נדדה עם אחד ההורים לישראל והגיעה לבקש מזון מהאם, אבל היא גורשה משם על ידה", הוא אומר. "ההורים מגרשים את הצעירים מהשנה שעברה".

 

באחד הלילות הגיעו לאזור הקן אוחים עיטים, דורסי לילה גדולים שניסו את מזלם, אך ללא הצלחה ויתכן שישובו לאחר בקיעת הגוזלים בניסיון לצוד אותם, כך שלהורים צפוייה מלאכה רבה לא רק בציד מזון, אלא גם בהגנה על דור העתיד.

 

פרידמן ממליץ לצפות בשידור הישיר מהקן במהלך שעות האור וכשהגוזלים יבקעו, השעות הטובות בהן הן השעות החמות של היום, בהן מתקיימת פעילות של ציד אחר זוחלים. בעמוד הפייסבוק של הפרויקט ובפורטל הצפרות של החברה להגנת הטבע, מתווסף כל יומיים לערך תקציר של האירועים הבולטים בקן עם הסברים מדעיים על ההתנהגות הנצפית.

 

 (צילום: גלעד פרידמן)
(צילום: גלעד פרידמן)

בחברה להגנת הטבע מציינים כי כי הפרויקט ייחשף לחיילי צה"ל, לתלמידי מערכת החינוך ברחבי הארץ והם מקווים להגיע לקהלים גדולים באמצעות הרשתות החברתיות, שיהפכו את המצלמה ל"שומר מסך" במחשב ובטלפונים הסלולריים.

 

בתום הפרויקט, הנתונים העצומים שיצטברו על הקינון יעברו ניתוח מדעי שיגלה באופן מדוייק את הפעילות של העופות הדורסים, החל מתדירות החלפת הדגירה, האכלות ועד לעזיבה של הגוזלים. "גם מי שהיה יושב ומתצפת על הקן באמצעות טלסקופ לא יכול לקבל כמות גדולה של מידע", מסכם דן אלון מהחברה להגנת הטבע. "יש לפרויקט חשיבות רבה ללמוד על העקב, על ערך בית הגידול שבו הוא חי  ולדעת גם מה הוא צריך לאכול כדי לשרוד".

 

 

לצפייה בשידור העקבים העיטיים ולעדכונים שוטפים בעמוד הפייסבוק


פורסם לראשונה 10/03/2016 15:55

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גלעד פרידמן
צילום: גלעד פרידמן
צילום: פרויקט קינון עקבים עיטיים
צילום: פרויקט קינון עקבים עיטיים
צילום: גלעד פרידמן
צילום: גלעד פרידמן
מומלצים