שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אפילו מלחמה לא עושים פה כמו שצריך"
    מאור כהן עצבני. ב"לצאת מזה" הוא שר על פרצופה של המדינה, ולא חוסך ביקורת גם מעצמו: "גם כשהשמאל היה בשלטון לא ניסו לפתור את המצב פה. אין אנרגיות לנסות, ולפעמים גם אני כזה". על הדרך הוא מחלק טיפים לקריירה מפוארת, נזכר בגעגוע ב"ארץ נהדרת" ומסביר מדוע אסור לאכול נוטלה בעשר בלילה. שיר וראיון

    קשה לקרוא למאור כהן "אמן פוליטי". למען האמת, זה יהיה שקר מוחלט, ולא - חיקויים של פוליטיקאים ב"ארץ נהדרת" לא בדיוק נחשבים להבעת עמדה. אבל הסינגל החדש שלו "לצאת מזה", המלווה גם בקליפ פסיכדלי משהו שביים עבורו גלעד קלוגר, הוא הדבר הקרוב ביותר שהנפיק כהן לשיר מחאה.

     

    חייבו את הפאזה החדשה לשורות כמו "מה שלא יקרה, תמיד נוכל לצאת מזה, זה כל העניין, מה שלא יאמרו תמיד נוכל לשלול את זה, תמיד נוכל לתקוף את זה". כן, זו ציניות. מסתבר שכהן מסוגל גם לה, בהינתן הרגע והמניע הנכון.

     

    מאור כהן - "לצאת מזה"

    מאור כהן - "לצאת מזה"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "קצת התעצבנתי על מצבנו, גם המדיני וגם האישי שלי", הוא מספר. "פתאום היתה לי תקופה שהכל נתקע ולא עושים כלום בעניין, לא מתאמצים. וגם אני לפעמים מרגיש שאני לא מתאמץ מספיק. אתה אומר 'יאללה, יהיה בסדר, הכל לטובה, נסתדר', אבל זה לא באמת נכון. כי בשביל להסתדר צריך להשתדל שהדברים יסתדרו. השיר הזה יוצא נגד הווייב הזה של הכל יהיה בסדר, הכל יסתדר וייגמר בטוב בסוף. זה לא נכון! צריך לקחת את החיים בידיים, להשתדל. אני מדבר על זה אישית וגם עלינו כחברה. יש לנו המון בעיות, ולפעמים אני מרגיש שלא מנסים להגיע לפיתרון אפילו. אני לא אומר איזה פיתרון, אבל זה שאין אפילו איזה ניסיון, אין אנרגיות לנסות להגיע לפתרונות - זה יותר מייאש מהכל".

     

    אתה רחוק מלהיתפס כאמן פוליטי. לא יוצא לשמוע הרבה מה מעצבן אותך.

     

    "כן, אני לא מרבה לכתוב על זה, אבל לפעמים אין מה לעשות, זה מפריע. אנחנו גם מדינה כזו. אני לא מדבר כרגע על שמאל או ימין - ברור שאני שמאלני, אני לא מסתיר את זה. אבל מעבר לזה, מה שמעצבן אותי באמת זה שגם כשהשמאל היה בשלטון לא היה ניסיון לפתור את המצב פה. אני לא אומר כן לתת שטחים או לא לתת, אבל תנסו לפתור את זה! לא רוצים לתת שטחים? בסדר, בואו נעשה עם זה משהו. אבל אי אפשר להשאיר את המצב ככה, מצב כזה של לא פה ולא שם. זה מוציא אותי מכליי".

     

    חברים, יש לנו פה עסק עם שמאלני. מאור כהן (צילום:רונן פדידה) (צילום:רונן פדידה)
    חברים, יש לנו פה עסק עם שמאלני. מאור כהן(צילום:רונן פדידה)

    כי כל מהלך שאתה עושה נתקל בחומות של התנגדות במקרה הטוב ואיומים ברצח במקרה הפחות טוב.

     

    "בדיוק. ואז אם מישהו עושה משהו אז אומרים לו 'אוי ואבוי, מה אתה עושה?'. תנו רגע, הבן אדם עושה. גם כשהיו פה מלחמות אנשים צעקו 'מה עושים מלחמה, מה עושים מלחמה?' אפילו את המלחמה לא נותנים לעשות כמו שצריך. לא את השלום ולא את המלחמה לא עושים פה כמו שצריך. למה זה מעצבן אותי? כי אתה מכיר את זה גם מהחיים שלך. הרי המדינה פועלת כמו האנשים עצמם.

     

    "אני לא מטיל את האשמה רק על המדינה, אני אומר שגם אני כזה. לפעמים אין לי כוח להרים את עצמי ולפתור את הבעיות. ואתה אומר 'יהיה בסדר, אז יאללה, נעשה כושר מתישהו, אני אהיה בריא, העיקר שהמצב רוח טוב', זה לא נכון! זה לא טוב הנוטלה הזה בעשר בלילה, זה לא טוב! נראה לי שאנחנו פועלים קצת כמו המדינה הזו המון פעמים, או שיותר נכון - המדינה פועלת כמונו בקטע הזה. האדם כמדינה שלו".

     

    אפילו מלחמה לא עושים פה כמו שצריך (צילום: רונן פדידה) (צילום: רונן פדידה)
    אפילו מלחמה לא עושים פה כמו שצריך(צילום: רונן פדידה)

    "לצאת מזה" הוא החדש מתוך אלבום מתגבש עליו עובד כהן יחד עם חברו המוזיקאי אופיר קנר. הוא מגיע אחרי אלבום ביתי קצר שהוציא כהן לפני שנה בדיוק, בו כתב, ניגן, הפיק והקליט הכל בעצמו - חוויה זרה עבור מי שרגיל לפעול כחלק מקבוצה עוד מימיו בזקני צפת, דרך הסופר גרוב הזבובים, הבליינים ועד להקת ישראלים/פעולה/סקס.

     

    "זה מאוד קשה לעבוד לבד, אתה צריך המון ביטחון עצמי", הוא מסביר את החזרה לעבודה בצוות. "אני מצטייר כאדם עם ביטחון עצמי על הבמה, שר ומראה את הפנים שלו, אבל כשאני מגיע ליצירה יש אינספור חששות. פתאום אתה חושב 'וואלה, אולי זה דבילי? איך השורה הזו? אולי אני לא נשמע פה טוב?'. אתה נכנס קצת לסרטים, זה מאוד קשה כשאתה לבד. כשאתה עם מישהו זה נותן ביטחון ומצד שני אתה צריך להיות פתוח לרעיונות אחרים ולא להיות תקוע באיך שאתה שמעת את זה".

     

    לא סוליסט. מנהיג (צילום:רונן פדידה) (צילום:רונן פדידה)
    לא סוליסט. מנהיג(צילום:רונן פדידה)

    אתה כנראה לא באמת סוליסט.

     

    "כן, ברור. עם כמה שהניסיון לעבוד לבד היה משהו שמאוד בנה אותי ובעקבותיו התחלתי להופיע לבד, שזה משהו שלא עשיתי פעם. זה נתן לי המון ביטחון כאמן שהצלחתי להחזיק הופעה ולעשות אלבום לבד, אבל באמת שהסביבה הטבעית שלי היא עם אנשים. אני בן אדם שאוהב גם ללמוד. אתה כל הזמן לומד עוד משהו קטן - על מוזיקה, על סאונד, על בן אדם".

     

    לפני כמה שנים איחדת את זקני צפת. בדיעבד אתה לא מרגיש שהייתם חלק מגל מונע מנוסטלגיה ופחות מהיגיון?

     

    "זה מאוד הפתיע אותי כמה כולם באו בשביל הכיף. לא באנו בשביל לדפוק פה קופה. עשינו בסך הכל שתי הופעות צנועות בבארבי. לכל אחד היו עסקים משלו, אז בכלל לא יכולנו למשוך את זה יותר מדי. זה היה טוב והשאיר טעם מאוד טוב. אני מקווה שנעשה עוד כמה קטנות בעוד כמה שנים".

     

    איחוד בשביל הנוסטלגיה? זקני צפת (צילום: אמיר לוי) (צילום: אמיר לוי)
    איחוד בשביל הנוסטלגיה? זקני צפת(צילום: אמיר לוי)

    לא היתה לך תחושה של "ניסינו לשחזר את הכיף של הניינטיז?"

     

    "באופן כללי אני חושב שהיום אני נהנה הרבה יותר מהמקצוע שלי ומהמוזיקה. כשאתה צעיר, כמה שיש לך אנרגיות ואין בך פחד, יש משהו מאוד מבולבל. לפעמים אתה שוכח ליהנות מהדברים הפשוטים. הכל חדש לך, היסטרי מאוד. דווקא עכשיו אני מצליח ליהנות באופן טהור מהמוזיקה. גם הבנתי משהו על השוק בארץ, על מה זה להיות זמר בישראל. להצליח בבום - זה לא עובד פה. ההצלחה פה זה כמה זמן אתה מצליח להחזיק. כשאתה פורץ בבום גם הכסף מוגבל במה שאתה עושה, זה לא יחזיק אותך באמת להרבה זמן ושוכחים מאוד מהר בארץ, אוהבים 'חדש' פה. אם אתה מצליח בכל דור קצת להדליק אותו עליך מחדש זו באמת ההצלחה. היא מאוד קשה וזה יכול להיות מאוד מסתכל, אבל אחרי 25 שנה בעסקים האלה אני יכול להגיד לך שפתאום זה משתלם, כל העקשנות הזו. היום אני הרבה יותר נהנה".

     

    חלק מהסיבה שבגללה נשארת בתודעה קשורה לטלוויזיה. עשית את זה עוד לפני שכל זמר התחיל לשחק.

     

    "האמת היא שבתיכון האהבה הגדולה שלי היתה קולנוע. זה מה שלמדתי וזה משהו שפנטזתי עליו, וחשבתי שאלך לכיוון הזה. דווקא מאוד רציתי לשחק ולעשות סרטים דווקא, וכל ההצלחה של זקני צפת ההגניבה לי את הראש. כשהיתה לי הזדמנות לשחק בסרט 'משהו טוטאלי' מ-1999, וואו כמה זמן עבר, אז קפצתי על זה כי זה היה חסר לי. אני מאוד אוהב את זה. אז אצלי אפשר לחשוב שזה הפוך".

     

    ההצלה היא לגרום לכל דור להדלק קצת עליך (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    ההצלה היא לגרום לכל דור להדלק קצת עליך(צילום: מוטי קמחי)

    למה אתה כבר לא חלק מ"ארץ נהדרת"?

     

    תשמע, היה מאוד קשה להיות ב'ארץ'. זו היתה חוויה מאוד כיפית, אבל באמת הייתי שם איזה שלוש שנים וכבר הרגשתי שזה מספיק לי, אני רוצה לעשות עוד דברים ולחזור יותר לעשייה של המוזיקה".

     

    וכשאתה רואה אותם לא מדגדג לך לעבוד איתם שוב?

     

    "אני מתגעגע לאנשים בעיקר, פחות ללקום בחמש בבוקר, לשים פאות ושידביקו לך אף. אני מתגעגע לרגעים, לצחוקים שבין הצילומים. אני בטוח שאם יסתדר להם הם יציעו לי. פעם אחת הם קראו לי לגלם את יובל בנאי".

     

    הם עדיין מאוד ביקורתיים, אבל בסופו של דבר מגיע יום הבוחר וזה לא באמת משנה כמה לעגו לשר כזה או ראש ממשלה כזה. זה תיסכל אותך בזמנו?

     

    "זו שאלת השאלות. שמעתי המון שיחות על זה. אם זה משפיע לטובה או אנשים שאומרים 'הנה, השמאלנים האלה, עושים את השטויות האלה'. זה מצחיק אבל אני לא מאמין לכלום. קשה באמת לדעת איך הקהל תופס את זה. יכול להיות באמת שזה עבר לאנשים זה מעל לראש, אולי הם עושים דווקא. פחות עניין אותי המסר, אני חייב להגיד. עם כמה שזה אולי אנוכי להגיד, בזמנו זה לא משהו שהטריד אותי. אני רציתי להצחיק".

     

     

    ב-30 באפריל יחגוג מאור כהן את צאת שירו החדש, ואת ים הולדתו, בבארבי בתל אביב. אורחים מיוחדים: בום פם, גבע אלון וערן זרחוביץ.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לירון כהן
    מאור כהן. "הכל יהיה בסדר"? לא בטוח
    צילום: לירון כהן
    לאתר ההטבות
    מומלצים