לימודים בעידן הווטסאפ
עם המעבר לגישות החלופיות, יפחתו שיטות ההערכה השמות דגש על רמות חשיבה נמוכות של שינון. עבודות חקר קבוצתיות יחליפו שיטות אלה
בעידן של מידע, שבו האינפורמציה נגישה כמעט לכל תלמיד בלחיצת כפתור וכניסה לרשת, תפקידו של המורה השתנה. בעידן המידע לא נדרש מהמורה להעביר את החומר (החומר ברשת עדכני ואטרקטיבי הרבה יותר מזה המודפס במהדורות הניסוייות של משרד החינוך), אלא להקנות לתלמידים מיומנויות למידה, כלומר, ללמד כיצד ללמוד.
במקום לשאול כיצד ניתן לאכוף משמעת ולמנוע זליגת טפסים והעתקות בשעת בחינה, ראוי שתישאל השאלה – מדוע נבחנים התלמידים במבחנים אחידים? מדוע נדרשים התלמידים לשנן חומר רב, לזכור בעל-פה, ו"להקיא" כהגדרתם את החומר בבחינה?
התשובה היא כי שיטת הערכה זו משקפת את שיטות ההוראה הארכאיות הנהוגות בבתי הספר. שיטות אלה המכונות "מסורתיות" מבוססות על ההנחה כי התלמיד הוא "כלי ריק מתוכן" לתוך כלי זה המורה "יוצק" את חומר הלימוד. התלמידים חייבים לקבל ולציית, לשנן ולהיבחן על ידע הצהרתי במהותו, שטחי ולא מעמיק.
כיצד מלמדים כיצד ללמוד?
1. הפחתת מספר הנושאים אותם התלמידים צריכים ללמוד- ריבוי מושגים ותיאוריות לא יוביל ללמידה משמעותית אלא מושגית בלבד. התמקדות במספר מצומצם של נושאים עשויה לתרום ללמידה מעמיקה יותר, בניגוד ללמידה הרוחבית הנהוגה היום.
2. ריכוז הלימודים סביב שאלת חקר רלוונטית שמעניינת את התלמיד- יש לאפשר לתלמיד להעלות השערות, לשאול שאלות, לאסוף נתונים ולבחון את איכותם.
3. לעודד את התלמיד לחשוב על תהליך הלמידה שלו- להבין את הקשיים בהם הוא נתקל, לבחון מה עשוי לעזור לו להתמודד עם קשיים אלה וכיצד יוכל לשפר את הלמידה.
4. הלמידה צריכה להיות מחוברת למציאות- חיבור חומר הלימוד לחיי הילד עשוי להפחית את הדילמה בה מתחבטים התלמידים המגולמת בשאלה "בשביל מה אני צריך ללמוד את זה?" ולעודד שיח על דילמות ערכיות בתוך בית הספר.
5. לעודד את התלמידים להביא לכיתה מגוון רחב של נקודות מבט על הנושא הנלמד- הצגת נקודות מבט מרובות עשויה לטפח תלמיד ביקורתי, אשר ער למציאות המורכבת.
6. לקשר בין הנושאים הנלמדים ב"מקצועות" הלימוד השונים- שיטת המבחנים המסורתית, גורמת לתלמידים לחשוב בצורה צרה, נטולת קשר למציאות המורכבת, ומונעת מהם הבנה מעמיקה ואינטגרטיבית.
7. קבוצות למידה - על התלמידים ללמוד לשתף פעולה, להתווכח, לקיים דיון, לשכנע ולבטא דעה.
שינוי שיטת ההוראה ישליך גם על שיטת ההערכה. אכן, יש מי שיאמר שיש טעם לשנן מושגי יסוד, תיאוריות בסיסיות, אירועים היסטוריים ולדעת אותם. איני חולקת על אמירה זו. עם זאת יש לשים דגש על המינון. כיום, יעיד על כך ריבוי מבחני הבגרות, השיטה המרכזית הנהוגה היא זו המסורתית. עם המעבר לגישות החלופיות, יפחתו שיטות ההערכה השמות דגש על רמות חשיבה נמוכות של שינון. עבודות חקר קבוצתיות יחליפו שיטות אלה.
נדרשת לשם כך הכשרת מורים, וללא ספק יהיה צורך לקבוע קריטריונים לאיכות עבודות אלה בתחומי הדעת השונים. לדעתי, יש לשתף את האקדמיה בהכשרת המורים ייעודית, ובקביעת הקריטריונים להערכת העבודות. שיתוף פעולה זה עשוי לייצב את חוסר האמון הגובר של האקדמיה במערכת החינוך, ובעיקר, להתאים את שיטות ההוראה וההערכה לעידן הנוכחי.הובלת הלמידה המשמעותית דורשת חשיבה מחודשת לעניין הכשרת מורים.
ד"ר דורית אלט היא ראש המחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת וחוקרת שיטות הוראה.
