שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסופר אהרון מגד הלך לעולמו
    חתן פרס ישראל, הסופר והמחזאי אהרון מגד, הלך לעולמו בגיל 95. במהלך חייו כתב מגד עשרות יצירות, בהן הרומן "חדווה ואני" ו"רוח הימים". "הוא היה בכיר סופרי ישראל, דורות גדלו עליו והעריצו אותו", ספד לו בנו אייל

    אבדה לעולם הספרות: הסופר, המחזאי וחתן פרס ישראל לספרות אהרון מגד הלך לפנות בוקר (ד') לעולמו בגיל 95, לאחר שהיה מאושפז במצב קשה בימים האחרונים במרכז הרפואי שיקומי רעות בתל אביב.  ''הוא היה בכיר סופרי ישראל, גידל את כל הגדולים. דורות קראו אותו והעריצו אותו וככה הוא ייזכר בתולדות התרבות הישראלית", ספד לו בנו, הסופר אייל מגד.

     

    אהרון מגד. "גידל את כל הגדולים" (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
    אהרון מגד. "גידל את כל הגדולים"(צילום: טל שחר)

    מגד, מחשובי היוצרים בסופרי "דור המדינה", פרסם עשרות ספרים במהלך חייו, בהם "החי על המת", "מסע באב", "עוול", "פרספונה זוכרת", "יום האור של ענת", "עשרת הימים הנוראים" ו"חדווה ואני", שהפך לסדרת הטלוויזיה העלילתית הישראלית הראשונה - "חדווה ושלומיק". "מהות הכתיבה היא לשאוב חומרים מתוך עצמך, מנבכי הנפש. אני שואף שבכתיבה יהיה 'למעלה מהמציאות', כמו שאמרו החסידים", אמר על כתיבתו.

     

    ראיון עם אהרון מגד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אהרון מגד נולד בפולין ב-1920 ועלה עם הוריו לישראל כשהיה בן 5. המשפחה התיישבה ברעננה, ואביו, שהיה המורה העברי הראשון במושבה, הנחיל לבנו מגיל צעיר את אהבתו לעולם הספרות ולאוצר התרבות היהודית. עם תום לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב, הצטרף לשנת הכשרה בקיבוץ גבעת ברנר ולאחר מכן הפך לחבר קיבוץ שדות ים בין השנים 1938 - 1950.

     

    בשנות חייו בקיבוץ עבד כסבל בנמל חיפה ועסק בדיג ובחקלאות. בשדות ים גם התוודע מגד אל חנה סנש, ולימים הקדיש לדמותה מחזה פרי עטו ("חנה סנש", 1962). בין השנים 1946 – 1948 שימש כשליח תנועת "החלוץ הצעיר" בארה"ב, ועם שובו ארצה התגייס לצבא למשך שנתיים.

     

    אהרון מגד עם בנו אייל (צילום: אלי אלגרט) (צילום: אלי אלגרט)
    אהרון מגד עם בנו אייל(צילום: אלי אלגרט)
     

    ב-1950 עזב את הקיבוץ ועקר לתל אביב. העולם הקיבוצי שהשאיר מאחור, משתקף בספרו הראשון - "רוח ימים" - שראה אור באותה שנה. מכאן ואילך החל מגד להקדיש את מיטב זמנו לעיסוק הספרותי – הן ככותב והן כעורך. באותה תקופה ייסד את כתב העת הספרותי "משא", שהיווה את הבמה המרכזית ליצירותיהם של סופרי התקופה. "משא" ראה אור במשך שלוש שנים רצופות והשפעתו על זירת התרבות העברית המתחדשת היתה רבה ביותר. בהמשך דרכו עבד מגד גם כעורך ספרותי בעיתון "למרחב" והיה בעל טור קבוע בעיתון "דבר", ובין השנים 1968 – 1971 שימש כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון.

     

    לצד פעילותו הספרותית, היה מעורה מגד לכל אורך שנות יצירתו גם בחיים הפוליטיים בישראל, ופעמים רבות פירסם את עמדותיו בעיתונות. "בארץ שלנו יש ריקבון שמתפשט", אמר ב-2012 בראיון ל-ynet.

     

    כתיבתו הספרותית זכתה להערכה רבה בישראל ומחוצה לה, והוענקו לו פרסים רבים. ב-1974 זכה בפרס ביאליק על ספריו "מחברות אביתר" ו"על עצים ואבנים", וכן קיבל את פרס אוסישקין ופרס עגנון וזכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בנוסף על כל זאת, ב-2003 הוענק לו פרס ישראל בספרות.  

     

    הלוויתו של אהרן מגד תיערך מחר (ה') בקיבוץ קבוצת כנרת בשעה 16:00.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים