משחקים מחבואים עם עצמנו: על קלפים ופורים
מסכות הן לא רק לפורים - כולנו עוטים אותן מדי יום ובכל פעם כשאנחנו ניגשים למישהו, בכדי להתאים את עצמנו למה שאנחנו רוצים וצריכים. שחר כהן מלמד אותנו שלפעמים אנחנו צריכים לומר לעצמנו את האמת כדי להתקדם בחיים
שאלתכם את עצמכם פעם, איך זה שכל כך הרבה אנשים אוהבים להתחפש?, הרי זה לא רק פורים שלנו, כמעט בכל תרבות בעולם יש אירוע, חג , קרנבל, שבו מבוגרים וילדים כאחד אוהבים לעטות על עצמם דמות אחרת ולרגע קטן להעמיד פנים שהם משהו אחר.
אבל מבחינתי השאלה היותר חשובה היא האם אנחנו "מתחפשים" גם ביום-יום שלנו?
התשובה היא פשוטה: לגמרי כן. לרובנו יש ארסנל מסכות, שבו אנו משתמשים מסיבות שונות ומשונות , להגן על עצמנו, להשתלב בחברה, להיות יוצאי דופן, להשיג משהו שאנחנו ממש רוצים, או פשוט דרך קיצור להיות האידיאל של האדם שאנחנו שואפים להיות.
אז מה קורה כשמגיע אליך אדם "מחופש" לקריאה בקלפים? את השיעור הזה למדתי די מוקדם בתחילת דרכי, המקרה הבא קרה לפני יותר מעשר שנים. יום אחד קיבלתי שיחת טלפון מאישה שהיתה מאוד נסערת בטלפון. עברו כמה דקות יד שהצלחתי להרגיע אותה, היא לא הפסיקה למלמל שבעלה בוגד בה והיא חייבת לדעת את זה בוודאות לפני שהיא נוקטת צעדים.
האמת, נלחצתי, מה הייתי צריך את האחריות הזו? עם כל החשש קבענו להיפגש עוד באותו ערב, הסיבה שהסכמתי להיפגש עמה היתה בעיקר תחושת הבטן החזקה שלי שיש פה משהו נוסף - אינטואיציה בריאה.
היא הגיעה אלי בערב, אישה צעירה באמצע שנות העשרים, אמא לתינוק, נשואה בסך הכל כמה שנים. הבקשה הראשונה שלה היתה לבדוק האם בעלה בוגד בה.
הייתי אז בתחילת דרכי, לא מאד מנוסה, פרתי את הקלפים והייתי מופתע - על פי פריסת הקלפים, בעלה היה די ילד טוב ירושלים. אבל הלהט שבו היא דיברה, שכנע אותי שהיא צודקת. אמרתי לה שלפי מה שאני רואה הוא לא בוגד ולא בגד, והיא, בפסקנות של שופטת בית משפט עליון, אמרה שאין מצב.
התחלתי להזיע ובמקביל הבטן שלי התחילה לכאוב מאותתת לי שאני מפספס משהו. הסתכלתי שוב על הפריסה והמסט שלי קלט את תפס קלף שבע החרבות, קלף שמייצג במשמעות הכללית מניפולציה, והופיע במיקום שייצג את עמדת האישה.
החלטתי לקחת את המושכות, טרפתי אני את הקלפים ושאלתי, בניגוד לכל הגיון לוגי, האם האישה שממולי האם היא בגדה בבעלה. הוצאתי שלושה קלפים, והפלא ופלא, יצא שוב שבע חרבות, חמש חרבות שמשמעותו חבלה עצמית, וקלף הירח שמייצג הזיות.
היא בחנה אותי בעינייה בקפדנות -"מה? מה אתה רואה שם?" שאלה בלחץ. לפני שעניתי לה, שאלתי: "את מוכנה לקבל את מה שאני אגיד לך? אני מבטיח שהמידע הזה יישאר בחדר", הייתי מאוד נבוך וכבר דמיינתי איך היא מספרת לכולם שאני לא מבין כלום מהחיים שלי והורסת לי את הקריירה שעוד לא התחילה.
אבל המשכתי - "ממה שאני רואה, מי שבגד כאן זו את ....". העיינים שלה שהיו סגורות מרוב בכי, נפתחו באחת וצחוקה המתגלגל, על גבול הפרוע, מילא את החדר.
'עשית את הפדיחה', אמרתי לעצמי בלב.
אחרי כמה דקות היא נרגעה, נשמה נשימה ארוכה, משהו נפתח בה ואז היא אמרה לי בקול ברור, של אדם שהורידו ממנו משקולת של רבע טון, "כן בגדתי בו, אני אוהבת אותו מאוד, אבל כל הסיפור עם התינוק והוא עובד שעות ארוכות...".
היא החלה לספר לי את הסיפור האמיתי, וכאן התחלנו לעשות עבודה. היא הייתה כל כך מיוסרת ברגשות אשמה, ופחדה שהיא הולכת לפרק את הנישואים בגלל שטות, אז היא נתפסה לכל מיני סימנים לכאורה שבעלה גם בוגד בה, כי אם הוא בוגד היא יכולה להצדיק את מעשיה.
יש מסר שהייתי רוצה שתקחו מהסיפור הזה, עליכם לקחת בחשבון שקורא בקלפים הוא לא קוסם. אותו דבר, אגב, לגבי פסיכולוג, אסטרולוג, קואצ'ר וכדומה. רוצים לעבוד על מי שאתם ולשנות? תתחילו לספר לעצמכם את האמת.
שחר כהן, אבחון תהליכים וניתוח מצבי חיים באמצעות קלפי טארוט מצריים
