האשליה שמוכר טראמפ: בין בריסל לבחירות
בתחילת מערכת הבחירות בארה"ב בכלל דיברו על כלכלה, ואז הגיעו הפיגועים באירופה. מפלס החרדה האמריקני עלה, והמועמדים מנצלים את הפחד ומפזרים הבטחות לוחמניות למיגור הטרור. לג'ורג' בוש זה עבד
הדי הפיצוצים בנמל התעופה וברכבת התחתית בבריסל נשמעו היטב בקמפיינים שמנהלים המתמודדים לנשיאות ארה"ב. טרור פירושו פחד, וכשהציבור פוחד הוא נוטה להתכנס תחת כנפיו של המתמודד שמבטיח פתרון מהיר, מוחץ, דורסני ומכאיב לאויב.
כפי שנתניהו הבטיח למגר את הטרור, כך גם המתמודדים הרפובליקנים מוכרים את האשליה כי אם רק היו יושבים בבית הלבן במקום אובמה הרופס, הם היו יכולים לא רק למנוע את הזוועה בבריסל אלא גם להעלים את דאעש מעל פני האדמה.
למכור אשליות לא עולה כסף, וזה טוב לרייטינג בעת בחירות. איש מבין המתמודדים לא הביא תוכנית או משנה סדורה שתסביר לציבור המבוהל איך עושים זאת. להילחם בטרור זה כמו להפעיל צבא מסודר נגד כוחות גרילה, ולאמריקה יש ניסיון מר בתחום הזה. לא סתם היא ברחה מסייגון בזנב מקופל בין הרגליים. הווייטקונג עשה לצבא הסדיר בית ספר.
הבחירות לנשיאות, שהיו אמורות להתמקד בעיקר בנושאי פנים וכלכלה, הפכו - בעקבות חגורות הנפץ ומטעני החבלה בבריסל שבאו אחרי איסטנבול - לקמפיין שנועד למגר את הטרור. המועמדים מבטיחים שרק להם יש את נוסחת הפלא שתמחק את הרוע והזדון, ותעצור את הטרור ואת נהרות הדם.
טראמפ וקרוז מתחרים: מי מתלהם יותר?
המועמד הרפובליקני המוביל דונלד טראמפ והמועמד הקיצוני ממולו, טד קרוז, התחרו מי מהם יציע אגרוף קפוץ יותר ומילים מתלהמות יותר. "אמרתי לכם", צעק טראמפ את המילים שהוא הכי אוהב לומר. בשטף מילולי שקשה לעצור אותו הוא אמר מול כל מיקרופון שהוא יגן על אמריקה ויחסום הרמטית כניסת מוסלמים לשטחה. הוא יחוקק חוקים שיאפשרו לענות חשודים בחקירות, אף שמומחים קבעו שהשיטה לא יעילה וכל מעונה יודה במה שהמתעללים ירצו לשמוע.
"הם עורפים לנו ראשים", אמר טראמפ. "הם מטביעים אנשים בכלובי ברזל, ואנחנו לא יכולים להטביע אותם כדי להוציא מהם מידע? אם היו מענים את הטרוריסט מפריז שנלכד בבריסל לפני כמה ימים היו מונעים את המתקפה בבריסל. הרי הוא בטח ידע".
רק לאחרונה קרא טד קרוז "לתקוף את דאעש בפצצות מרבד גם אם זה יפגע באזרחים". כעת הוא מעלה הצעה חדשה: להקים כוחות שיטור שיפטרלו בשכונות מוסלמיות בארה"ב ויבדקו אם יש שם אנשים שהקצינו. הוא קיבל על ההצעה כותרות יפות, אך הלומי הפחד לא שאלו אותו על פרטי ההצעה: מה פירוש "הקצינו"? האם בית אב שבו ספר קוראן אחד זה בסדר אבל שלושה זו הקצנה? ואיך בדיוק ניתן למדוד מי הקצין? והאם יהיו פשיטות ליליות על בתי המוסלמים?
בתקופת פחד מטרור אלים כלפי אזרחים חפים מפשע משתבשת דעתם של פוליטיקאים שרוצים להציג את עצמם כאלטרנטיבה המשכנעת, הידענית והלוחמנית. מבחינת הרפובליקנים אובמה לא רק הסיט את המבט מהטרור, אלא גם התחנף לצוררים והשתחווה בפני האויבים.
בדיעבד, לפי התפיסה של טראמפ למשל, עדיף היה לו להשאיר את הדיקטטורים במזרח התיכון בשלטון. הרי אם מפתחים את תפיסתו הלא מעמיקה של טראמפ מנהיגים כמו קדאפי וסדאם חוסיין יכולים "להחזיק קצר" את בני עמם ולהוציא להורג את המאיימים על השלטון.
המועמד הרפובליקני השלישי במרוץ, ג'ון קייסיק, קרא לאובמה להפסיק את מסעו. הנשיא יצא לביקור היסטורי בקובה ומשם המשיך לארגנטינה. אחרי הפיגוע בבריסל הוא הלך לצפות במשחק בייסבול בהוואנה והסביר שהוא לא ייתן לטרוריסטים את הסיפוק שבשיבוש סדר יומו של מנהיג העולם החופשי. גם טראמפ קרא לאובמה לחזור הביתה, כאילו שיש משהו שאובמה יכול לעשות בבית הלבן שאיננו יכול לעשות בתוך "הבועה" שבתוכה הוא נע ממקום למקום ומספקת לו את כל אמצעי התקשורת והמידע המודיעיני שהוא צריך.
67% מהרפובליקנים בעד מניעת כניסה ממוסלמים
בזמן שרבים מתושבי ארה"ב מתכננים את חופשות הקיץ שלהם, הוציאה מחלקת המדינה אזהרת מסע לאירופה. האמריקנים התבקשו להיזהר, לא להתקהל או ללכת למקומות הומי אדם. האזהרה הוסיפה למפלס החרדה הלאומי, בנוסף למאות השוטרים ואנשי הביטחון שהוצבו בתחנות הרכבת בערים הגדולות בארה"ב אחרי הפיגועים בבריסל.
המסר של אובמה מאז הטרור בבריסל דומה לתגובותיו הקודמות למתקפות הטרור: על העולם להתאחד במלחמה נגד הטרור, ארה"ב יכולה וצריכה לנצח את דאעש, וזה נמצא בראש סדר העדיפויות. לאזרחי ארה"ב שמושפעים מהקולניות של טראמפ הוא הסביר שלא כל המוסלמים הם אויבים. צריך לקרב את המוסלמים המתונים, להיעזר בהם ולהושיט להם יד, להפוך אותם לחלק מהמלחמה בטרור ולא להשאיר אותם מאחור. המסר הזה, שאותו השמיעה גם הילרי קלינטון, מורכב ולא קל לעיכול.
בהתקהלויות בזירות פיגועים בישראל נשמעת לעיתים הקריאה "מוות לערבים". בארה"ב, לאור הדומיננטיות של טראמפ, קוראים חלק מתומכיו "לסלק את המוסלמים".
הסקרים האחרונים חושפים נתון מדאיג: 67% מהרפובליקנים תומכים בהצעתו למנוע ממוסלמים כניסה לאמריקה. אין ספק שהמחבלים בבריסל, באיסטנבול, בפריז ובסן ברנרדינו השפיעו על מעמדו של טראמפ. הוא נושא את הבשורה הפשוטה: נחסל אותם. הוא אמנם לא אומר זאת, אבל הטון שלו מלחמתי וקולני. הוא יודע לבטא את תחושת הזעם והפחד של האמריקנים שחוששים שיום אחד, ובקרוב, נמלי התעופה באמריקה יהפכו לעיי חורבות כמו זה בבריסל.
הטרור והסיכויים של טראמפ
אחרי פיגועי 11 בספטמבר התאים ג'ורג' בוש לרגשות הנקם של האמריקנים כמו כפפה ליד. הוא הוציא את הצבא למלחמה שערורייתית בעיראק, אף שלבגדד לא היה שום חלק בפיגועי 11 בספטמבר. העם רצה נקמה, ובוש הוציא לדרך את הפצצות החכמות.
בוש הבעיר את בגדד ועשה את מה שאביו, שהיה חכם ממנו, נמנע מלעשות: גרם להפלת סדאם חוסיין. בוש לא עצר את הטרור, אך לזמן קצר הוא מכר אשליה שגרמה לבוחרים להצביע עבורו שוב. אחר כך האשליה התנפצה. בתולדות ארה"ב מלחמת עיראק תיזכר כאחת המלחמות המיותרות והבלתי מוצדקות, שהשאירו את הצבא פגוע ואת האומה מצולקת ועם קופה ריקה.
לאובמה יש אפשרות לצאת למלחמה מול דאעש בסוריה. יש לו תוכניות על השולחן, אבל הוא לא יעשה זאת, בטח לא בשנת בחירות. הוא רוצה להיזכר בהיסטוריה כנשיא שסיים מלחמות, לא בתור זה שהחל אותן. הוא יגביר את ההפצצות מהאוויר וימשיך במלחמתו לחתוך את מקורות המימון של דאעש ואת התעמולה שלו באינטרנט.
אובמה לא ישלח כוחות קרקעיים, אך יזמין את השותפות לקואליציה (מאירופה וארצות ערב) לעשות זאת אם זה רצונן. בשיחות סגורות בחדר הסגלגל הוא אומר שהמלחמה מול דאעש תהיה ארוכה, אך להערכתו בסוף המערב ינצח.
לא ברור כמה זמן ייקח למערב לנצח. בינתיים דאעש מנצח ובגדול. אם בחודשים הקרובים תהיה מתקפת טרור על אדמת ארה"ב, כמו בטורקיה ובבלגיה, הסיכויים של טראמפ לנצח עולים על אלו של קלינטון. המועמדת הדמוקרטית מציעה, פחות או יותר, את הדרך של אובמה. המועמד הרפובליקני מציע אוסף סיסמאות פופוליסטיות וריקות. אך כשהפחד שולט, התבונה של הבוחר משותקת.
לפנייה לכתב/ת 
