הצגת חייה: חולת סרטן מככבת בהצגה בבי"ס
דיאנה בבי בת ה-14 מקריית אתא לקתה בסרטן, וחבריה החליטו להמחיז הצגה בנושא. היא לקחה חלק משמעותי בהצגה: "היה לי חשוב שילדים יידעו וילמדו שדבר כזה יכול לקרות, שיבינו כמה כוח יש לחברים בעת מחלה"
איך מתמודדים נערים ונערות עם מחלת הסרטן, וכיצד הם מגיבים כשחברתם לכיתה לוקה במחלה? בכיתת התיאטרון בבית הספר רוגוזין בקריית אתא מצאו דרך מיוחדת להתמודד עם הנושא - באמצעות הצגה. אחת השחקניות היא דיאנה בבי (14), תלמידת כיתה ח', שחלתה בסרטן ועברה טיפולים כימותרפיים קשים.
"את מחלתה של דיאנה גילנו כשהייתה בכיתה ו'", סיפרה נלי, אמה של דיאנה. "היא התלוננה שכואבת לה הבטן אבל בבדיקות לא גילו שום דבר. בשלב מסוים, היא אמרה, 'אמא, אני מרגישה גוש בבטן'. חום גופה עלה ל-40 מעלות ולא הצלחנו להוריד אותו. הרופא שלח אותנו לבית חולים. דיאנה עברה סדרת בדיקות והתשובה הייתה חד משמעית: נמצא גידול של יותר מקילוגרם בבטן התחתונה והיא חייבת להיכנס מיידית לחדר הניתוח.
"היינו בהלם מוחלט. דיאנה שאלה רק שאלה אחת, 'אני אתעורר מהניתוח?' מאוד פחדה שלא תתעורר. לאחר הוצאת הגידול, היא עברה שלושה סבבים של טיפולי כימותרפיה. שיער ראשה החל לנשור. היא ראתה ששערה נושר, והסכימה לקצר ולכן הסתפרה, אבל הנשירה המשיכה. דיאנה החליטה לא לחכות שכל השיער ינשור, לקחה מכונת גילוח וגילחה את הראש. היא רצתה לשלוט בדברים ולא שהמחלה תכתיב את סדר הדברים".
לאחר סבבי הטיפולים, עברה דיאנה בדיקות והממצאים היו טובים. כששיערה החל לצמוח מחדש, התגלו שתי גרורות בריאות. היא החלה שוב טיפול כימותרפי, אך הפעם אגרסיבי יותר. לאחר מכן נותחה שוב להוצאת הגרורות מהריאות, שבה לקבל טיפולי כימותרפיה ובהמשך עברה השתלת מח עצם.
דרך ההתמודדות של החברים של דיאנה עם מחלתה לא הייתה פשוטה. בין השאר הגו כמה מהם בשיתוף הצוות החינוכי, יועצי ביה"ס ופסיכולוגים, רעיון להעלות הצגת תיאטרון בשיתוף דיאנה בנושא מחלת הסרטן בגיל ההתבגרות.
פרומה צולר, מנהלת חטיבה א' בביה"ס רוגוזין בקריית אתא, מספרת כי התהליך לווה בשיעורים מיוחדים ודיונים בנושא, תוך חיבור לסיפורה האישי של דיאנה. "בסדנת התיאטרון הקהילתי שלנו, משתתפים בנוסף לתלמידים גם מורים והורים", אמרה. "השנה הוחלט להעלות את ההצגה 'השחר של גאיה', המבוססת על ספרה של שגית אמת. גאיה בסיפור היא תלמידת כיתה ז'המתמודדת עם מחלת סרטן המסכנת את חייה. היא עוברת את כל סבל הטיפולים הקשים". בבית הספר מספרים כי החיבור של הנערה גאיה מהספר לחברתם דיאנה היה ברור. לדיאנה גם היה חלק בבחירת הנושא להצגה.
"אני בחרתי את נושא ההצגה", אומרת דיאנה, "היה לי חשוב שילדים אחרים יידעו וילמדו דרך ההצגה שדבר כזה יכול לקרות בחברתם, ויהיו מוכנים להתמודדות עם זה. חשוב לי שיבינו שכמה חברים מביאים יחד כוח גדול לילד שחלה, ושחשוב לאהוב ולעזור. אני יכולה לומר מהניסיון שלי, שתמיכת החברים וצוות בית הספר נתנה לי כוח ועזרה לי לעבור את המסע הלא פשוט שלי".
בהצגה שיחקה דיאנה את אחת החברות הכי טובות של גאיה, הילדה החולה. "היא באה והתייעצה איתנו על דברים שעוברים עליה, ואנחנו החברות מייעצות לה מה לעשות ומחזקות אותה. בחלקים בהצגה הרגשתי כמו גאיה עצמה ובחלקים אחרים לא. אבל מאוד התחברתי לדמות".
בתום ההצגה, כאשר המנהלת צולר הציגה את השחקנים לקהל, היא התעכבה על דיאנה וסיפרה את סיפורה. הקהל מחא כפיים ודיאנה פרצה בבכי. "מאוד התרגשתי", סיפרה, "הכול פתאום עלה לי וירדו לי דמעות".
"ההצגה נותנת כלים לתלמידים אחרים ומראה להם שתמיכה של החברה נותנת לחולה כוח גדול. הנוכחות של האדם מאוד חשובה בסיטואציות כאלו. גם לי כילדה שחלתה היו חיזוקים מהחברים לכיתה. זה נתן לי כוח גדול להתמודד".
האם נלי אמרה כי בתה התרגשה מאוד מההחלטה להקדיש את ההצגה למחלה ולהתמודדות עמה בגיל ההתבגרות. "כשאני וויקטור, אביה של דיאנה, ראינו אותה מופיעה על הבמה, מאוד התרגשנו ובכינו. זה זרק אותנו שנתיים לאחור. זה היה עוצמתי וחזק.
"דיאנה אמרה שהיה לה קשה, אבל שהיא גם מאוד שמחה שהשתתפה. היא חזקה והרגישה שהיא יכלה להתגבר על הסיטואציה הזאת. אני חושבת שהיא הייתה מדהימה בהצגה".
לפנייה לכתב/ת 
