"מוסד כמו אופרה אפשר לחרב ביום אחד"
העונה עומדת האופרה הישראלית בסימן שינויים: תזוזות בהנהלה, העתקת פסטיבל הדגל ממצדה לתמנע ועונה חדשה וגדושה."אני בטוחה שהשרה תתעשת ותמצא דרך להגדיל את התקציב", אומרת חנה מוניץ, המנכ"לית היוצאת. בינתיים משדרים שם עסקים כרגיל. אז מה מחכה לנו בעונה החדשה?
עמוק בתוך ההודעה על פריסת העונה החדשה של האופרה הישראלית התחבאה לה הידיעה: פסטיבל האופרה הבינלאומי שנערך עד כה במצדה, עובר דירה. להתראות מצדה, שלום עמודי שלמה. בשני המקרים מדובר בנופי קדומים קסומים, תפאורה מושלמת לפסטיבל מסוג זה. הסיבות, איך לא, תקציביות. הקמת התשתיות מאפס בכל שנה מתחת למצדה יקרות לאין שיעור משימוש בקיים והתאמתו לצרכי ההפקה בתמנע. זה אמנם אומר פחות כרטיסים למכירה, אבל בפוטנציאל גם פחות נזקים כלכליים. באופרה, יש להניח, היו נשארים במצדה אילולא הקשיים הרגולאטורים שהערימה המועצה לאיכות הסביבה ופרישתה של המועצה האזורית תמר מהשותפות בפרויקט אדיר הממדים, שלמעשה גזרה את הדין.
כשחרבה של שרת התרבות, מירי רגב, שלופה ומאיימת דה-פאקטו בקיצוצים מאסיביים של מיליוני שקלים, כדאי להיות מוכן על כל צרה שלא תבוא. בכל מקרה את האירוע, שיתחולל בספטמבר 2017, תפתח הפקה חדשה של "שמשון ודלילה" מאת קאמי סן סנס ומה יותר מתאים מזה? ההיסטוריה היהודית תקום לתחייה מול עיני הקהל במדבריות הערבה. האופרה השנייה שתעלה, על פי מיטב המסורת של הפסטיבל שמציע כבכל שנה שתי הפקות שונות ופרפראות, תהיה "נשף מסכות" של ורדי. גדול, צבעוני ואפקטיבי.
השם של הפסטיבל הבינלאומי שהגתה, יזמה והוציאה לפועל מנכ"לית האופרה, חנה מוניץ, כבר סימן שריטה על לוח השנה של האירועים המקבילים לו בעולם וגרף הצלחה אדירה בארץ. למעשה, במובנים רבים מהווה הפסטיבל סמן לפוטנציאל האדיר שגלום בתיירות תרבות ועדיין לא מימש את עצמו בישראל. תמנע אינה מצדה, וזה אומר פחות מסע ארוך אל תוך הלילה ויותר וויקאנד באילת – לטוב ולרע. התחדשות, בסופו של דבר, יכולה להתגלות כהפתעה לטובה.
הרילוקיישן של פסטיבל האופרה אינו השינוי היחיד שמתחולל בימים אלה באחד ממוסדות הדגל של מדינת ישראל. אחרי יותר משלושים שנה באופרה ו-21 שנים על כסא המנכ"לית, חנה מוניץ תפנה את מקומה בסוף העונה הקרובה. בימים אלה ממש מסתיים השלב השלישי והמסכם של וועדת איתור המנכ"ל החדש. 160 קנדידטים, מבית ומחוץ, הגישו את מועמדותם. הבחירה עתידה להיערך בשבועות הקרובים.
"אני עם האופרה מיום הקמתה. ניהול לא ניתן לך במתנה אלא כפיקדון, ופיקדון צריך להחזיר. זו הסיבה שהודעתי לוועד המנהל על סיום תפקידי. זה היה עוד הרבה לפני המהומה הנוכחית סביב קציבת תקופות ניהול שעומד כעת על הפרק", אומרת מוניץ. "ידעתי שנים ארוכות של אושר ושמחה לצד אכזבות וקשיים ואני משאירה אחריי ארגון מעולה עם צוות של מקצוענים כל אחד בתחומו ותכנית עבודת שסגורה עד לשנת 2020. הכל מסודר גם אם תקופת המעבר תהיה מאתגרת, בין היתר בגלל הרחשים שאני שומעת מחוץ לבניין", היא אומרת. זו לא ההתייחסות היחידה, גם אם בעקיפין ובאלגנטיות של מוניץ, להצהרות שמגיעות מירושלים.
תכנית האופרה של העונה הקרובה, כפי שנחשפה הבוקר במסיבת העיתונאים, מושתתת בעיקרה על הרפרטואר האיטלקי. זו עונה שהולכת, לפחות על הדף, על בטוח וזאת על אף שיש בה הבלחות מעוררות סקרנות. כך לצד "כוחו של גורל" של ורדי, "נורמה" של בליני, "לוצי'ה די למרמור" של דוניצטי ו"לה גזטה" של רוסיני, שמעולם לא הוצגה בישראל, מציע התפריט גם את "פאוסט" של המלחין הצרפתי, שארל גונו. את העונה תחתום, "מדאם באטרפליי" האלמותית של פוצ'יני בהפקה עטורת השבחים של במאי הקולנוע אנתוני מינגלה.
"זה מפגן של אהבה למולדת האופרה המובהקת", מסכמת מוניץ במשפט את הרפרטואר. דניאל אורן, מנצח הבית של האופרה הישראלית חתם בימים אלה על הארכת חוזה לשלוש שנים נוספות. גם בכך יש סימון של "עסקים כרגיל". מאסטרו אורן ינצח בעונה על שלוש מתוך שש האופרות שיעלו במשכן ועל השתיים הנוספות בלוקיישן החדש בתמנע.
דן אטינגר, שחוזר אחרי עשור לאופרה הישראלית, ינצח הפעם על "פאוסט", אחת ההפקות המסקרנות יותר בעונה הנוכחית בבימויו של האיטלקי סטפנו פודה. ויש את דניאל קלגרי ויאן שולץ שחוזרים לפודיום המנצחים עם, בהתאמה, "לוצ'יה די למרמור' ו"לה גאזטה". גם פסטיבל האופרה באולמות האבירים בעכו ומקבילתו שמתקיימת זו השנה השלישית בירושלים, ייערכו כמתכונן: בעכו - "יוליוס קיסר במצרים" של הנדל תחת שרביט ה מנצחים של דניאל כהן ובבריכת הסולטן בירושלים – "נבוקו" של ורדי באריזה חדשה בבימויו של גדי שכטר.
דווקא בסדרת "מחול במשכן" של האופרה וברפרטואר עונת התרבות ככללה טמונים לא מעט הפתעות נהדרות כמו סדרת קרקסי במה בינלאומית חדשה, ז'אנר שמתקיים שנים ארוכות בעולם והגיע עד כה רק בטפטופים לישראל.
נדמה שמבחינת תחום המחול העונה הקרובה היא אחת הטובות שידעה האופרה והעשירה שבהן. להקת המחול של מוריס בז'אר תגיע עם "בולרו", יצירת המופת של הכוריאוגרף ועם "בלט לחיים", למוזיקה שמשלבת שירי להקת קווין ומוזיקה של מוצרט. אחרי עשור יחזור לישראל לסדרת מופעים פיליפ ז'נטי עם "נופים פנימיים", שיצר בשיתוף עם רעייתו, מרי אנדרווד. גם להקת בלט ז'נבה ובלט ביאריץ יחזרו העונה. ואיך אפשר בלי להקת הבלט של בוריס אייפמן שהפכה לבת בית בעונת המחול. הלהקה תציג הפעם את "ג'יזל האדומה" פרשנות של אייפמן ליצירה הקלאסית. להקת המחול הקיבוצית תעלה בבכורה את "סוסים בשמים" של רמי באר ותציג במקביל את "אמבכלל".
ביקורים ראשונים במסגרת עונת המחול ירשמו להקתה של ג'סיקה לאנג ולהקת המחול של לורי אייזנהאואר מארה"ב, להקתה של וואנג יאבין מסין ולהקת "באייה ברזיל" של מרקו אנטוניו גארסיה שמשלבת ריקוד רחוב, קפוארה, היפ הופ וברייקדאנס.
