שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "ניצב כל הלילות": הרפר לי והקרב על אמריקה

    למרות הכשלים בספרה המוקדם של הרפר לי שקדם לקלאסיקה "אל תיגע בזמיר", הוא מציג את אחת הדמויות המרתקות שנולדו בספרות האמריקנית. "ניצב כל הלילות" משקף את המורכבות החברתית של אמריקה בתקופה בה עצם יסודותיה החוקתיים עמדו למבחן, ובכך חשיבותו

    הסערה שחולל בעולם פרסום הרומן "ניצב כל הלילות" מאת הרפר לי, מרגשת משני טעמים. הראשון, רבים זעמו על כך שדמותו של אטיקוס פינץ', עורך הדין שהוצג ב"אל תיגע בזמיר" כאביר זכויות אדם, הנלחם בגזענות נגד שחורים, מתגלה בספר זה כגזען. שנית, התגובות של קוראים על כך שניכר שמדובר בטיוטה ולא ברומן בשל ומגובש, הגביר את האכזבה מהספר. שני העניינים הללו קשורים למעשה זה בזה, כיוון שלזמן מה התקבל הרושם שלאנשים אכפת מטיבה ואיכותה של הספרות, ואכפת להם גם מהדמויות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם, אלמנט שמאשש את כוחה של הספרות כמקור רב השפעה בחיינו.

     

    הטיעון כי מדובר בטיוטה אינו מופרך. "ניצב כל הלילות" היה כתב היד שהגישה ב-1957 הרפר לי, אז עדיין צעירה אלמונית, להוצאה לאור והוא נדחה. אולם עורכת בהוצאה זיהתה את כישרון הכתיבה של לי, ועבדה איתה על עיבוד של כתב היד, שהוביל בסופו של דבר לסיפור אחר, שבו תואר מה שהתרחש עשרים שנה קודם לעלילת "ניצב כל הלילות", ומוכר לכולנו כ"אל תיגע בזמיר", שזכה בפרס "פוליצר" לספרות ונחשב לאחד הרומנים האמריקניים הגדולים ביותר שנכתבו.

    "ניצב כל הלילות". מעלות לצד כשלים ()
    "ניצב כל הלילות". מעלות לצד כשלים

    פרסומו של "ניצב כל הלילות" מעניין משום שמדובר בספר שקודם ליצירה המכוננת, ולא – כפי שנהוג בדרך כלל – ספר המשך. למעשה, מזדמן לנו באורח נדיר למדי לקבל הצצה להתפתחות של הרפר לי ככותבת דרך מהלך הפוך ולא קונבנציונאלי (ויש שיגידו – שערורייתי ונצלני). ואכן, לא מן הנמנע לזהות בעיות בטקסט, שהוא אמנם מושך מאוד לקריאה ומעורר עניין, אך הוא אינו מגובש ומרשים כמו הספר שהביא לתהילתה של לי.

     

    הרומן נפתח בביקורה של ג'ין לואיז ("סקאוט") פינץ' בעיירת הולדתה, מייקום. בזמן עלילת הספר ג'ין לואיז מתגוררת בניו יורק. היא נתפסת כליברלית בדעותיה, וכמי שגדלה על הערכים שהנחיל לה אביה, אטיקוס. האב מהווה דמות מופת לא רק עבורה, אלא גם עבור תושבים רבים בעיירה, והיא מזדהה עם האקלים החברתי-פוליטי של שנות החמישים בארצות הברית, בייחוד כתומכת במאבק של התנועה לזכויות האזרח, למשל בשוויון זכויות לאפרו-אמריקנים. היא שבה אל עיירת הדרום השמרנית והדכאנית, ומפגש זה מעמת אותה עם האידיאולוגיה השלטת, המנוגדת לערכים שעל פיהם היא חיה.

     

    העימות בהקשר הפוליטי והחברתי בעיירה נסוב סביב פרשייה הקשורה לאפלייה כלפי שחורים, בדומה למה שהתרחש עשרים שנה קודם לכן. רק שהפעם מגלה הצעירה האידיאולוגית שאביה הזקן אינו תומך במאבק לשוויון, וסבור, בין השאר, כי האפרו-אמריקנים לא "קנו לעצמם" עדיין את הזכות לשיוויון מלא.

     

    כמו קוראים רבים של הרומן, גם בתו של אטיקוס מזדעזעת מהשבר העמוק שפרשייה זו יוצרת בינה לבין אביה, משפחתה והקרובים לה. ואף על פי שבפתח הדבר למהדורה העברית מציינת ד"ר סוניה וינר שלמעשה לא חל שינוי של ממש, וודאי לא שינוי דרמטי, בדעותיו של אטיקוס, שגם ב"אל תיגע זמיר" הביע את הסתייגותו משוויון מלא בשלל התבטאויות. אטיקוס מונע פחות מתוך תפיסה ליברלית שלמה, אלא יותר כשומר חוק, וברור מאוד מדוע דמותו השתמרה בזיכרון הקולקטיבי כמודל של קידום ערכים של שוויון. היא התקבעה בעיקר בתקופה בה ראה אור "אל תיגע בזמיר", ולפיכך ברור מדוע הישירות וההפגנתיות של עמדות שונות עוררו זעם ואף תדהמה.

     

    אולם על אף שהסיפור מתמודד בצורה מעניינת עם המפגש הקשה והתובעני הזה, המציף סוגיות חברתיות, פוליטיות ומוסריות שחשוב שיועלו, דווקא במקום המכריע הזה הרפר לי מתגלה שלא במיטיבה. התיאור של המאבק הפוליטי נמסר ברומן בצורה ישירה מדי, כמעט פשטנית ונעדרים ממנו היופי והעושר הספרותי שמופיעים למכביר בקטעים אחרים ברומן.

     

    פתיחת הספר מכניסה אותנו מיד לעולם הספציפי שבו מתרחש הסיפור, ולעיירה הדרומית הבדויה. הכנסת הקורא נעשית בצורה מוצלחת מתוקף ההישג הגדול ביותר של לי ברומן זה וב"אל תיגע בזמיר" - דמותה של ג'ין לואיז פינץ'. מדובר באחת הדמויות המעניינות ביותר בספרות האמריקאית של המאה העשרים - דמות שנמצאת בשני הספרים במצב של תהייה, ביקורת וספק אל מול המציאות. דמות שהיא תמיד כאוטית, אלימה ובלתי מפוענחת עד תום.

     

    הן כילדה והן כאישה צעירה, סקאוט היא דמות מרתקת כיוון שהרפר לי לא הציגה אותה כדמות מגובשת וסגורה לחלוטין; היא תמיד מעבדת את ההתרחשויות, לא רק מתוך הקשר חברתי רחב, אלא גם בהקשר הפרטי ובאופן שבו היא עצמה חלק מאותה מציאות, דבר שמתעצם ב"ניצב כל הלילות".

     

    לכן לאורך העלילה, סקאוט מציגה עמדות ליברליות ומתקדמות בסוגיות מסוימות, ולצד זאת מציגה ללא בעיה עמדות מסורתיות יותר, למשל בכל

     הנוגע למקומה של האישה. אולם היותה "עוף זר" בעיירה הדרומית, ומי שבכל זאת אינה ממהרת להתחתן ומנהלת פלרטוט ארוך עם הנרי, ידיד נעוריה, היא בעצם אינה נכנעת לתכתיבי החברה. היותה אישה בעלת סתירות פנימיות, מבעים רבים ומגוון נקודות מבט, הופכת אותה לדמות מעניינת, מלהיבה, מסקרנת ומעל לכל, משכנעת.

     

    בשל כך הנושא המרתק באמת ב"ניצב כל הלילות", שתורגם היטב על ידי מיכל אלפון, הוא המאבק הפרטי של סקאוט. זהו מאבק בין צפון ודרום, בין ליברליות ושמרנות, בין אפליה ושוויון, בין נשים וגברים, אך בראש ובראשונה – מאבק בין בת לאביה. כיוון שהסיפור של הרומן הזה הוא סיפורה של סקאוט, אנו חווים בטלטלה אמתית את המתרחש, ונאבקים יחד אתה לעשות סדר בכאוס שאינו רק כאוס חברתי אלא כאוס פנימי, משפחתי, שנובע מניפוץ עז של אובדן הסמכות. כלומר, הכאוס הבלתי נמנע של ההתבגרות.

     

    "ניצב כל הלילות", הרפר לי. הוצאה משותפת ל"עם עובד" ו"ידיעות ספרים". מאנגלית: מיכל אלפון, 277 עמ'

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    הרפר לי. ביקורת אמריקנית חשובה
    צילום: AP
    לאתר ההטבות
    מומלצים