שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "לא הבנו שלגעת באושר הפכה להיסטריה"

    דן תורג'מן הגיע לטלנובלה "לגעת באושר" מתוך רצון בהפוגה קלה, ולבסוף היא הפכה לסימן היכר בקריירה שלו. 16 שנה עברו, אבל הוא לא שוכח את החיבוק שקיבל מהצופים: "לא יכולנו ללכת לקניון, זו היתה תקופה מדהימה"

    ערב שישי, ימי תחילת שנות האלפיים. דן תורג'מן, שועל ותיק בעולם השואו ביזנס ומי שמאחוריו תפקידים בטלוויזיה בקולנוע ובתיאטרון, מגיע לסוף שבוע של גיבוש לשחקני סדרת טלוויזיה בבית מלון בים המלח. שום דבר בקריירה שלו לא הכין אותו לעדר המעריצים שחיכה בלובי. "השמועה שהיינו שם התפשטה, ופתאום ראינו שבית המלון מוצף במעריצים. דבר כזה לא קרה לי - לא לפני ולא אחרי". המעריצים הגיעו לשם מסיבה אחת בלבד - הטלנובלה "לגעת באושר".

     

    "אין ספק ש'לגעת באושר' זה פרויקט עם סימן היכר מאוד בולט בחיי המקצועיים", מספר תורג'מן בראיון ל"עשיתי סצנה", "עד היום אנשים עוצרים אותי ומדברים איתי עליה, 16 שנים אחרי. אתה קולט את רמת ההיסטריה?".

     

    מתוך ל"געת באושר"

    מתוך ל"געת באושר"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    את ההצעה לטלנובלה היומית, ששודרה בערוץ ויוה, קיבל תורג'מן כשהיה בשיאה של עבודה על פרויקטים איכותיים, כפי שהוא מגדיר אותם, ונהנה מהשינוי באווירה. "לקחתי את זה בקלות, אפשר לומר אפילו שזה היה סוג של הקלה מבחינתי. להגיע לסט הצילומים בנווה אילן בהסעה ולזכור את הטקסטים. אף אחד לא חשב שהסדרה הזאת תגיע לממדים הללו בכלל".

     

    ב"לגעת באושר" גילם תורג'מן בן עשירים שמתאהב בבחורה ממעמד נמוך יותר (בגילומה של שרון דוראני), והוא מספר שבזכות התפקיד נחשף לראשונה לקהל רחב ומגוון – מהסבתא ועד לנכדה. 

     

    "כמה דברים גרמו לסדרה הזאת להצליח – היו מי שדיברו על אסקפיזם. זאת היתה תקופה עם מצב ביטחוני לא פשוט ושודרנו בשעה שמונה בערב, אז אנשים פשוט ברחו מהמציאות וראו אותנו במקום לראות חדשות. אבל היה הסבר נוסף להצלחה - היינו הטלנובלה הראשונה על המסך הישראלי", הוא מסביר.

     

    ,לגעת באושר". הפכה להיסטריה ()
    ,לגעת באושר". הפכה להיסטריה

     ובכל זאת, עם כל ההצלחה, היו ביקורות על האיכות הירודה של הסדרה.

     

    "כמובן שהיו ביקורות על המשחק, וכל אחד ויכולתו, אבל הביקורת המרכזיות היו על הז'אנר ולא על המשחק. אמרו שהז'אנר טיפה נחות, שהסאבטקסט לא כזה עמוק, ושהטקסטים שטחיים, אבל אי אפשר להתווכח שזה עשה את זה לאנשים".

     

    דן תורג'מן. "אנשים ברחו אלינו מהמציאות" (צילום: רפי דלויה) (צילום: רפי דלויה)
    דן תורג'מן. "אנשים ברחו אלינו מהמציאות"(צילום: רפי דלויה)

     

    תורג'מן נזכר שעבר זמן עד שהשחקנים והמפיקים עצמם הבינו את גודל ההיסטריה. "לא הבנו כמה הסדרה הזאת מצליחה כי התחלנו לצלם עוד לפני שהיא שודרה. בערך בפרק ה-30 היא עלתה לאוויר והיינו כל כך עסוקים בעשייה, שלא ידענו מה קורה בחוץ. היינו בצילומים משש בבוקר עד שמונה בערב, ומיד אחר כך הלכנו לבתים ללמוד את הטקסטים הבאים. כשכבר הצלחנו לחיות, את הדברים הפשוטים כמו ללכת לקניון, לא יכולנו לעשות. היינו צריכים לתאם מבחינה לוגיסטית. זה לא קורה הרבה לשחקן. אני זוכר את זה כתקופה מדהימה ומחבקת".

     

    אז למה בעצם לא המשיכו לעונה נוספת?

     

    "בהתחלה, ממש אחרי שהסדרה נגמרה, דיברו על עונה שנייה. הבאזז והאנרגיה לא עצרו והיתה דרישה מהציבור. זה אפילו הגיע למצב שנוצר ואקום, והתחלנו להגיע כקאסט של שחקנים לכל מיני אירועים שרצו לעשות המשך לעניין הזה, אפילו עשינו טור בארצות הברית. חלק מהמפיקים תמכו, אחרים חשבו שצריך לחתוך ולהמשיך הלאה. לאורך הדרך היה רעיון של איחוד, אבל היום זה כבר לא על הפרק באופן מעשי".

     

    אף שתורג'מן משחק בהצגה "לכודים" בתיאטרון הקאמרי כמעט מדי ערב, וגם כותב תסריטים, הוא נאלץ להתמודד עם השאלה "לאן נעלמת" – והוא דווקא מבין אותה. "כל המסה הזאת של האנשים שמכירה אותי מ'לגעת באושר' מתעניינים ושואלים לאן נעלמתי. אני לא אצלם בסלון כמו שהיה לפני 16 שנה וזה לא אותו קהל של התיאטרון. עבורם נעלמתי. ואני מבין אותם".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים