האקדוחן של בנפיקה
מתוך 180 הדקות שברזיל שיחקה בשבועיים החולפים במוקדמות המונדיאל מול אורוגוואי ופרגוואי (פעמיים 2:2), אחד הברזילאים הלוהטים באירופה, ויש שיגידו שאפילו הסקורר הטוב ביניהם, קיבל רק עשר.
אבל זה לא שחלוץ בנפיקה ז'ונאס ממש נלקח ברצינות אי פעם בנבחרת ברזיל. הוא תמיד היה ברקע, לא מצליח לקבל לגיטימציה לאורך זמן – בניגוד מוחלט לקריירת המועדונים שלו. כשדונגה החזיר אותו לסגל לשני המשחקים האלה, זה היה אחרי ארבע שנים מחוץ לסגל, בגיל 32. הוא סיפר שלא זיהה את מספר הטלפון של מנהל הנבחרת, וביקש מחמותו לענות לשיחה. עשר הדקות מול פרגוואי סידרו לו הופעה תשיעית בסך הכל. הוא היה מאושר, אבל הוסיף: "חבל שזה קורה בגלל פציעות של אחרים". ואולי יש צדק בדבריו. מה שהוא עושה בפורטוגל פשוט מדהים. אם בעונה הראשונה הבקיע 31 פעמים ב־35 הופעות בכל המסגרות, העונה יש לו כבר 32 שערים ב־36 משחקים – כולל 30 ב־28 משחקי ליגה. ביום שישי "האקדוחן" (חוגג את שעריו עם פיו פיו) ששיחק בגרמיו ועבר גם בוולנסיה התכבד בפנדל מדויק ב־1:5 על בראגה, שקירב את בנפיקה צעד נוסף לאליפות. תואר אחר שהוא מסמן כמטרה הוא "נעל הזהב" באירופה, וכרגע הוא צמוד לגונסאלו היגוואין מנאפולי במקום הראשון (ראו טבלה).
בתוך מבול השערים שלו ישנה גם כוכבית. בתוך כל קרנבל השערים הזה, בליגת האלופות הוא לא מצליח לבוא לידי ביטוי באותה המידה. השנה הבקיע רק פעמיים בצ'מפיונס, לא מספרים של סופרסטאר. לא שהליגה הפורטוגלית היא בדיחה, רחוק מכך, אבל ליגת האלופות היא המקום בו תופסים בכוח את אור הזרקורים ויוצרים מעמד. תצוגות מול באיירן מינכן ידאגו לכך שאף אחד כבר לא יוכל להתעלם ממנו. גם לא דונגה.
