שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מחקר: האם תינוק שיונק קשור יותר לאמו?

    חוקרים במכללה האקדמית תל־אביב יפו החליטו לבדוק את אחת השאלות הנפיצות ביותר: עוצמת הקשר בין אמהות מניקות לתינוק שלהן, לעומת כאלו שאינן מניקות. בידיעות אחרונות מופיעים הבוקר ממצאי המחקר המפתיעים - "כולם מצפים שיהיה קשר בין הנקה לחיבור בין האם לילד. בפועל, לא נמצא קשר כזה"

    כל אם טרייה מכירה את הרצון הזה: להיות האמא הכי טובה. כל אישה אחרי לידה מכירה את השאלה: "נו? הצלחת להניק?" אבל האם יש קשר בין הנקה לבין הקשר הראשוני שנרקם בין האם לתינוק? ממצאים ראשונים מתוך מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית תל־אביב יפו לא מצאו קשר כזה. "כולם מצפים שיהיה קשר בין הנקה לבין נקשרות, גם נשים וגם אנשי ונשות מדע. בפועל - במחקר שלנו לא מצאנו קשר כזה", אומר ד"ר יונתן הנדלזלץ, פסיכולוג קליני וחוקר במכללה האקדמית תל־אביב יפו. "גם כשמסתכלים על הספרות, ויש מעט מאוד מחקרים שבאמת בודקים את הקשר בין ההנקה לנקשרות בפועל, נראה שאין קשר".

     

    אולי יעניין אתכם גם:

    - שרי אלפי לא חושבת שיש לה טפשת הריון

    - אז איך ההרגשה לשאת ברחם ילד לא שלך?

    - מה קורה לאברים הפנימיים של האישה במהלך ההריון?

     

    "עד כמה את חשה קרובה לתינוק שלך? האם את אוהבת לחבק את התינוק שלך? האם את מתחרטת על הולדת התינוק שלך? האם התינוק שלך מרגיז אותך? בוכה יותר מדי? האם את מרגישה לכודה כהורה?" אלו הן חלק משאלות המחקר ש־252 אמהות לתינוקות בני חודש עד שנה נתבקשו לענות עליהן כדי לבדוק אם יש מתאם בין הנקה לבין היקשרות (Bonding) של האם לתינוקה. את המחקר הראשוני ערכה תמר להמן ענבר מהמכללה האקדמית תל־אביב יפו, והוא חלק ממחקר נרחב שעורכים בנושא ד"ר הנדלזלץ וד"ר אילנה הירסטון.

     

    אין קשר בין הנקה לחיבור בין האם לתינוק (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אין קשר בין הנקה לחיבור בין האם לתינוק(צילום: shutterstock)

    "במחקר הגדול אנחנו בודקים את הקשר בין הנקשרות לבין גורמים משתנים כמו דיכאון לאחר לידה, הטמפרמנט של הילדים, השינה של האם והשינה של הילד, ובין היתר גם משתנים כמו הנקה. אנחנו רוצים לראות עד כמה הם משפיעים על הקשר בין האם לתינוק", אומר ד"ר הנדלזלץ.

     

    במחקרם מלווים ד"ר הנדלזלץ וד"ר הירסטון נשים מיד אחרי הלידה ועד שהתינוק מגיע לגיל שנה. להמן ענבר בחנה 252 נשים שענו על שאלוני הנקשרות. "המחקר שלי", היא אומרת, "בדק אם ההנקה משמעותית לנקשרות של האם והתינוק. שאלון הנקשרות מבוסס על תיאוריית ה־Bonding שאומרת שלקשר הראשוני בין האמא לתינוק, למגע של העור בעור, למבט המשותף ולקרבה הפיזית בין האמא לתינוק בשלבים הראשונים בחייו יש משמעות רבה לנקשרות. זו הסיבה שהרבה פעמים בחדרי לידה מניחים את התינוק עם העור החשוף על אמו ומסבירים ליולדת כמה המגע של העור בעור חשוב".

     

    במחקרה נשאלו הנשים האם הן מניקות, האם הן מניקות הנקה חלקית או מלאה, האם הניקו בעבר וכיום אינן מניקות. בנוסף בחנה להמן ענבר את מספר חודשי ההנקה כדי לראות האם משך ההנקה משמעותי. "עשיתי ניתוחים ומצאתי שסוגיית ההנקה לא הייתה במתאם חיובי עם הנקשרות. ההשערה מראש הייתה שיש קשר, כיוון שעל פי מחקרים ההנקה גורמת להפרשת אוקסיטוצין שהוא הורמון האהבה, שנמצא כשמשפר את הבונדינג, לכן ציפינו לראות קשר חיובי - אבל מצאנו שאין".

     

    לא כל אישה נהנת מהנקה

    ד"ר הנדלזלץ מבהיר: "המחקר עוסק בחוסר הקשר בין הנקה לבין נקשרות, שזה ממצא מאוד מעניין אבל הוא לא מאוד מפתיע. הוא מעניין כי בדרך כלל מלמדים

    גם אמהות וגם אבות שחייבים להניק. חשוב להדגיש, אנחנו לא נכנסים לסוגיות רפואיות ובריאותיות, אלא באמונה הרווחת שהנקה מובילה לקשר טוב יותר בין האם לתינוק.

     

    "המחקר הזה מראה שזה לא לגמרי ככה וכשמסתכלים על מעט הספרות שקיימת בתחום לא מוצאים קשר בין הנקה לבין אותה נקשרות. אותי זה מעניין גם כפסיכולוג וגם כחוקר כי זה מלמד על הלחץ שמופעל על אמהות להניק ועל התחושות שמתלוות לזה. כל פסיכולוג שתשאלו יגיד שעדיפה אי־הנקה על הנקה לא מוצלחת או הנקה שכרוכה בכאב או באשמה.

     

    "לא עבור כל אישה ההנקה זו חוויה נהדרת. יש נשים שעבורן זו חוויה של סבל וכאב, ובעזרת המחקר הזה אפשר לפוגג את הלחץ החברתי ולהגיד שכנראה יש דברים אחרים שישפיעו על הקשר בין האם לילד". חשוב לציין כמובן, שמדובר בתוצאות ראשוניות ושהמחקר עדיין נמשך, אבל אין ספק שמדובר בנתונים מעניינים במיוחד, שימשכו ככל הנראה גם חוקרים אחרים לתחום.

     

    התינוק לא עונה על שאלות

    מיכל גרוסבלד יער־עד, אחות מוסמכת, מיילדת ויועצת הנקה בינלאומית במרכז רפואי רבין חולקת על תוצאות המחקר. "252 נשים זה מדגם לא מייצג. כשיוצאים בהצהרה כל כך חשובה צריך לעשות מחקר עם מדגם מייצג, לזכור שיש סיבות שעלולות להשפיע, אני לא יודעת אם לקחו בחשבון אם מדובר בהריון ראשון, שני או שלישי, אם לקחו בחשבון את גיל האם, את רמת ההשכלה.

     

    "נכון שאישה שלא מצליחה להניק יוצאת מתוסכלת וזה משפיע באופן ישיר על הקשר שלה עם התינוק. בוודאי שזה לא משפר את הבונדינג - זה דווקא פוגע בו. אבל כן נעשו מחקרים בעולם לגבי הנקה ונקשרות ונמצא קשר ממש חזק מאחר שבהנקה משתחרר הורמון האהבה שמחזק את הקשר. זה מובנה בטבע".

     

    לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו

     

    גם ד"ר נטע רבהון, מרצה בכירה במכללה האקדמית בית ברל, מסתייגת מהתוצאות: "האמהות נדרשו לענות על שאלות ולהגדיר את הקשר שלהן עם התינוקות. כלומר, הן בעצמן מגדירות את הקשר ולא מדובר על תצפיות של מישהו אובייקטיבי שבוחן את הקשר בין האם לתינוק. הרי אין אפשרות לשאול את התינוק מה מידת הקשר שלו עם האם. בבואנו להציג מחשבות נוספות על יתרונות ההנקה יש מקום גם למחקרים נועזים שבאים לבחון מוסכמות ותיקות ולערער עליהן, אך חשוב לעשות זאת במדגמים גדולים ובבדיקה קפדנית".

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לחלב אם יש יתרונות רבים

    ד"ר ירדן קדר, ראש החוג לגיל הרך המכללה האקדמית בית ברל, קובע שמדובר בנושא טעון. "בעשורים האחרונים מתנהל ויכוח עז בין מצדדי ההנקה למתנגדיה. ראשית, עלינו להפריד בין טיעונים ביולוגיים־רפואיים שמתרכזים בצד התזונתי וההתפתחותי של התינוק, לבין סוג אחר לחלוטין של דיון שהתפתח עם השנים ובו מתרכזים בפן החברתי של העניין ובצרכיה וברצונותיה של האם ובן זוגה. לגבי העניין הראשון, השאלה היא אם יש בחלב מרכיבים ייחודיים שהינם קריטיים להתפתחות תקינה של תינוקות? ארגון הבריאות האמריקאי טוען שכן וממליץ לאמהות להניק לפחות במשך ששת החודשים הראשונים בחיי התינוק.

     

    בארגון הבריאות מציינים שלמרות פריחתו של שוק תחליפי חלב האם, לחלב אם אמיתי ישנם עדיין יתרונות בריאותיים רבים. תינוקות יונקים מוגנים יותר ממחלות ילדות וזיהומים, הם בעלי סיכון נמוך יותר למות בשנה הראשונה לחייהם, ובעלי סיכון נמוך יותר למוות בעריסה. כמו כן נמצאו שיעורים פחותים של סרטן בקרב אמהות מיניקות".

     

    - ומה לגבי הצד החברתי?

    "מבחינה חברתית, השאלה שונה לחלוטין. האם אם מודרנית שעובדת, לומדת ועסוקה באין־ספור עניינים, חייבת לפנות זמן רב להנקה על כל הקשיים הכרוכים בכך? למשל, לקחת איתה משאבה למשרד ולמצוא זמן לשאיבה במהלך היום ובתנאים שאינם תמיד נוחים. דעתי היא שלהנקה יש חשיבות אדירה, הן פיזיולוגית והן פסיכולוגית, ולכן אם התנאים מאפשרים זאת בהחלט רצוי שהאם תניק לפחות בחודשי החיים הראשונים.

     

    "מצד שני, אני בהחלט לא תומך בעמדות קיצוניות. עלינו לבחון בזהירות גדולה, ולאורך זמן, את הממצאים הרבים, ולעיתים קרובות הסותרים, שמתקבלים ממחקרים מדעיים בתחום הזה. חייבים לזכור שמדובר בנושא שהפך להיות מאוד טעון מבחינה חברתית ואף פוליטית. חייבים לברור מתוך המלל הרב את העובדות עצמן ולא את הפרשנויות המאוד מוטות לעיתים הניתנות לעובדות".

     

    קשה למדוד היקשרות

    עדי יותם, יועצת הנקה בעלת הסמכה בינלאומית (IBCLC), ובעלת הבלוג "קפה על חלב", מציעה לא לקפוץ למסקנות מהירות מדי בגלל מחקר חלקי. "ההנקה היא מנגנון טבעי וחזק שקיים אצל יונקים כבר מיליוני שנים. רוב האמהות בארץ מעוניינות להניק כיום, זאת עובדה. נכון שלהבדיל מיונקים אחרים, בני אדם הם יצורים מורכבים, ולכן הורים יכולים לאמץ, לגדל ולאהוב גם ילדים שאינם ביולוגיים שלהם, ובוודאי שאבות, שאינם מניקים, ואמהות שלא הניקו, יכולים לטפל בילדים שלהם ולאהוב אותם. אבל הם עושים זאת ללא תמיכה הורמונלית משמעותית שההנקה מספקת.

     

    ההנקה מעוררת הפרשה של הורמונים שקשורים בהיקשרות, ובראשם האוקסיטוצין, ההורמון שזכה לכינוי "הורמון האהבה". לא צריך מחקר כדי להבין שעלייה דרמטית ברמת ההורמון הזה, שמונה פעמים לפחות ביממה, ביום ובלילה, לאורך שבועות וחודשים, מסייעת לאמא ולתינוק ביצירה ובביסוס של חוויה משותפת טובה.

     

    "קשה מאוד למדוד היקשרות ואהבה. לא ראיתי את המחקר המדובר, אבל יש לזכור שלא כל המחקרים נולדו שווים. אין דין מילוי שאלונים כדין תצפית אובייקטיבית של צופה מבחוץ. אין דין מחקר שפורסם בכתב עת מקצועי מוביל כדין מחקר שלא פורסם עדיין בשום מקום. כמובן שאין צורך לנסות ולעורר רגשות אשמה בקרב אמהות שבחרו לא להניק או ניסו להניק ולא הצליחו, אבל אסור ומסוכן למנוע מאמהות מידע מדויק ועדכני בשם הגנה, כביכול, על רגשותיהן. מעבודה רבת שנים עם אלפי אמהות, אני מתרשמת שעבור רוב אלה שהצליחו, ההנקה היא אחת מחוויות האמהות הטובות והמעצימות ביותר שהיו להן. אם ההנקה היא חוויה טובה לאמא, מחקר כזה או אחר לא ישנה את עמדתה בעניין".

     

    חיבוק מספיק?

    דלית, 45, אמא לשלושה, חולקת על עדי יותם. "אני מעולם לא הנקתי אף אחד מהילדים שלי. והם דווקא יצאו בסדר. הקשר שלי אל הגוזלים שלי מהרגע שילדתי אותם מצוין. מי קבע שלדחוף ציצי לפה של תינוק זה מה שעושה את הנקשרות בין אם לילד שלה. זה אולי חלב בריא יותר אבל מה זה קשור לנקשרות.

     

    אחרי הכול, תינוק רעב בוכה וברגע שהוא מקבל לפה בקבוק עם חלב הוא גם הופך לרגוע ונינוח. מה שחשוב בעיניי הוא המגע בין האמא לתינוק שלה מהרגע שהוא נולד. הליטוף של הגוף הזעיר והמתוק שלהם, לנשנש אותם, להסניף אותם, לחבק אותם.

     

    "ציצי זה בסך הכל אמצעי לתת אוכל לתינוק, נכון מדובר באמצעי שקיבלנו מהטבע אבל עבורי זה לא מעבר לזה. גם בקבוק מזין היטב את התינוק. כל הקשר שנרקם בין האם לילד שלה מהרגע הראשון קשור למבטים, חיוכים, דיבור, מגע. אמא שלא מניקה לא פחות קשורה לתינוק שלה מאמא שבוחרת להניק וכמובן שגם התינוק קשור לא פחות".





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    יש דברים אחרים שמשפיעים על הקשר בין האם לתינוק
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים