שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שוש נלחמה על בריאותו של יוסף, והצליחה לשקם אותו מאירוע מוחי בסביבה ביתית
    זהו סיפור של אישה אחת אשר הלכה נגד כל ההמלצות ובחרה להוציא את בעלה מבית החולים לשיקום בבית, למרות שהיה במצב מאוד קשה לאחר אירוע מוחי והסתבכות כתוצאה מחיידק אלים. לאן הובילה ההחלטה שלה, וכיצד ניתן לעבור שיקום נוירולוגי בבית?

    בשתוף צבר רפואה

     

    זהו סיפורם של שוש ויוסף זיתוני - לאחר שיוסף עבר אירוע מוחי, מצבו המשיך להידרדר כאשר נדבק בבית החולים בחיידק אלים. ההתעקשות של שוש בשלב זה להחזיר את בעלה הביתה, נגד כל ההמלצות לאור מצבו הקשה, התגלתה כהחלטה הכי טובה שקיבלה.

     

    קיראו עוד בערוץ אשפוז בבית

     

    החלטה אמיצה של אישה שרצתה להציל את בעלה

    הזוג שוש ויוסף זיתוני הגיעו לבית החולים השיקומי לאחר שיוסף לקה באירוע מוחי, ונזקק לשיקום על פי הגדרת הרופא. "זמן קצר מאוד אחרי שהגענו למוסד השיקומי, היה לו חום גבוה, וכל מה שהצוות ניסה לא עזר", מספרת זיתוני. "בעקבות התעקשות שלי לקחו אותו לחדר מיון, שם התגלה שהוא קיבל חיידק די אלים בשיקום. לאחר מספר ימים בטיפול נמרץ, אמרו לי לקחת אותו בחזרה לשיקום. בשלב זה סירבתי בכל תוקף ואמרתי לעצמי שלמוסד אני לא מחזירה אותו. זו הייתה הנקודה בה בחרנו לעבור את השיקום בבית, ויהי מה".

     

    זיתוני מספרת: "הגעתי למשרדים של קופת חולים לאומית, שם הציעו לי את שירות השיקום בבית של 'צבר רפואה', הכולל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, וליווי רפואי. היה חשוב לי מאוד לעשות את השיקום בבית, ולצורך כך עשינו מהפכה של ממש בבית, משום שיש לנו מדרגות. העברנו את המיטה לסלון, הקמנו מקלחת פרוביזורית בקומה למטה, הכל כדי לתת לבעלי להשתקם בסביבה הביתית ומוכרת".

     

    עשיתי מהפכה בבית למען בעלי. שוש זיתוני ( ) ( )
    עשיתי מהפכה בבית למען בעלי. שוש זיתוני

     

    עפרי ברקמן, מנהלת תחום שיקום ב'צבר רפואה', מספרת על התהליך שעבר הצוות יחד עם שוש ויוסף. "המקרה של יוסף זיתוני אינו דוגמה קלאסית, היות שמדובר במטופל מורכב שאינו עומד בתנאי הסף לאשפוז בבית ואמור היה לעבור שיקום באשפוז, אך אשתו לקחה החלטה מאוד אמיצה, עם אמירה חד משמעית: 'אני מצילה את החיים של בעלי', ולקחה אותו הביתה. אנחנו גאים להראות שגם מקרים מורכבים כגון זה ניתנים ליישום בבית, כאשר לצד צוות השיקום המקצועי המטופל מלווה גם ע"י בני משפחה מסורים ותומכים. חשוב לדעת שבמקרים מורכבים במיוחד, ניתן להתחיל את תהליך השיקום במוסד שיקום, ולאחר תקופת התייצבות לעבור הביתה להמשך השיקום".

     

    ברקמן מספרת כי "הצוותים שלנו הם אנשי מקצוע מיומנים ומנוסים, שעובדים במרכזי השיקום, ראו מאות מקרים, מכירים היטב את התחום ויכולים לטפל גם במקרים המורכבים והמסובכים. היתרון הגדול הוא שהמטופל יכול לקבל בדיוק את אותו צוות, משך שיקום וסוג טיפול – אבל בבית שלו. את הצוות מלווה רופא מומחה בשיקום, ד"ר יולי טרגר, אשר הינו שותף מלא לקביעת תוכנית הטיפול של כל מטופל ומלווה את התהליך עד לסיומו. אנחנו מתחילים טיפול תוך 24 שעות מרגע קבלת ההפניה, כך שהמטופל לא צריך לחכות כמה שבועות למיטה במוסד, מה שעלול לפגוע במיצוי הפוטנציאל השיקומי שלו".

     

    שלב ההתארגנות למצב החדש

    "יוסף הגיע במצב סיעודי, כאוב כולו, על אלונקה. תוך 24 שעות נכנסו אליו כל אנשי הצוות שלנו. תוכנית הטיפול האינטנסיבית כללה מדי יום טיפולי פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק", אומרת ברקמן. "גם הצוות הרפואי, שכלל רופא ואחות, ליווה את יוסף באופן צמוד. הצלחנו לבנות מערכת מאוד תומכת, ולאט לאט היה ניתן לראות את ההתקדמות. המשפחה מקבלת מאיתנו הדרכה מפורטת לתרגול עצמאי בזמן שהצוות לא נמצא - תרגולים מוטוריים ופעילויות קוגניטיביות".

     

    "אחת המשימות הראשונות של המשפחה והצוות הייתה התאמת הבית לתהליך השיקום. "הזוג גר בבית עם מדרגות, והיינו צריכים לארגן את הבית מחדש ולהתאים את הקומה התחתונה למגורים", מספרת ברקמן. "הסלון הפך לחדר שינה, וחדר השירותים הקטן הפך למקלחת מאולתרת".

     

    תוכנית טיפול אינטנסיבית. יוסף זיתוני בתרגיל פיזיותרפיה ( ) ( )
    תוכנית טיפול אינטנסיבית. יוסף זיתוני בתרגיל פיזיותרפיה

     

    הסתגלות מהירה יותר לשגרה

    אחד מהיתרונות הגדולים ביותר של שיקום בבית, אשר עולה מהמקרה של שוש ויוסף זיתוני, הוא היכולת להסתגל בחזרה לחיים הרגילים בסביבה הביתית והמוכרת. "יוסף התקדם במהירות מעוררת התפעלות וניתן היה לעבוד איתו על תרגולים שמותאמים לו ולסביבה בה הוא חי", מספרת ברקמן. "אם הוא היה עובר את תקופת השיקום במוסד שיקומי, החזרה הביתה הייתה כרוכה בהסתגלות מחדש לתנאים בבית. פעמים רבות מטופלים אשר עומדים להשתחרר ממוסד שיקומי, מפתחים פחד ואפילו רגרסיה בשיקום, כתוצאה מהפחד של החזרה הביתה בתור אדם חדש ומוגבל פיזית. בשיקום ביתי מתחילים להתרגל לבית מהרגע הראשון, וכך גם החזרה לקהילה הרבה יותר קלה".

     

    שיתוף פעולה פורה עם קופות החולים

    ברקמן מספרת כי "מבחינתנו, קופת החולים היא שותף מאוד משמעותי בתהליך. במקרה של יוסף זיתוני, למשל, הקופה הבינה שמדובר במטופל מורכב מהרגיל, והיא נתנה לנו את כל הזמן הנדרש לשיקום. תהליך השיקום של מבוטחי קופות החולים, מלווה בהעברה שוטפת של דוחות התקדמות ואישורי הארכה לקופת החולים, בכדי לאפשר לקופת החולים יכולת לעקוב בכל רגע נתון אחר הטיפול תוך שמירה על שקיפות מלאה".

     

    ברקמן מדגישה כי "אנחנו מהווים חלופה לשיקום באשפוז, כלומר בין האירוע האקוטי ועד לעצמאות יחסית. כאשר המטופל מגיע לעצמאות בבית ולא צריך המשך טיפול אינטנסיבי, הוא יכול להמשיך את הטיפול במסגרת היחידות להמשך טיפול של קופות החולים. גם משרד הבריאות תומך במהלך, בין היתר דרך תכנית תמיכה המעודדת את קופות החולים להיעזר בשירות שיקום אינטנסיבי בבית".

     

    סוף טוב  - הכל טוב

    הסיפור של שוש ויוסף זיתוני נגמר בסוף טוב. ממצב סיעודי ולאחר פגיעת חיידק אלים, סיים יוסף את השלב האקוטי בשיקום כשהוא נעזר במקל הליכה בלבד.

     

    "אחרי יותר מ-4 חודשים של שיקום וליווי, הודות לצוות של צבר, הצלחנו להרים אותו על הרגליים", משתפת זיתוני. "לא חשבתי שזה יכול לקרות בכלל, ולא כל כך מהר. עשינו לצוות מסיבת פרידה מרגשת, מתוך הוקרת תודה על השירות המסור שלהם. כיום הוא ממשיך להשתפר, ואני שמחה מאוד מההחלטות שעשיתי עד כה".

     

    עבודת צוות הכרחית בטיפול רב-מערכתי

    כפי שניתן ללמוד מהמקרה של שוש ויוסף, שיקום בבית כולל ליווי של מספר אנשי צוות העובדים בתיאום ובשיתוף פעולה. לכל מטופל יש צוות קבוע של רופא, אחות, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, עובדת סוציאלית ופיזיותרפיסט.

     

    במידת הצורך מצרפים גם דיאטנית. הפיזיותרפיסט מוגדר בתור מנהל תיק המטופל. הוא מרכז את הנתונים, אחראי שכולם מתעדים את הביקורים, ושיש ביניהם תקשורת שוטפת. בנוסף, אחת לתקופה יושבים נציגים של קופת החולים עם מנהלי צבר והפיזיותרפיסט, ומדברים על המטופלים הפעילים, מעדכנים ומתעדכנים. לפעמים אנחנו עושים ביקורי בית משותפים עם הקופה, במקרים מורכבים הדורשים מחשבה והחלטה משותפת משני הגופים".

     

    שיקום בבית – תוצאה של שינוי תפיסה

    שיקום בבית נמצא במגמה ההולכת וגדלה, במיוחד לאור המחסור במיטות אשפוז מוסדי ולאור הרצון הטבעי של המטופלים לעבור שיקום בביתם. פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן, הפועלת למען נפגעי שבץ מוחי ובני משפחותיהם, אומרת כי "בכל שנה כ-15,000 תושבים בישראל חווים אירוע מוחי בדרגות חומרה שונות, ומתוכם כ-5,000 זקוקים לשיקום במוסד שיקומי.

     

    מספר מיטות השיקום בארץ קטן מאוד, ואין מספיק פתרונות חלופיים. כל אדם שעובר שבץ מוחי נדרש לטיפול אחר, הן מבחינת סוג פגיעה והן מבחינת חומרת הפגיעה. למטופלים אשר נזקקים לשיקום באשפוז, האופציה של בית החולים אינה מלבבת במיוחד, גם אם מדובר בבית החולים הטוב ביותר לשיקום. עבור האדם הממוצע, בית חולים אינו מקום עליז במיוחד".

     

    שוש ויוסף זיתוני. אחרי השקום בבית נעזר במקל הליכה בלבד  ( ) ( )
    שוש ויוסף זיתוני. אחרי השקום בבית נעזר במקל הליכה בלבד

     

    מהן זכויות הזכאים לשיקום נוירולוגי?

    "חוק הבריאות, שנחקק ב-1994, קבע כי תקופת השיקום תעמוד על 3 חודשים. לעומת זאת, משך האשפוז הממוצע בבית לווינשטיין עומד על כ-50 יום – כלומר השיקום לא עומד בצרכים של המטופל, בעיקר בעקבות צפיפות ודחיפות לקבל את המטופל הבא".

     

    בנוסף, רוזנצוייג מתארת אפליה בקשר למטופלים מבוגרים, שקופות החולים נוטות שלא לשלוח לשיקום. "המחשבה היא שבמילא הם מבוגרים מאוד, ואין טעם לבזבז עליהם כסף רב על שיקום. בשנת 2013 יצא דו"ח חריף מאוד של מבקר המדינה בנושא שיקום קשישים בתור אוכלוסיה מוחלשת, אך מאז לא נעשה כמעט דבר לביטול האפליה".

     

    עד שנת 2009, מספרת רוזנצוייג, ההחלטה על שליחה לשיקום הייתה בידי הבקר של הקופה, שהעדיפה במקרים רבים שלא לשלוח את המטופל לשיקום. "כיום מי שמקבל את ההחלטה הוא הרופא, אך הדבר לא מיושם מספיק, משום שאין רופאי שיקום בכל מחלקה, ומי שמקבל את ההחלטה לא מבין מספיק בתחום. לצערי, השיקום עדיין נחשב בתור האח החורג של הרפואה, אין מספיק תקציבים וחסרות מיטות שיקום בכל הארץ".

     

    לדבריה, בפריפריה אין כלל אפשרות לשיקום מוסדי, מה ששולח את המטופלים ומשפחותיהם למסע אל בתי החולים במרכז הארץ. "חסרות מיטות בכל רחבי הארץ, ועל אחת כמה וכמה בדרום ובצפון. מאילת ועד תל אביב, יש 10 מיטות שיקום חדשות בסורוקה, לכל אוכלוסיית האזור. לתושב הצפון הרחוק או אילת, אשפוז במוסד שיקומי במרכז גורר הוצאות כבדות של בני המשפחה בשל הנסיעות הרבות, מה שעשוי להוביל לנוכחות פחותה של המשפחה. וכשאדם לבד, יש פחות סיכוי לשיקום מוצלח".

     

    שיקום בבית – הפתרון הנכון בזמן הנכון?

    מבחינת רוזנצוייג, "שיקום בבית הוא פתרון מעולה, משום שלמטופל יש אפשרות להיות בבית, בלי סיכונים של זיהומים. בלי הצורך לריב עם קופת החולים. בשביל מה שמקבלים כיום בבית החולים, כדאי להיות בבית".

     

    לדבריה, שיקום בבית "יכול להיות אפילו זול יותר למדינה ולהציע יותר למטופל - במקום חצי שעה פיזיותרפיה ביום, המטופל יכול לקבל שעה וחצי פיזיותרפיה, ופגישה עם עובדת סוציאלית, למשל".

     

    מבחינה של רוזנצוייג, הסייג היחיד לשיקום בבית הוא "שזו חייבת להיות בחירה של המשפחה. יחד עם זאת, חייבת להיות דרך חזרה למוסד, במידת הצורך. בנוסף, חובה שיהיו אינדיקטורים ודרך בקרה ומעקב על תהליך השיקום".

     

    איך ניתן לקבל את השירות?

    שירות השיקום בבית ניתן בכל הארץ וללא עלות במסגרת שירות הביטוח של רוב קופות החולים בישראל, בכפוף לאישור קופת החולים, עבור אותם חולים אשר עברו אירוע ומופנים להמשך שיקום אינטנסיבי באשפוז. השירות ניתן גם במסגרת שירות פרטי בתשלום, במידת הצורך.

     

    לאתר של  צבר רפואה





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים