מעצר מסיתי פייסבוק, ומגרש כדורגל לנערים פלסטינים. כך בולם צה"ל את גל הטרור
אופטימיות זהירה בצה"ל מהירידה הדרמטית בפיגועים - שנמשכה דווקא אחרי תקרית הירי במחבל המנוטרל בחברון. כתב ynet התלווה לפעילות לילית במחנה הפליטים דהיישה נגד מפיצי כרוזי הסתה, ושמע כיצד המנגנונים הפלסטינים מגבירים את פעילותם לעצירת הפיגועים
האינתיפאדה השלישית לקראת סופה? חצי שנה מאז נרצחו בני הזוג איתם ונעמה הנקין ליד שכם, בפיגוע שסימל את תחילת גל הטרור שהתעבה לכדי אינתיפאדה עממית ולא מאורגנת שגבתה את חייהם של 34 קורבנות, הסימנים בשטח והנתונים מדברים על ירידה דרמטית בפיגועים.
הפיגוע המשמעותי האחרון נרשם לפני יותר משבועיים – אז דקרו שני מחבלים שני חיילים בחסם ג'ילבר בחברון, ופצעו אותם באורח קל עד בינוני. באופן אירוני, מה שקרה 11 דקות לאחר אותה דקירה כפולה, היה אמור להסלים את ההתקוממות האלימה – חייל מכפיר שקפץ לזירה ככוח תגבורת ירה באותו בוקר למוות באחד משני המחבלים בעודו שרוע מנוטרל. בפועל, החששות של מערכת הביטחון התבדו עוד באותו סוף שבוע רגוע יחסית, עדות ל"אין חוקים" של גל הטרור. לפי קצינים באוגדת איו"ש, גורמים פלסטינים העידו בפניהם כי הסערה והטיפול שיצרה הפרשה בישראל, הרגיעה את הרצון לנקם מצד הפלסטינים.
"מאחר ורובם ככולם של הפיגועים הם פיגועי השראה, חיקוי של הצלחות של מפגעים בודדים, אז אם נצליח למנוע הצלחות אלה למשך שלושה שבועות או חודש, סביר שכך ייעצר גל הטרור", העריך בתחילת גל הטרור קצין בכיר בפיקוד המרכז, וכנראה צדק. אף אחד בצה"ל לא מוכן להתחייב שהאינתיפאדה מאחורינו, וגם האופטימיות הזהירה באוגדת איו"ש לא עוצרת את מפקדי החטיבות המרחביות לחשוב על צעדים חדשים ויצירתיים שיאיצו במגמה החיובית, כדי לא לקפוא על השמרים.
אל"מ גופמן ניהל בשבועות האחרונים שיחות רבות בגובה העיניים, עם פרנסי הכפרים בגזרתו. במחנה הפליטים אל-ערוב הוא קידם את בקשת ראש הכפר לפתוח את הצירים האחוריים של הכפר כדי להוריד את כמות זריקות האבנים על ציר 60 מחלקו הנמוך יותר של המחנה; בכפר הסמוך, בית אומר, מוקד מרכזי אחר לזריקות אבנים על הציר הראשי, מסייע אל"מ גופמן לקדם הקמת מגרש כדורגל לנערי הכפר; בכניסה לכפרים גדולים הצבא מסייע לפלסטינים להסדיר הקמת חניונים תקינים למוניות שירות כדי להקל על התנועה.
בבית אומר מסדירה החטיבה המרחבית את העתקת בית העלמין למקום רחוק יותר מציר 60, לבקשת הפלסטינים, כדי לצמצם את זריקות האבנים על כלי רכב ישראלים במהלך הלוויות. בנוסף, לחלק מהפלסטינים בגזרה החזיר הצבא מכוניות וכלים הנדסיים שהיו מעורבים בבנייה לא חוקית.
"הדור הזה לא יודע מי הם יהודים", אמר הקצין, "50 אחוז מהם בכלל לא יצאו מהכפר שבו גדלו. הם לא יודעים איך נראים בתים באשדוד או באשקלון שאביהם בנה, או איך נראה חוף ימה של תל אביב ומגדלי עזריאלי, אז מה יעשה נער פלסטיני בן 16 אחרי הלימודים?".
הלחץ עשה את שלו גם בצעדים ההתקפיים של אוגדת איו"ש: כך למשל, אחרי כתר של שבוע שהוטל על העיירה בית פג'אר הסמוכה לבית לחם בגלל יציאת שני מחבלים לפיגוע בכניסה לאריאל, כינסו ראשי העיירה את נערי המקום וקראו להם להפסיק עם האלימות. פעולות דומות התקיימו גם בעיירות סעיר וקבטיה. "גם המנגנונים הפלסטינים עושים הרבה יותר לעצירת גל הטרור", הודה בשבוע שעבר גורם ביטחוני בכיר, "הם מחטטים בתיקים של תלמידי בית ספר כדי למצוא סכינים ומצליחים לעצור מחבלים בודדים. בנוסף, צה"ל הסתער על מחרטות בהם מיוצרים כלי נשק מאולתרים כמו הקרל גוסטב ונלחם בשטח בהסתה".
בנושא ההסתה, מחולל הטרור המרכזי בחצי השנה האחרונה, מערכת הביטחון התקשתה תחילה לתת מענה, אך לאחרונה גיבשו בחטיבות המרחביות בגדה דפוסי פעולה חדשים נגד המסיתים. בדומה לחיפוש ומעצר מסיתים מרכזיים בהפרות סדר או כאלה שקוראים לרצוח יהודים מעל גלי האתר, כוחות הצבא סימנו לראשונה את הזירה האינטרנטית, כמגרש פעולה מבצעי לכל דבר. מלבד מבצעי תודעה ייחודיים הכוללים פעולות אקטיביות ברשתות החברתיות, נדרשת למשל חטיבת עציון לאתר מדי שבוע לפחות שלושה פלסטינים שמפיצים הסתה בפייסבוק.
"הראיות שאנו אוספים בטרם המעצר מספיקים להעמדתו לדין ושליחתו לכלא של אותו מסית באינטרנט לחצי שנה-שנה. מדובר באנשים ללא עבר ביטחוני", מציין הקצין, "להסתפק במידעים שאנו יכולים לקבל מ-8200 זו גישה פסיבית מדי. ל-90 אחוז מהפלסטינים בגילאים בוגרים יש פייסבוק, וגילינו שהם פעילים שם בעיקר בלילה, בין 23:00 ל-2:00. מדובר ב-1.5 מיליון משתמשים בפייסבוק, רובם גברים.
"מה שמוציא היום פיגועים זו הסתה בפייסבוק – לא כרוזי המסגדים. עצרנו מסית פייסבוק מרכזי מחלחול שהיו לו אלפי עוקבים, ואחרי מעצרים כאלה אנו מרגישים ירידה בכמות הטרור העממי מאותו הכפר. במצב בו אנו מתקשים ראייתית לעצור מסיתים אלו, אנו מגיעים אליהם בלילה ומזהירים אותם".
הפעולות ההתקפיות נגד ההסתה נמשכות עמוק בשטח הפלסטיני. לפני כמה שבועות גילו בצה"ל כרוזים עם תמונתו של רכז השב"כ באזור בית לחם לצד קריאה לפגוע בו. ביום שלישי בלילה נכנסו כוחות מחטיבת כפיר למחנה הפליטים דהיישה, והחרימו מכונת דפוס מעסק פרטי באמצעותה הודפסו הכרוזים. "בעל בית הדפוס היה מעדיף שנעצור ונכלא אותו במקום שנחרים לו את המכונה שעולה מאות אלפי שקלים", הוסיף הקצין.
אבל גם על הפעילות הזו של חטמ"ר עציון מעיבה עננת פרשת החייל היורה מחברון. חיילי גדוד שמשון שבו משרת החייל המצטיין, פועלים במשך קרוב לחצי שנה בגזרת החטמ"ר וסיכלו עשרות ניסיונות פיגוע בצומת הגוש, ללא בעיות חריגות כמו שיהוי בפינוי מחבלים שנפצעו/נהרגו. צומת הגוש נרגע גם הוא בעקבות כניסה לתקופה מסוימת של לוחמי היחידה המובחרת מגלן לצומת, איסור על פלסטינים הולכי רגל לעבור במתחם והכנסת מצלמות מיוחדות בקרוב שמזהות תנועות חריגות וממקדות את הכוחות.
בצה"ל מציינים לטובה כל יום שעובר ללא תקרית נוספת בהשראת ובתמיכת החייל היורה, ופעולות המנע בנושא של המפקדים לא מופסקות. באוגדת איו"ש אף הכניסו לחטיבות המרחביות יועצים ארגוניים כדי לסייע בדרכי הפעולה שתכליתן להבהיר לחיילים מה נכון ערכית, מבצעית וחוקית, באירוע השנוי במחלוקת. "חילקנו שאלונים לחיילים על האירוע הזה, כדי לראות שהחיילים מבינים מה נכון. ההתרשמות היא שמרמת מפקדי המחלוקת ומעלה, ההבנה היא כי פעולת החייל הייתה שגויה ולא ערכית. לכן ההשקעה היא על הפיקוד הזוטר, כמו המ"כים והחיילים בשטח, שסופגים את עיקר העומס המנטלי מהאירועים הרבים".
לפנייה לכתב/ת 
