שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעה: הספא נשרף, הרווחים ירדו. מי יפצה?
    "ארמון החמאם" בתל אביב עלה באש, ובעליו דרש מהביטוח כמעט מיליון שקל על נזקים ישירים ועקיפים. בית המשפט קבע שהוא יסתפק בהרבה פחות
    בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה את רוב תביעת הפיצויים שהגיש בעל הספא "ארמון החמאם" בעיר, שבעקבות שריפה דרש מחברת הביטוח "מנורה" פיצוי של כמעט מיליון שקל לא רק בגלל הנזק לנכס, אלא גם בשל אובדן הכנסות בתקופה שלאחר מכן. השופטת יסכה רוטנברג קבעה שהתובע ייאלץ להסתפק בכ-138 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    השריפה פרצה באחד הלילות בדצמבר 2008. כתוצאה מכך הופעלה מערכת כיבוי אש אוטומטית שהזרימה כמויות גדולות של מים וגרמה נזקים למבנה ולתכולה. המכון דיווח על הנזקים למנורה, וזו הכירה באחריותה הביטוחית. ביולי 2009 היא העבירה למכון תגמולים של כ-100 אלף שקל, בהתאם להערכת מומחים מטעמה.

     

    אבל בתביעה שהוגשה ב-2010 על ידי בעלי המכון כנגד מנורה, נטען כי הנזק הישיר שנגרם למבנה ולציוד עומד על חצי מיליון שקל. הוא הוסיף שמכיוון שהתגמולים לא כיסו את מרבית הנזקים, וגם שולמו זמן רב לאחר השריפה, העסק ספג הפסדים ורווחיו צנחו. התובע העריך את אובדן הרווחים ב-450 אלף שקל.

     

    הוא הוסיף כי עקב ההפסדים ויתרו שניים מבין שלושת השותפים על מניותיהם לטובת לטובתו, והוא לקח על עצמו את חובות העסק. לפיכך הוא דרש פיצוי של 370 אלף שקל על אובדן השקעותיו, ובסך הכול 820 אלף שקל.

     

    מנורה טענה מנגד כי הסכום שהעבירה משקף את מלוא הנזקים. היא הוסיפה שאין בסיס לתביעת הנזקים העקיפים, שכן הכיסוי הביטוחי לא כלל אובדן רווחים או השקעות, ואין קשר סיבתי בין נזקים אלו לבין מועד תשלום תגמולי הביטוח.

     

    הנתבעת אינה מזיק

    השופטת יסכה רוטנברג קיבלה בחלקן את טענות התובעים שלפיהן הסכום ששולם על ידי מנורה לא משקף את הנזק שנגרם בפועל לציוד ולמבנה. עם זאת היא דחתה את חלק הארי של התביעה — הפיצוי על הנזקים העקיפים. השופטת הבהירה כי מנורה אינה "המזיק", אלא מבטחת, ולכן היא אינה אחראית לאירוע הנזק או לתוצאותיו.

     

    השופטת הוסיפה כי גם אם הייתה מקבלת את הטענה שלפיה בתקופה שלאחר השריפה פחתו רווחי העסק – טענה שלא הוכחה – התובע לא הוכיח שהירידה ברווחים מקורה בעיכוב בתשלום כספי הביטוח או בהפרת חוזה על ידי מנורה.

     

    בדומה, הוא גם לא הוכיח שאובדן ההשקעות נבע מהתנהלותה של מנורה. יתר על כן, הוכח כי כמה ימים לאחר השריפה שב העסק לפעול, והוא ממשיך ופועל עד עצם היום הזה. מכך הסיקה השופטת כי העיכוב בביצוע השיפוץ לא מנע את המשך הפעילות.

     

    בסיכומו של דבר השופטת קיבלה את התביעה באופן חלקי ביותר. היא פסקה לטובת בעל המכון 138,628 שקל על נזקים שנגרמו למבנה, למחשבים, למגבות למערכת האבטחה ולציוד נוסף. התביעה בגין הנזקים העקיפים נדחתה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים