גודש ורידי אגן: התסמונת הנשית שקשה לאבחון
דנה בת ה-34 התלוננה כי היא סובלת מכאבים בבטן התחתונה אבל אף אחד לא ידע מה הסיבה - עד שהאבחנה כי היא סובלת מתסמונת גודש ורידי אגן שמה קץ לסבלה. למה כל כך קשה לאבחן ומה הטיפול היעיל?
דנה (34), נשואה ואם לשני ילדים, מורה במקצועה, הגיעה למרפאתי, אחרי שבמשך שנתיים, סבלה מכאבים בבטן התחתונה. בתחילה, הכאב היה עמום ולא קבוע. בהדרגה התעצם והפך לקבוע, גבר בהליכה ובעמידה ממושכת, דעך במנוחה ובשכיבה והחמיר מאד בקיום יחסי מין.
כשהכאב מלווה אותה, ירדה עם הזמן יכולת התפקוד של דנה במסגרות החיים השונות – אם לשתי בנות, רעיה, פעילה חברתית ומורה בבית ספר. דנה נבדקה אצל רופא המשפחה, רופא הנשים, אורולוג, אורתופד, אבל הגורם לכאביה לא נמצא. בהיעדר אבחון, טיפול ופתרון נראה לעין, חשה דיכאון ותסכול, שגרמו לה להסתגר בביתה.
כשהגיעה אליי לבדיקה במרפאה לכאב אגן כרוני, הפניתי אותה לצילום CT של הבטן והאגן, ובצילום נראו בבירור ורידי שחלה מורחבים, שתאמו לתסמינים שתיארה. האבחנה הייתה: תסמונת גודש ורידי אגן (Pelvic Congestion Syndrome). מצב דומה מאוד לדליות בוורידי הרגליים.
הנשים סובלות
קורה בעיקר לנשים: כשלב שבור גורם לאשפוז בחדר מיון
התסמונת שגרמה לי לכאבים ולסבל ביחסי המין
לא לוותר: יש טיפול לכאבים כרוניים בנרתיק
הגורמים להופעת התסמונת
שני גורמים עיקריים אחראים להופעת התסמונת: ליקוי במבנה או בתפקוד המסתמים הקיימים בכל הוורידים, שתפקידם "להחזיר" את הדם מהחלקים התחתונים של הגוף אל הלב.
לצד "מוקדי" לחץ חיצוני, כמו ורידים חסומים באזורים גבוהים יותר היוצרים מעין סכר, המאט את זרימת הדם. בד בבד, שינויים הורמונליים והריונות תורמים את חלקם להיווצרות התופעה.
התסמונת אופיינית לנשים בגילאי 18-40, בדרך כלל לאחר הריון אחד או יותר. ההערכה היא כי ל-1 מ- 10 נשים יש גודש ורידי אגן. 60% מהן תסבולנה מהתסמונת המתבטאת בכאב בבטן התחתונה (שכיח שיהיה חד צדדי, ואם כך אז משמאל יותר מאשר מימין) לעתים מקרין לגב התחתון או לירכיים.
הכאב בהחלט מחמיר לאחר עמידה ממושכת או הליכה ומוקל לאחר שכיבה. בהחלט יהיה גרוע יותר לקראת ערב (לאחר יום עמוס) וקל יותר בבוקר לאחר שינה. מאפיין נוסף הוא כאב עמוק בעת קיום יחסי מין ובמשך זמן ממושך לאחר קיום היחסים. בנשים צעירות יחסית, נפוץ שהתסמינים יחמירו לקראת הווסת.
למרות שתסמונת זו אינה נדירה, המודעות אליה בקרב נשים וגם בקרב רופאים, לוקה בחסר. עקב כך, קיים עיכוב בין תחילת התסמינים ועד אבחנה וטיפול. סיפורה של דנה אינו חריג : פניות חוזרות לרופאים במקצועות השונים, מבוי סתום אצל רובם, דבר המוביל לתחושות אכזבה ותסכול שרק מחמירים את הסבל.
הטיפול היעיל
הטיפול בוורידים המורחבים והגדושים בשחלות יכול להתבצע בניתוח שבו חוסמים את זרימת הדם בוורידים. הניתוח נעשה בגישה הלפרוסקופית (גישת טיפול זעיר-פולשנית שבה מוחדרות זרועות עבודה ומצלמה דרך מספר חתכים בדופן הבטן).
שיטה זו מבטיחה החלמה מהירה, אך דורשת מיומנות רבה של המנתחים. אפשרות טיפול אחרת היא צנתור ורידים המתבצע ללא הרדמה. בניתוח מוזרק חומר ניגוד המדגים את כלי הדם. אלו נחסמים על ידי החדרת חומרים מיוחדים לתוכם.
חסימת הוורידים, בניתוח לפרוסקופי או בצנתור, אינה מפריעה לזרימת הדם לאזור שכן קיימים ענפים ורידיים מקבילים, מאפשרים את זרימת הדם הנדרשת.
דנה עברה ניתוח לפרוסקופי. הוורידים המורחבים זוהו בבירור ונחסמו והיא שוחררה לביתה כיממה לאחר הניתוח. ההקלה מן הכאבים הייתה מהירה מאד – והם חלפו ברובם תוך שבועיים. לאחר חודש היא הייתה חופשיה מכאב לחלוטין ושבה לתפקוד שגרתי תקין.
ובנימה אישית: אם סבלך ממושך, בעל מאפיינים כפי שתארתי והסיבה לא נמצאה גם לאחר בדיקות מרובות - את חשה תסכול, תחושה שאין פתרון - יכול להיות שאת סובלת מגודש וורידי האגן. עצם המודעות לכך היא כבר הצעד הראשון בדרך להחלמה.
הכותב הוא מומחה ברפואת נשים במרכז לרפואת נשים מתקדמת "איה מדיקל" ומנהל המרפאה לכאבי אגן כרוניים בבית חולים וולפסון
לפנייה לכתב/ת 
