שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מסע בעקבות מלך הג'ונגל בהודו

    במשך שנים חלמתי לראות טיגריסים בטבע, המין הגדול ביותר במשפחת הפנתרים הנמצא בסכנת הכחדה. החדשות הטובות הן שישנן שמורות טבע נגישות בהן הטיגריסים אף מתרבים. יצאתי להודו עם שני חברים אלי וניר, לטיול בשלושה פארקים לאומיים בהם יש סיכוי טוב לראות את מלך הג'ונגל, הטיגריס הבנגלי המלכותי. הצטרפו לביקור במולדתו של מוגלי, ילד הג'ונגל

    הטיגריס הבנגלי נחשב לחיה הלאומית בהודו ובבנגלדש, מתוך כ-3,890 טיגריסים המצויים כיום העולם, הטיגריס הבנגלי במצב הטוב ביותר ומוערך כי חיים בסך הכל כ- 2,226 פרטים בטבע בהודו.

     

    כדי לסבר את האוזן, בתחילת המאה שעברה חיו 100 אלף טיגריסים בטבע. מספר הטיגריסים בגני החיות ברחבי העולם עולה כיום על 20 אלף פרטים, כמעט פי שלושה ממספרם בטבע, גם הפיזור הגנטי בגני חיות גדול מזה שבטבע.

     

    צילום: עינב ברזני ,עריכה: ארז ארליכמן

    צילום: עינב ברזני ,עריכה: ארז ארליכמן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לאחר טיסה לניו דלהי וטיסת המשך לג'בלפור במדינת מדיה פרדש, נסענו לפארק הלאומי בנדהווגרה (Bandhavgarh) שטחו של הפארק 448 קמ"ר, הוכרז כפארק לאומי בשנת 1968, והפך לשמורת טיגריסים ב- 1993. באזור זה צד המהארג'ה בשנת 1951 את הטיגריס הלבן הראשון. בפארק חיים חזירי בר, איילים, שועלים וגם נמרים. אוכלוסיית הטיגריסים נעה על פי הערכות סביב 50 פרטים.

     

    אייל הודי עם מיינה הודית על הגב (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    אייל הודי עם מיינה הודית על הגב(צילום: עינב ברזני)

    אייל נקוד (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    אייל נקוד(צילום: עינב ברזני)

    גאור (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    גאור(צילום: עינב ברזני)

     

    שעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב מתאימות לראות טורפים, הטיגריסים אוהבים לישון במשך היום. יצאנו לנסיעה בג'יפ פתוח, עם מדריך ונהג. כמות בעלי החיים הפתיעה אותי, מאות איילים נקודים, קופים, תנים וטווסים לצד השבילים ובסמוך למקווי מים.  

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    כשהטיגריס בתנועה, כל הג'ונגל מתעורר

    בניגוד לספארי באפריקה, כאן המדריכים משמשים כגששים לכל דבר, בשעות הבוקר המוקדמות, הג'יפים נעים על השביל והמדריך עוקב אחר קולות של הג'ונגל ומחפש רמזים באמצעות עקבות. הוא סורק את מקווי המים בשמורה, את הסלעים המועדפים על הטיגריס, עוצר בצמתים, מקשיב לקולות היער כדי לקבל החלטה באיזה שביל להמשיך.

     

    קופי לנגור (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    קופי לנגור(צילום: עינב ברזני)

     

    כשהטיגריס בתנועה, כל הג'ונגל מתעורר, קופים זועקים זעקות מצוקה מהעצים, איילים מזהירים את חבריהם לעדר. המדריכים בקיאים בקולות המצוקה, ולא מתבלבלים בין זעקת מצוקה לצעקות חיזור לשם הזדווגות. אחרי שני סיורי ספארי בשמורה, נרשמה אכזבה גדולה, לא הצלחנו לראות טיגריסים.

     

    עינב ברזני מחפש טיגריסים בשמורה (צילום: ניר קציר) (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    עינב ברזני מחפש טיגריסים בשמורה (צילום: ניר קציר)

     

    הפארק השני בו ביקרנו במדיה פרדש הינו הפארק הלאומי קנהה (Kanha) משתרע על שטח של יותר מ-940 קמ"ר. נוף מרהיב, שכולל יערות סבוכים, משטחים נרחבים של עשב ירוק, גם כאן חיים טיגריסים בנגלים לצד דובים שפתניים שמזכירים לי את באלו מ"ספר הג'ונג'ל, נמרים, איילי ביצות אנדמיים לקנהה וגם המין הגדול ביותר של בקר בר שנקרא גאור.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    המדריך אשוק ראמפל ליווה אותנו בשני סיורי הספארי בקנהה. לשאלתי, על מצב הטיגריסים בפארק, אשוק צחק ואמר שהם מקווים שהטיגריסים יתרבו כמו הריבוי הטבעי בהודו - לעת עתה זה לא בדיוק כך.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    יצאה מהסבך: טיגריסית בהליכה מלכותית

    בסיור האחרון בשעת בוקר מוקדמת, אשוק עקב אחר זעקת אזהרה של אייל נקוד. על שביל עפר נעצרו מספר ג'יפים, והמדריכים זיהו טיגריסית מתחבאת בסבך העצים בסמוך לביזונים ענקיים שעמדו בבוץ. לאחר דקות ארוכות של ציפייה דרוכה, היא יצאה מהסבך, זעקות האייל הנקוד הדהדו שוב ביער,

     

    במשך דקה ארוכה היא צעדה בהליכה מלכותית לעבר מקום מוצל בסמוך לגזעי עצים, דקה שהיוותה תענוג צרוף עבורנו והותירה חיוך ענק על פנינו. נקבת הטיגריס מגדלת את גוריה עד גיל שנתיים, היא מלמדת אותם לצוד ומגנה עליהם מפני טיגריסים זכרים. בגיל שנתיים הם עצמאיים ויודעים לצוד ולהתגונן, אין להם אויבים אחרים בשמורה, מלבד טיגריסים זכרים.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)
     

     

    עזבנו בסיפוק את מדיה פראדש, חזרה לדלהי, המשכנו לאגרה לביקור בטאג' מאהל, ומשם נסענו לפארק הלאומי רנטמבור (Ranthambore) במדינת ראג'סטן, על נתיב התיירים, מרחק נסיעה מג'ייפור העיר הוורודה.

     

    שטח שימור הטיגריסים בפארק משתרע על 334 קמ"ר וחיים בו 56 טיגריסים, הבשורה המשמחת שלפני עשור חיו בפארק רק 26. ראג' שארמה היה המדריך שלנו בשלושת סיורי הספארי בשמורה, הוא עובד כבר שבע שנים בתור מדריך תיירים בשמורה, עבר הכשרה ומכיר את הפארק על בוריו, שבילים, נקודות תצפית וצמתים מרכזיים בכל אחד מעשרת השערים בפארק.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    במהלך שבע שנותיו כמדריך בפארק, הוא ראה טיגריסים מזדווגים, משחרים לטרף בין עשביה צפופה, צדים איילים, וראה אף נקבת טיגריס עם ארבעה גורים. בשמורה חיים גם כ-90 נמרים ו- 70 דובים שפתניים, גם את עקבותיהם ניתן לזהות בנקל.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    "לפתע, בין העצים העבותים, הגיח טיגריס"

    הנמר הוא חיה ביישנית, פעיל בעיקר בלילה, קשה לראותו, ראג' סיפר כי סטטיסטית על כל 20 טיגריסים רואים נמר אחד. גם הדובים פעילים בעיקר בלילה. הטיגריס מסוגל לצוד כל בעל חיים בשמורה, הוא ניזון מהציד במשך כשלושה ימים, תלוי בגודל החיה, הוא נוהג לצוד פעם עד פעמיים בשבוע. מזון לא חסר בשמורה, חיים בה יותר מ- 12 אלף איילים.

     

    התקדמנו לאגם מים בחלקה התחתון של השמורה, באגם עופות מים רבים ומאות איילים נקודים רועים סביבו, העשב הגבוה בקרבת האגם מספק מקום מסתור מצוין לטורפים, על העצים בקרבת האגם היו סימני שריטות של טיגריסים, אשוק הסביר שזו דרכם להשחיז ציפורניים וגם לסמן טריטוריה.

     

    בזמן שאשוק הפנה את תשומת ליבנו לעקבות שנראו כגרירה של טרף על הקרקע החולית, צעקה רמה של קוף לנגור נשמעה מרחוק. הג'יפ החל לדהור בעליה לכיוון הצעקה, נהג של אחד הג'יפים הצביע למורד קניון חשוך, לפתע בין העצים העבותים הגיח טיגריס והביט היישר לתוך עיני למשך שניות ספורות ונעלם בתוך הסבך, המשכנו עם השביל לקצהו השני של הקניון, שם בסמוך לאגם שכב טיגריס צעיר, וגרש עם זנבו זבובים מציקים.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)
     

    לאחר דקות ארוכות, רגע לפני שעזבנו את הפארק, הגיעה אמו של הטיגריס ונשכבה לצידו לשנת צהריים. סיום מושלם לספארי ברנטבור.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     


     ()

    טריוויה

    מהו פנתר? פנתר הוא סוג במשפחת החתולים הגדולים שמצטיינים ביכולת לשאוג, הסוג כולל טיגריס, נמר, אריה ויגואר. פנתר שחור הוא אינו תת-מין של הסוג פנתר, למרות שבטעות נהוג לחשוב כך. מדובר בנמרים או יגוארים שחורים כתוצאה מעודף פיגמנטציה מולדת, במבט מדוקדק בפרטים השחורים האלה, ניתן אף להבחין בחברבורות.

     

     (צילום: עינב ברזני) (צילום: עינב ברזני)
    (צילום: עינב ברזני)

     

    טייגר הוא נמר או טיגריס? לעיתים רבות שוגה התרגום העברי ומכנה את הטיגריס נמר, זוהי חיה שונה בתכלית, נמר הוא הקטן במשפחת החתולים, בעל חברבורות ותפוצתו באפריקה, באסיה ובמזרח התיכון. הטיגריס לעומתו בעל פסים, גדול משפחת החתולים ותפוצתו בדרום מזרח אסיה.
     


     ()

     

    מודיעין שלום

    טיסות: טיסה בינלאומית לניו דלהי מתל אביב עולה כ- 700 דולר, טיסות פנימיות בחברה מקומית עולות כ 50 דולר לכיוון.

    עונה לטיול: שמורות הטיגריסים נסגרות בתקופת גשמי המונסון בין ה- 30 ביוני ל-1 באוקטובר. הן פתוחות בשאר השנה, מתחילת חודש אפריל עד ה-20 ביוני, בקיץ יש סיכויים טובים יותר לראות טיגריסים. בשל מחסור במים, עשב מת, סיכוי טוב יותר לראות טורפים בקרבת מקווי מים, או בשטח פתוח. בעונה זו הסיכוי לראות גבוה מ- 60 אחוז, בכל אופן מומלץ להשתתף לפחות בארבע נסיעות ספארי כדי למקסם את הסיכוי לראות טיגריס.

    מיקום ועלויות שמורות: קנהה ובנדהווגרה נמצאות במרחק נסיעה משדה התעופה בג'בלפור 3-4 שעות נסיעה. שדה התעופה הקרוב לרנטמבור נמצא בג'ייפור (160 ק"מ), עלות ג'יפ לשישה תיירים עם מדריך ונהג לספארי בוקר או אחה"צ 8,000-12,000 רופי הודי תלוי בשמורה. אופציה זולה יותר היא ספארי ברכב משותף (כ-20 נוסעים), בעלות של כ 4,500 רופי לאדם. 

     


     ()

     

    עינב ברזני - צלם טבע, מדריך, כתב ומרצה על סיפורי מסע סביב העולם

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים