שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: Shutterstock

    להשתחרר מהגירושים ולצאת מעבדות לחירות

    אפשר לשים את המשקל בפרידה על האובדן. אולם אפשר להסתכל גם על הצד האחר של הפרידה – על ההזדמנות שניתנה לחיים מסוג אחר, על כך שיש בה גאולה מהשעבוד. כי ערי המסכנות כבר נבנו, עכשיו הזמן לשחרר את כאב הפרידה ולבנות את הפרק הבא בחיים

    תהליכים של פרידה מזכירים לי לעיתים את יציאת מצרים. לא פעם מזכיר לי בן הזוג הנטוש איך במהלך נדודיהם של בני ישראל במדבר, הם כעסו על משה ולא פעם שאלו מדוע הוא הוציא אותם ממצרים. בסיפור המקראי הם אף ביקשו לחזור ולהיות עבדים במצרים.

     

    כך גם בני הזוג המרגישים נטושים: לעיתים הם אינם מבינים מדוע הפרידה מתרחשת. גם כשהם מדברים על הקשיים בחיי הנישואים, הם מוסיפים שהיו מוכנים לעשות הכל כדי להציל אותם – לוותר ולהקריב למען בן הזוג, הילדים ושלמות המשפחה. הם אינם מבינים מדוע בן הזוג מוותר, קם והולך, והם מאוכזבים וכועסים. הם מבוהלים מהמחשבה שיחיו בבדידות, ושלא ימצאו בן זוג חדש כשהם כבר בני 40 או 50 או 60.

    "הם מבוהלים מהמחשבה שיחיו בבדידות" (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    "הם מבוהלים מהמחשבה שיחיו בבדידות"(צילום: Shutterstock)

     

    במקרים אחרים, אני פוגשת אנשים שהפרידה כבר מאחוריהם, אולם הם ממשיכים לחיות אותה ביומיום, משל היה מדובר ביציאת מצרים שכל המרבה לספר בה, הרי זה משובח. הם חיים את המשבר, המריבות, הוויכוחים והמחלוקות. הם זוכרים את יום הגט ומתארים אותו כאילו התרחש לפני רגע קט. הם עסוקים בחיים של בן הזוג שלהם לשעבר, ולמרות שחלקם מקימים זוגיות חדשה, נראה שהיא נועדה רק כדי לטשטש את כאב הפרידה, ושאין לה קיום עצמאי.

     

    כשקוראים את ההגדה, מוצאים בה את המשפט הבא "עבדים היינו לפרעה במצרים, ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים". השעבוד יכול לקבל פנים שונות והוא רלבנטי גם לסיומות כאלה של חיי זוגיות או נישואין. להישאר בקשר שגווע מהסיבות הלא נכונות (החל מציווי תרבותי, עובר דרך רגשי אשמה לילדים, לבן הזוג או למשפחה המורחבת, וכלה בשיקולים כלכליים ופחד מהלא נודע) הוא פשוט צורה של שעבוד. כך גם אם נפרדים, אולם ממשיכים לחיות את העבר ואת הפרידה.

     

    אפשר לשים את המשקל בפרידה על האובדן. אולם אפשר להסתכל גם על הצד האחר של הפרידה – על ההזדמנות שניתנת לחיים מסוג אחר, על כך שיש בה גאולה משעבוד. האם באמת אדם רוצה שבן הזוג שלו יישאר אתו רק מתוך רחמים ורגשי אשמה? האם לא מגיע לכל אדם לחיות חיים מלאים, לנסות לממש את עצמו בכל מרחבי חייו - כולל המרחב האישי והבין-זוגי?

    מעבדות לחירות (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    מעבדות לחירות(צילום: Shutterstock)

     

    ליל הסדר הקרוב הוא הזדמנות לעשות סדר במחשבות, לבחור איזו הגדה קוראים, לבחור את הדרך שבה מספרים את סיפור החיים האישי, למצוא מקום ללבלוב של אביב בחיים, לצמיחה חדשה. ערי המסכנות כבר נבנו. עכשיו הזמן לשחרר את כאב הפרידה ולבנות את הפרק הבא בחיים. או בפראפרזה על דבריו של ד"ר סוס: "הגיע הזמן, כבר מזמן בא הזמן, כי אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים".

     

    הכותבת הינה מגשרת-עו"ד בתחום המשפחה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    להשתחרר ולהמשיך הלאה
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים