שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קהילת השבט גרסה 2.0
    המשחקים של פעם עזרו לילדים לפתח יכולות חשיבה, להתנסות בדברים חדשים וליצור קשרים. היום, בעידן הטכנולוגי קשה לשכנע אותם לצאת ולשחק, אז מה עושים? אבישי נכון, מנכ"ל קמפ קימאמה, מאמין שהתשובה טמונה במחנות הקיץ ובקהילה המיוחדת שהם יוצרים עבור הילדים

    בשיתוף קמפ קימאמה

     

    "פעם כשהיינו ילדים, בילינו מחוץ לבית עד שעות הערב בלי חשש, שיחקנו במלחמה לא מול צג המחשב, וכשרצינו להגיד לחברים שלנו שהם עשו משהו טוב, אמרנו להם את זה במקום לעשות להם 'לייק'" (מתוך אינספור פוסטים בפייסבוק).

     

    אנחנו אוהבים לחשוב שפעם הכל היה פשוט יותר ובהכרח טוב יותר, אבל האמת היא שלא הרבה השתנה, גם הילדים של היום רוצים להרגיש שייכים, שמשקיעים בהם, אוהבים אותם, מקשיבים להם ומעריכים אותם. הם אולי מבלים שעות מול המחשב ומבינים הרבה יותר מההורים והמורים מה עושים במדיה החברתיות, איך מתפעלים אפליקציות ומשיגים עוד "שייר" בפייסבוק, אבל בתוך תוכם הם עדיין מחפשים אישור מהמבוגרים.


    התשובה לשאלה כיצד ניתן להם את החופש להיות מי שהם, לחזק אותם כדי שיתנתקו מהקונכייה שלהם, ויותר מכך, מההגדרות ומהתוויות החברתיות שדבקו בהם בסביבה היומיומית שלהם, כמו גם יפעלו על פי הערכים לפיהם גדלו ההורים, טמונה בסביבה שלהם ובעד כמה היא מאפשרת להם להיות מי שהם רוצים, ובו בזמן גם לשים להם גבולות.

    כדי שילד ירצה ללמוד הוא צריך להיות סקרן, ולשם כך זקוק לכלים שונים, כמו חוויות משותפת עם ילדים אחרים, התנסות בדברים חדשים, לחלום חלומות ולשאוף לדברים חדשים ואף לנסות אותם.

     

    למעשה, המשחקים של פעם, אלו ששיחקנו בחוץ, היוו חלק התפתחותי חשוב בחיינו, הם לימדו אותנו מהו שיתוף, מה זו מנהיגות, תפיסה מהירה, אמון, ביטחון עצמי ועוד. היום קשה לספק להם את הסביבה הבונה הזו, ואחת הדרכים לתת מענה לצרכים הללו היא ביצירת בועה קהילתית כמו, למשל, מחנה קיץ.

     

    הערכים עליהם גדלו ההורים ואותם הם רוצים להוריש לילדיהם, הם חלק בלתי נפרד ועיקרי במקומות הללו, והפעילויות, כמו גם המדריכים, הם הכלים בעזרתם מסייעים לילדים לפתח את היכולות שלהם, להכיר עולמות חדשים, להבין מה זה כבוד הדדי, הערכה, הקשבה ועוד.

    בארה"ב, למשל, מחנות הקיץ הם חלק מהמסורת והמורשת המשפחתית ומהווים מעין שלב חובה בהתפתחות ילדים ומתבגרים העומדים במרכז ההוויה של המחנה. "בכל המחנות הללו החניך הוא במרכז, הוא צריך לצאת מהמחנה אחרי שהוא קיבל כלים לביטחון עצמי, למנהיגות ולעשות דברים שהוא אוהב", מסביר אבישי נכון, מנכ"ל קאמפ קימאמה.

     

    נכון הוא מדריך לשעבר של הסוכנות היהודית שפגש את עולם מחנות הקיץ בארה"ב, יצר קשרים בינלאומיים ובשלב מסוים תהה איך יתכן שאין כאן בארץ את האפשרות לחוות את החוויה החשובה הזו, כמו גם לפגוש ילדים מכל העולם, והחליט לעשות מעשה.

     

    כך בשנת 2004 הקים את קאמפ קימאמה (פרפר באינדיאנית) יחד עם ד"ר רונן הופמן ודדי פז - ומאז מנהל את החברה עד היום, ומכהן כמנכ"ל ובעלים - כשמחנה קימאמה הראשון הוא במבואות ים שבמכמורת, בחדרים ממוזגים עם שירותים ומקלחת צמודים שהחליפו את בקתות העץ המוכרות ממחנות הקיץ באמריקה, ומעגן ימי פרטי, שהחליף את האגם האמריקני.

     

    "המטרה שלנו היתה ליצור מרחב קהילתי שיאפשר לילדים חופש להיות עצמם, ליהנות מהחופש הגדול ולעסוק בפעילויות שיעזרו להם ללמוד להשתמש ולפתח את הכלים החברתיים העומדים לרשותם", הוא מספר.

     

    בתחילה הסתכלו על קאמפ קימאמה כעל עוף מוזר, שהרי ישראל היא מדינת קייטנות בקיץ, ופחות מחנות קיץ שמאפשרים לילדים להיות בנפרד מההורים. אבל
    עם הזמן השתנו פני הדברים, וההורים ראו שמדובר במקום שמשתמש בפנאי שיש לילדים כדי ליצור פעילויות לא רק כדי למלא את הזמן, אלא כדרך לתת מענה לשאלות שילדים מחפשים להן תשובות מבחינת חברתית, ערכית ואישית. קאמפ קימאמה סללו את הדרך כשהשכילו לראות כבר מלכתחילה את הצורך בקהילה מהסוג הזה, וכיום יש לא מעט היצע בתחום.

     

    הם העתיד של כולנו

    במהלך הזמן עבר קאמפ קימאמה מספר שינויים, ואלו ממשיכים ומתרחשים מדי שנה בהתאם לַקצב בו העולם הטכנולוגי מתפתח, לַילדים שמחפשים אתגרים חדשים וגם בהמשך לפניות הורים שמחפשים דרכים נוספות לפתח את היכולות של ילדיהם.

     

    מחקרי שוק שנעשו, וכללו גם את הילדים, סייעו לקאמפ קימאמה לפתח עולם שלם של מחנות קיץ ייעודיים, כמו מחנה שמתמחה בישול, כזה שעוסק בסקי, באילוף כלבים, בפעילות ימית ועוד – הכל בהתאמה למה שהילדים וההורים מבקשים, ומדי שנה מצטרפים עוד ועוד. למעשה, בתחילת הדרך היו לקאמפ קימאמה 40 חניכים. היום הם מציעים כ-10 מסלולי התמחויות שונות, עבור למעלה מ-2,000 חניכים ב-4 מחנות קיץ בישראל.

     

    הפיתוח האחרון של קאמפ קימאמה הוא ה-HUB – מחנה קיץ שכולו טכנולוגיה והיי-טק, מפגשים עם אנשי מפתח בתחום, ילדים ש"עשו את זה" כבר ויכולים להעביר מהידע שלהם, חממה טכנולוגית ואפילו המשך מחנה הקיץ במחנה חורף באחת מערי העולם שנחשבת למתקדמת מבחינת ההיי-טק.

     

    "אנחנו מכירים ילדים בני 14, ואפילו צעירים יותר, שכבר פיתחו ומכרו אפליקציות, שבונים סטארט-אפים, שפורצים החוצה והם עוד לא סיימו תיכון אפילו. יש המון ילדים כאלו שיש להם רעיונות, שרואים את העתיד, אבל לא תמיד יודעים כיצד לנתב את זה למקום הנכון, ולכן אנחנו רוצים לתת להם את הכלים הנכונים שיקדמו אותם בדרך הנכונה", אומר נכון.

     

    המטרה העיקרית היא, כאמור, ליצור חוויה עבור הילדים, אבל גם לשים דגש על חינוך בעזרת המדריכים שיוצרים גאוות יחידה אצל הילדים ובני הנוער.

     

    "הילדים במחנה רואים במדריכים דמות לחיקוי", אומר נכון. "מדובר בחבר'ה שבאים מעולמות ההדרכה, ששירתו ביחידות מובחרות, שממשיכים הלאה לעולם האקדמי והם אלו שמראים, בעצם היותם מי שהם, עד כמה כדאי להשקיע, ללמוד, להתפתח, ולעזור לילדים לגלות את הכישרונות שחבויים בהם.

     

    "המדריכים עוברים הכשרה מקצועית ואף מגיעים מעולמות ההדרכה, בין אם הם היו בעבר מדריכים בתנועות נוער, שליחים של הסוכנות היהודית במחנות קיץ בארה"ב ואחרים. אגב, הרבה מאד מהחניכים שלנו הופכים למדריכים, בסופו של דבר".

     

    אין ספק שהמשאבים כולם מושקעים בילדים, וההורים אף מספרים שהם עדים לשינוי גדול - "הורים אומרים לנו שהם רואים שהילדים השתנו, אבל הם לא מצליחים להבין איך זה קרה, משום שהילדים לא תמיד רוצים לשתף או לא יודעים להעביר את החוויה במילים", מספר נכון. "אני חושב שכשחניך פוגש במדריך שעשה כברת דרך מרשימה בחיים, ועדיין יש לו את הזמן להיות עם החניכים, להעביר להם מהידע שלו ולהעניק חזרה את הכלים שהוא קיבל, זה משהו שלא קל להסביר, זה משהו שמרגישים וממשיכים איתו הלאה בחיים."

     

    לבנות את הדור הבא

    נדבך נוסף וחשוב בחזון של נכון הוא גם חזונם של רבים המודאגים מהקשרים המתרופפים בין ישראל ליהודי העולם. מחקר גדול שפורסם לאחרונה מצא כי היהודים הצעירים בארה"ב אינם מקבלים את ישראל כפי שהוריהם והורי הוריהם קיבלו אותה בעבר. היום יש יותר חשדנות וביקורת כלפי ישראל.

     

    אחת המטרות במחנות הקיץ המשותפים היא ליצוא מפגש אמיתי בין ילדים ובני נוער מכל העולם, אמנם היום יש לנו אפשרות ליצור קשר עם מישהו ממדינה בקצה השני של הגלובוס בלחיצת כפתור, אך עדיין מדובר בקשרים המתקיימים במדיה החברתיות ופחות פנים מול פנים, וכאן מתפספס עניין הקהילתיות.

     

    "בעיני המפגש הבינלאומי הוא הערך הראשון", מסביר נכון, "שחניך בקאמפ קימאמה יפגוש חברים מכל מיני מדינות, ילמד אותם עברית ושהם ימשיכו להיות בקשר". לשם כך, נפתח לפני כשנתיים מחנה בניו יורק, במרחק שעתיים ממנהטן, היושב בבסיסו של מחנה שקיים כבר 70 שנה והיה שייך לתנועת יהודה הצעיר, שם נכון הדריך במשך 6 שנים.

     

    "מטרת המחנה היא להיות עוגן עבור חניכים מכל העולם. ההתפתחות התרבותית שמתרחשת כיום בקרב הנוער, הכוללת בין היתר ערוצי מדיה בינלאומיים, גרמה לנו לרצות ליצור מקום אחד כזה שמאחד את כולם, מקום שיש בו את המהות של פעם אבל בראי ההווה והעתיד", מסביר נכון.

     

    "פעם לפגוש ילדים מחו"ל היה משהו מיוחד במינו, אבל היום זה נהיה עניין של מה בכך, ולכל אחד יש מישהו שהוא מכיר בחו"ל והם בקשר יומיומי בסקייפ, בוואטסאפ, במסנג'ר וכאילו אין מרחק פיזי ביניהם. אבל ילדים מזהים שזה לא באמת זה, שזה לא אמיתי לחלוטין, הם מחפשים קשרים אמיתיים עם ילדים אחרים שדומים להם ברצונות ובמחשבות שלהם".

     

    ואיך מביאים את הילדים למקומות הללו? אם תשאלו את נכון הוא יגיד לכם שהכל תלוי בילדים, גם אם ההורים יוצרים את המפגש הראשוני, הילד הוא זה שמחליט אם זה "זה".

      

    "ילד בן 11 הוא כבר בעל דעות משל עצמו וקשה להשפיע עליו, יחד עם זאת, ההורים מאד רוצים שהילדים שלהם יגדלו על הערכים שהם גדלו עליהם, אבל החיבור לא תמיד מצליח - הם מכירים משהו אחד והילדים מכירים משהו אחר. בשביל זה אנחנו נותנים את האפשרות להתחבר ולבדוק עם הילד מה הוא רוצה, וגם להביא איתנו את הערכים האלו.

     

    "אני חושב שאחד הדברים המשמעותיים ביותר שחניך עובר בקאמפ קימאמה הוא המדורה היומיומית בשעות הערב – משהו שאנחנו מאד מקפידים עליו אצלנו, זה חלק בלתי נפרד מהמהות שלנו. זו מעין גרסה מודרנית למדורת השבט של פעם, כשהיינו יושבים עם המשפחה בסוף יום יחד מול הטלוויזיה. בתקופה שלנו זה קצת קשה, אבל המדורה האמיתית הזו, בה החניכים יושבים יחד עם המדריכים ומדברים על מה שעבר עליהם באותו יום, מנסים לפתור בעיות ולעזור לאחרים, זה משהו שבעיני כל ילד צריך לחוות, כי זו הידיעה הזו שמישהו מקשיב לך, שמישהו מעריך אותך ואת מה שאתה אומר – זה בונה אותך ומחזק את האישיות שלך, ומשם מגיעים הרבה דברים טובים".

     

    אגב, אם תהיתם, אין מכשירים סלולאריים במחנה, כלומר הם שם כדי ליצור קשר עם ההורים ולהגיד שהכל בסדר, אבל אפילו הילדים מוותרים עליהם בשמחה במהלך היום, זה נותן להם שקט מהחיפוש אחר האישור והנראות במדיה החברתית שיכולה להיות מלחיצה. מה שאולי יכול לעזור למבוגרים להבין שהילדים שלנו לא באמת שונים ממה שאנחנו היינו בילדותנו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המשחקים של פעם בגרסה של היום
    אבישי נכון, מנכ"ל ובעלים קאמפ קימאמה
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים