העלוקה בשישי
* פלמ"ח זאבי ואשתו יעל יהפכו בחודש הקרוב הורים לתאומים. ואם זה לא מספיק, אז ממש באותו החודש יהפוך זאבי גם לסב לשני נכדים, משתי בנותיו. בקיצור, זר גדול אחד.
* צהרי שני השבוע, סי־פוד בר באמסטרדם. השף מושיק רוט ואלס, עד לא מזמן אשתו, עושים לאנץ'.
רוט, שנדווח על קאמבק?
"ממש לא, נפרדנו בטוב ונשארנו בקשר מצוין".
* העתקים להוליוודית טארה ריד: ארז אייזן, האקס שלך וחצי מההרכב אינפקטד מאשרום, ואשתו הדוגמנית דאלאס וויצ'ר הביאו לאוויר העולם את אושן. שלישית שלו, ראשונה בשבילה.
אייזן, תתחדש.
"תודה, שימי לב לתיאום, היא נולדה ביום ההולדת של הבת של השותף שלי, עמית דובדבני".
ומי בחר בשם?
"כמובן אשתי, שגם גולשת וגם צוללת".
* לא רק שנינט ויוסי מזרחי אורזים את מיטלטליהם ואת אמיליה הקטנה ועוברים לניו־יורק, נינט הוציאה ויזה גם לאור וטנר, הבייביסיטר של הילדה, שהיא לגמרי במקרה גם בת הזוג של יותם וייס, המוזיקאי שמנגן עם בני הזוג בהופעות.
* בשלישי שעבר אירח השף חיים כהן, במסעדת יפו־תל־אביב שלו, את צביקה הדר לחפלה רומנית. באמנותי: הדר עוטה על עצמו את מדי השף ששמו רקום עליהם ומוציא לקהל כבד קצוץ, חציל רומני, ממליגה, צ'ורבה ושלל בשרים, לא לפני שהוא מזהיר את האורחת מיכל צפיר מכמות החמאה והשומן שמלוות את המנות.
* שני השבוע, גלריית העיצוב קסטיאל. אלון קסטיאל עמל במרץ על התערוכה של המוזיקאי אורן ברזילי, שמככב בימים אלו ב"מחוברים". בעוד החבר'ה תולים את הציורים על הקיר, מגיעה מישהי ומבקשת לרכוש שלוש עבודות. ברור שברזילי מוכר בשמחה.
* השף אביב משה וארוסתו מאיה גיגי טרם סגרו תאריך לחופה אבל כבר איחדו כתובות.
* שבוע שעבר, עשר בלילה. המרכז לבריאות הנפש אברבנאל. המפיק חיים שמש נעמד מחוץ לגדר עם קלידים ואוזניות ביד אחת וסלולרי ביד השנייה, ומתחיל לעשות טלפונים לכל העולם ואשתו כדי שיאפשרו לו להכניס לנער שמאושפז שם אורגנית, כך שיוכל להמשיך להלחין שירים.
* שמש, כמה מקסים מצידך.
"אמו של הנער ראתה אותי בבית קפה, סיפרה לי על הכישרון שלו במוזיקה ושאלה אם אוכל לעזור. שמעתי חומרים וגיליתי שהנער מאוד מוכשר. אני מנסה לסייע לו. לא נתנו לי להכניס את האורגנית, אז למחרת נסעתי לאמא ונתתי לה את האורגנית שתעביר לו בביקור הבא שלה".
* שבוע שעבר, צילומי הקמפיין לתכשיטי מילר. שירז טל מקבלת טלפון מהבייביסיטר ומתחילה לצעוק. מתברר שהבת שלה, ניה, התחילה ללכת, וטל פיספסה את הרגע הקריטי. זה נגמר בסרטונים שהבייביסיטר שולחת לנייד וכל החבר'ה מסתופפים לראות.
* נתקלתם בפרסומת של שמואל פלאטו־שרון בטלוויזיה? יופי, רק נעדכן שאת הכסף הוא תורם לעמותת פתחון לב.
שרון, כל הכבוד.
"זה טוב, לא?"
מה טוב, הלוואי שהיו עוד אנשים כמוך.
"אין. בישראל לא אוהבים לתת. אני, כל עוד אלוהים ייתן לי לחיות, אני אתן".
* שבוע שעבר, סניף עצמל'ה במודיעין רק נפתח ודנה גרוצקי קופצת לקנות מיטת מעבר לבת שלה. על הדרך היא מספרת למוכרת שמאז שהיא סגרה מקסיקו לכל המשפחה בחג, היא לא מפסיקה לקנות בגדי ים.
* בביקור הרשמי של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בניו־יורק, הוא עלה במעלית באחד הבניינים, ולפתע קלט שלידו עומד מורגן פרימן, שאותו אירח באוקטובר שעבר. השניים מזהים זה את זה ומתחבקים, כשלפתע נעצרת המעלית ונכנסת אישה מבוגרת שמביטה בהם וצורחת: "Oh my God, it's god". אביתר אלעד, הדובר של ברקת: "לא ברור למי משניהם הגברת התכוונה".
* שבת שעברה, מסיבת פתיחת הקיץ בפרונטו קיוסקו בשוק צפון. איתי תורג'מן מגיע ומספר לשף דיוויד פרנקל שהוא בדיוק חזר מלוס־אנג'לס, שם עשה אודישן לסרט. שבת מלאה בשורות גם לכם וחג שמח.
כשנפרדתי מבעלי, כשירדתי במשקל, כשהפסקתי לעשן: ידידי העלוקה נזכרים: היום שבו יצאנו מעבדות לחירות. פרויקט מיוחד לפסח
עבדים היינו, ותודה לאל איננו עוד. פנינו לסלבס לבדוק איזו החלטה שקיבלו הוציאה אותם מעבדות לחירות. קבלו דוח לחג.
מיכל ינאי: "לעזוב את בעלי הראשון. התמהמהתי עם ההחלטה, פחדים של מה יהיה ומה יגידו. אבל רגע אחרי שהחלטתי וגם אמרתי, זו הייתה הקלה גדולה ותחושה אמיתית של יציאה לחירות. מאז אני משתדלת להקשיב לעצמי".
נטלי דדון: "ההחלטה הכי משמעותית שלקחתי לעצמי לאחרונה היא כמובן להיות אמא".
ציון ברוך: "אני ילד שכל החיים אמרו לו שיש לו בעיות ריכוז, שלא יכול לשבת ולקרוא ספר. והנה, לפני שבועיים סיימתי לצלם סדרה שכתבתי והוכחתי שאני כן יכול אם אני מאמין ורוצה. להקשיב לנשמה שלך זה הכי חירות שיש".
מיכל אמדורסקי: "לפני שנתיים וחצי קיבלתי החלטה להפסיק לעשן, בזכות בעלי ג'פרי. זה הכי לצאת מעבדות לחירות".
אסף גרניט: "לפני 20 שנה נפצעתי בצבא ובמהלך השיקום עליתי במשקל והגעתי ל־ 120 ק"ג. למי שהיה רגיל להיות ספורטאי, זה מכה. יום בהיר אחד, בהחלטה של רגע, אמרתי, 'די, מספיק, עד כאן' וחזרתי להתאמן ולאכול נכון. עד היום אני זוכר את חוסר הביטחון וכל שאר התסביכים שבאים בעקבות המשקל העודף".
מיכל הקטנה: "ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי ונתנה לי מעט חירות זה לקחת יום חופש אחד בשבוע, יום אחד שהוא רק בשבילי, לכל מה שאני צריכה ואוהבת. כבר חצי שנה
שאני עומדת בהתחייבות הזאת".
מאיה בוסקילה: "ההחלטה הכי גדולה שהחלטתי השנה היא לקבל את זה שאני לא מושלמת וזה בסדר גמור. תמיד הייתי מתייסרת על כך שאני לעיתים חסרת סבלנות או מתעצבנת, ולמדתי לקבל בי הכל".
עדי שילון: "ההחלטה שהובילה אותי מעבדות לחירות הייתה כשעשיתי ניקיון יסודי באנשים שמקיפים אותי. במהלך החיים אנחנו אוספים אנשים, חלקם מכניסים לחיינו
אהבה ומשמעות, אבל חלקם מרוקנים אותנו וגוזלים מאיתנו אנרגיה. ברגע שהחלטתי להשאיר בקרבתי רק את האנשים האוהבים והמטעינים, לא רק שיצאתי לחירות, גם הפכתי לאדם מאושר יותר".
גילת אנקורי: "כשלמדתי להגיד 'לא'. הבנתי שאי־אפשר לרצות את כולם. אז אם משהו לא מתאים לי, או לא מתחשק לי, מותר לי להגיד 'לא! לא רוצה', ובלי רגשות אשמה".
אלמה דישי: "החלטתי להקיף את עצמי באנשים שמשמחים אותי, מרגשים אותי, אוהבים את החיים ואת עצמם וגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. גיליתי שזה מתכון לחיים
מדויקים יותר ומלאים יותר".
אלמה דישי: "החלטתי להקיף את עצמי באנשים שמשמחים אותי, מרגשים אותי, אוהבים את החיים ואת עצמם וגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. גיליתי שזה מתכון לחיים
מדויקים יותר ומלאים יותר".
