שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המוסד, השב"כ והקומנדו - של הפלסטינים
    מחושפי המשת"פים, דרך מסכלי הריגול ועד יחידת העילית שמאבטחת את אבו מאזן: אלו מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שבהם משרתים יותר מ-25 אלף איש. מי מראשיהם עשוי להיות הראיס הבא, מיהם "הדייטונים" ואיך מתבצע התיאום עם ישראל?

     

    המשמר הנשיאותי בפעולה

    המשמר הנשיאותי בפעולה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    תהפוכות רבות עברו מנגנוני הביטחון הפלסטינים מאז שהוקמו בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית. במהלך 22 השנים הללו המנגנונים ידעו רפורמות, יחידות שנסגרו או אוחדו עם יחידות אחרות, ראשים שהוחלפו או התחלפו, ובעקבות כך גם אופיים ודרך פעילותם מצאו כיוון אחר.

     

    בישראל מוכר בעיקר המונח "מנגנונים פלסטיניים". אבל מעטים יודעים מי הם, כיצד הם בנויים, מהם קשריהם עם ישראל ועם ארגונים ביטחוניים אחרים בעולם ומהו תפקידו של כל אחד מהענפים שמרכיבים יחדיו את הגוף הכולל שמהווה, הלכה למעשה, את מערכת הביטחון הפלסטינית.

     

    קצת היסטוריה

    ההחלטה על הקמת מנגנוני הביטחון הפלסטינים עוגנה בהסכם קהיר משנת 1994 ובהסכם אוסלו ב' משנת 1995. ההסכמים קבעו כי "כדי להבטיח סדר ציבורי וביטחון פנימי לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, הרשות הפלסטינית תקים כוח משטרתי חזק".


    בתחילה נקבע בהסכמים על הקמת שישה גופים שיאגדו את מנגנוני הביטחון הפלסטינים אולם מספר הגופים הכפיל את עצמו במהלך השנים. הסיבה המרכזית לכך היתה שיאסר ערפאת חשש מצבירת כוח רב מדי בידי מספר מצומצם של אנשים, והעדיף לפזר את הסמכויות בין מספר גדול יותר של אנשים שהיו נאמנים לו.

     

    המנגנונים הורכבו בתחילה בעיקר מאנשי "צבא שחרור פלסטין". מבחינה מקצועית הם בנו את עצמם בעזרת סיוע בינלאומי עד לשנת 2000, אך פרוץ האינתיפאדה השנייה היה קו פרשת מים עבורם ועבור היחסים שהתקיימו בינם לבין מערכת הביטחון הישראלית. אנשי המנגנונים השתתפו בלחימה החמושה מול ישראל, במקרים רבים תוך נקיטת מדיניות עצימת עין של ראשי המנגנונים.

     

    חזון אוסלו הפך לאנרכיה

    הרשות הפלסטינית לא עצרה מחבלים ואף סייעה בהגנה על חלקם במתקניה הביטחוניים. כתוצאה מכך, ועם הידרדרות המצב והקרע שנוצר עם מערכת הביטחון הישראלית, החל צה"ל לתקוף ולהרוס מתקנים של המנגנונים. ''השמירה על הסדר הציבורי", על פי חזון הסכמי אוסלו, הפכה לאובדן שליטה של המנגנונים על הרחוב ולאנרכיה מוחלטת בערים הפלסטיניות, אנרכיה שנמשכה כמה שנים.

    ערפאת פיזר סמכויות, אבו מאזן שם סוף לאנרכיה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ערפאת פיזר סמכויות, אבו מאזן שם סוף לאנרכיה(צילום: AFP)
     

    השינוי במצב החל בהדרגה אחרי מותו של ערפאת ועם בחירתו של אבו מאזן לנשיא הפלסטיני הבא. עם סיומה של האינתיפאדה השנייה החלה להשתקם בזהירות מערכת היחסים המורכבת בין המנגנונים לבין צה"ל וגופי המודיעין הישראלים. מי שסייע לפיתוח ולבנייה מחדש של מנגנוני הביטחון הפלסטינים מבחינה מקצועית החל משנת 2005 היה המתאם הביטחוני האמריקני, הגנרל קית' דייטון.

     

    תרומת הקצין האמריקני הבכיר להתמקצעות המנגנונים סייעה לאמון שנוצר בין ראשי מערכת הביטחון בישראל למקביליהם הפלסטינים. השינוי באופי פעילות המנגנונים היה כל כך גדול עד כי בחמאס "התלבשו" מאז על שמו והחלו לקרוא לבכירי המנגנונים "דייטונים", מילה שהפכה למילת גנאי בעיקר בחוגים שמזוהים עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי.

     

    בשל ההתמקצעות של המנגנונים ושיפור יחסי העבודה צה"ל החל להסיג את כוחותיו בהדרגה משטחי A ולמסור את השליטה הביטחונית עליהם למנגנונים. שנת 2007 היוותה נקודת ציון משמעותית עבור מנגנוני הביטחון: מצד אחד בשנה זו חודש התיאום הביטחוני עם ישראל, ומצד שני איבדה הרשות את השליטה על רצועת עזה בעקבות ההפיכה שביצע חמאס. לאחר ההפיכה פורקו מנגנוני הביטחון שם ואנשיהם נמלטו לשטחי הרשות ולמצרים ומאז ועד היום פועלים מנגנוני הביטחון רק ביהודה ושומרון.

     

    מי ומי במנגונים

    מנגנוני הביטחון הפלסטינים כוללים היום על פי הערכות שונות בין 25,000 ל-30,000 פעילים. המספר המדויק אינו מפורסם באופן רשמי. גם התקציב השנתי שלהם לא נחשף לציבור, אולם הם ניזונים מנתח קבוע שניתן להם במסגרת התקציב השנתי של הרשות. בנוסף לכך מקבלים המנגנונים באופן פרטני תקציב ממקורות שונים כמו סוכנויות מודיעין של מדינות זרות. הכסף משמש להתעצמות ולתשלומים שוטפים, לקניית אמצעים ולאימונים.

    גנרל קית' דייטון עם שר הביטחון דאז עמיר פרץ. עכשיו כולם "דייטונים" (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
    גנרל קית' דייטון עם שר הביטחון דאז עמיר פרץ. עכשיו כולם "דייטונים"(צילום: איי פי)
     

    באופן טבעי קיימת היררכיה מעמדית בין המנגנונים השונים כאשר לצד הגופים "הזוהרים" יש גם את אלו האפרוריים. בחלק מהגופים, כמו במודיעין הכללי והביטחון המסכל, ישנן כפילויות במשימות ולכן התחרות על היוקרה ביניהם הגדולה מאוד.

     

    התחרות היא בעיקרה על שני דברים - מי מבין ראשי המנגנונים קרוב יותר לאבו מאזן, ומי מוערך יותר בפעילותו על ידי מערכת הביטחון בישראל וכפועל יוצא מכך על ידי סוכנויות הביטחון והמודיעין הזרות. על פי החוק הפלסטיני, כהונה של מפקדי המנגנונים קצובה לארבע שנים, אולם בפועל חלקם מכהן תקופות ארוכות יותר.

     

    המודיעין הכללי (מודכ"ל) - אחד משני הגופים היוקרתיים ביותר שמרכיבים את מנגנוני הביטחון הפלסטינים. המודכ"ל, שהוקם אחרי הסכמי אוסלו, הורכב משני גופי הביטחון של אש"ף - "הביטחון המאוחד" והביטחון המרכזי". על פניו, המודכ"ל הוא הגוף שאחראי על ביצוען של משימות ביטחוניות מחוץ לגבולות הרשות הפלסטינית, כולל סיכול ריגול ואיומים ביטחוניים - ובמובנים מסוימים אפשר להקביל את משימותיו לאלו של המוסד.

     

    בפועל, עם זאת, הוא עוסק בעיקר בסיכול טרור בגדה המערבית. למרות שהמודכ"ל פועל על פי חוק רק בשטחי A שנמצאים בשליטה מלאה של הרשות, אנשיו פועלים בצורה סמויה גם באזורים ביהודה ושומרון שנמצאים בשליטה ביטחונית ישראלית ולעתים גם במזרח ירושלים. פעילות כזאת מתבצעת בעיקר במבצעים מהירים וסמויים שבהם ''שולפים'' המנגנונים חשודים מתוך השטח ומעבירים אותם לחקירה בשטחי A.

     

    בשל החשאיות של הארגון, אנשי המודכ"ל פועלים בלבוש אזרחי ומתקנים רבים שלהם אינם מסומנים או מוכרים לציבור ונמצאים בתוך מבני מגורים אזרחיים. על פי הערכות שונות יש למודכ"ל מתקן מעצר אחד בכל מחוז שבו מוחזקים העצורים שבידיהם, ושם מתקיימות חקירותיהם.

    ראש המודיעין הכלל מאג'ד פרג' לצד עריקאת ונתניהו (צילום: עמוס בן גרשום) (צילום: עמוס בן גרשום)
    ראש המודיעין הכלל מאג'ד פרג' לצד עריקאת ונתניהו(צילום: עמוס בן גרשום)
     

    בראש המודכ"ל עומד מ-2009 מאג'ד פרג', שנושא בדרגת ליווא, המקבילה לדרגת אלוף בישראל. פרג', בן 54, נולד במחנה הפליטים דהיישה שבבית לחם. אביו נהרג בבית לחם מאש צה"ל בשיאה של האינתיפאדה השנייה בשנת 2002. פרג', הידוע כחייכן ומסביר פנים, הוא הדמות הבכירה ביותר מבין ראשי המנגנונים. הוא גם היחיד מבין כולם שמתעסק בפוליטיקה ולפיכך נחשב למקורב מאוד לאבו מאזן.

     

    פרג' מעורב גם בתהליך המדיני עם ישראל והשתתף באופן קבוע בסבב המשא ומתן האחרון בין ישראל לפלסטינים בשנת 2014 שהסתיים בכישלון. הוא מוכר היטב לכל השחקנים הבינלאומיים הקשורים לתהליך השלום, אולם מה שעומד לו לרועץ היא העובדה שאינו דובר אנגלית בצורה שוטפת. בנוסף הוא שותף בעבר בשיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס כאחד מנציגי אבו מאזן. קירבתו לראיס העלתה לא אחת את ההשערה כי הוא עשוי להיות מי שיחליפו בתפקיד הנשיא ביום מן הימים.

     

    הביטחון המסכל (במ"ס) - הביטחון המסכל הוא גוף ביטחוני יוקרתי ברשות הפלסטינית שמשימתו הרשמית הוא שמירה על הביטחון הפנימי הפלסטיני וחשיפת פשעים לפני ביצועם במישור הפלילי, הביטחוני והפוליטי. למעשה הבמ"ס הוא המקביל הפלסטיני לשב"כ, אך משימותיו כמעט זהות למשימות המודכ"ל. אנשי הבמ"ס, בדומה לאנשי המודכ"ל, פועלים בלבוש אזרחי ואופי עבודתם הוא מודיעיני, המשולב במבצעים גלויים.

     

    דור המייסדים שלו שייך לפעילי פת"ח שצמחו בשטחים טרם הסכמי אוסלו. הבמ"ס עוקב, מנטר ועוצר פעילות של גורמים המזוהים עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי, מתוך רצון להחלישם עד כמה שאפשר בגדה המערבית. לאנשיו סוכנים שפועלים בתוך חמאס והג'יהאד האיסלאמי הן ביהודה ושומרון והן ברצועת עזה. המידע נאסף מאותם סוכנים, לצד אמצעים טכנולוגיים כהאזנות לשיחות טלפון ועוד. פעמים רבות טוען חמאס כי אנשי הבמ"ס מענים את פעיליהם בגדה במהלך חקירתם. לבמ"ס יש 11 מתקני מעצר בגדה המערבית.

    פרג' בדומא, לצד ראמי חמדאללה. בעל כישורים פוליטיים (צילום: אליאור לוי) (צילום: אליאור לוי)
    פרג' בדומא, לצד ראמי חמדאללה. בעל כישורים פוליטיים(צילום: אליאור לוי)
     

    בראש הבמ"ס עומד זיאד הב א-ריח, שגם דרגתו ליווא המקבילה לאלוף בצה"ל. הב א-ריח, בשנות השישים המוקדמות לחייו, הוא מוותיקי ראשי המנגנונים ועומד בראש הבמ"ס ביהודה ושומרון משנת 2003. לאחר ההפיכה בעזה הוא מונה לראש הארגון. בניגוד למאג'ד פרג', זיאד הב א-ריח חסר כישורים פוליטיים באופיו, אך בסביבתו הוא מתואר כאיש מקצוע מהמעלה הראשונה וכדמות חשאית שמתרחקת מהתקשורת ומהציבוריות כמו מאש. בשל הכפילויות בין תפקידי הבמ"ס והמודכ"ל והתחרות על ליבו של אבו מאזן, ישנה מתיחות טבעית בין הב א-ריח לבין פרג'.

     

    הביטחון הלאומי (בטח"ל) - הביטחון הלאומי הוא למעשה הצבא הפלסטיני והמנגנון הגדול ביותר. הביטחון הלאומי מורכב מתשעה גדודים שמאומנים באקדמיה הצבאית ביריחו שמשמשת גם כמתקן האימונים המרכזי של המנגנונים הפלסטינים. האחראים על האימון של הכוחות הפלסטינים הם מדריכים איטלקיים ובריטיים. מתקן אימונים נוסף של המנגנונים נמצא בשטחה של ירדן, תחת פיקוח מקצועי אמריקני.

     

    תפקידו של הבטח"ל הוא להעניק סיוע למנגנונים האחרים כאשר אלה אינם מסוגלים לספק את הביטחון בעצמם, למעשה הבטח"ל הוא הגוף שעושה מבצעים גדולים ומעצרים גדולים בשטחי הרשות, בדומה לשב"כ שנעזר בכוחות צה"ל במבצעי מעצרים גדולים. לאחרונה מבצעי מעצרים והשלטת סדר כאלה היו במחנה הפליטים בלאטה בשכם ובמחנה הפליטים ג'נין, אז התפרסו בשטח כוחות גדולים מאוד של הבטח"ל שהובאו לשם ממחוזות אחרים. כוחות הבטח"ל גם פרושים בכניסות וביציאות של שטחי A.

    אבו מאזן. התחרות המרכזית - מי לוחש לאוזנו? (צילום: AP) (צילום: AP)
    אבו מאזן. התחרות המרכזית - מי לוחש לאוזנו?(צילום: AP)
      

    מפקד הבטח"ל הוא נידאל אבו דוחאן שנושא בדרגת ליווא. אבו דוחאן, בן 48 יליד אלג'יריה, היה בעברו ראש מחלקת המבצעים המיוחדים במשמר הנשיאותי. גורמים בסביבתו תיארו אותו כאדם רציני, אולם לא הגדירו אותו כעילוי.

     

    המשטרה הפלסטינית - כמו כל ישות מדינית, גם לפלסטינים יש משטרה "כחולה" שתפקידה הוא שמירת הסדר הציבורי ומלחמה בפשיעה - החל מפענוח מעשי רצח וגניבות, ועד שיטור תנועה. המשטרה גם אחראית לעתים להדיפת מפגינים פלסטינים שמבקשים להגיע לנקודות חיכוך עם צה"ל שגובלות בשטחי A. המשטרה הפלסטינית מקצועית מאוד ומוערכת על ידי ארגונים מקבילים בעולם. יש בה יחידות זיהוי פלילי ויחידות עם כלבים, ואנשיה וקציניה משתתפים דרך קבע בהשתלמויות בינלאומיות בשיתוף האינטרפול.

     

    מפקד המשטרה הפלסטינית הוא חאזם עטאללה, אף הוא בדרגת ליווא. עטאללה הוא אדם משכיל ודובר אנגלית, בניגוד למאג'ד פרג' וזיאד הב א-ריח. בסביבתו הוא מתואר כאינטליגנט אך מעט שחצן, שרואה עצמו מורם מאחרים. הוא בנו של עטאללה עטאללה, שהיה גורם בכיר בצבא שחרור פלסטין בתקופת טרום הסכמי אוסלו.

     

    המשמר הנשיאותי - יחידת העילית של הרשות הפלסטינית. שילוב של היחידה לאבטחת אישים וכוח קומנדו מיוחד. המנגנון הזה צמח מכוח 17, יחידת העילית של אש"ף טרום הסכמי אוסלו. אנשי המשמר הנשיאותי הם אלה שמאבטחים את הנשיא הפלסטיני, את ביתו ואת מתחם המוקטעה ברמאללה. הם האחראים גם לאבטחת ראש הממשלה הפלסטיני, שרים בכירים ואישים הנושאים תפקידים רגישים.

    שיירת חמדאללה. המשמר הנשיאותי אחראי על אבטחת רה"מ הפלסטיני (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    שיירת חמדאללה. המשמר הנשיאותי אחראי על אבטחת רה"מ הפלסטיני(צילום: EPA)
     

    אנשי המשמר הנשיאותי, שבראשם עומד מוניר זועבי הנושא בדרגת ליווא, אחראים לשמירה על משלחות זרות המגיעות לשטחי הרשות הפלסטינית, ולליווי שלהן. בהשוואה ליחידות מקבילות במדינות ערביות, המשמר הנשיאותי נחשב לכוח איכותי השומר על רמה מקצועית גבוהה למדי. מרכז האימונים של המשמר נמצא גם הוא במתחם האקדמיה הצבאית ביריחו וכולל שטח אימונים פתוח, אזור לאימוני לוחמה בשטח בנוי, מטווחים ומגורים.

      

    המודיעין הצבאי (מוד"צ) - מנגנון קטן שתפקידו לעקוב ולטפל באנשי המנגנונים אשר מעורבים בפעילות פלילית או בטרור, לחשוף משתפי פעולה עם ישראל או עם סוכנים של מדינות זרות, למנוע חדירה של גורמים עוינים לשורות המנגנונים ולטפל בעבירות משמעת של אנשי מנגנונים. בהשאלה מדובר למעשה בשילוב של יחידת המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) הישראלית והמשטרה הצבאית.

     

    בראש המוד"צ עומד זכריא מצלח הנושא בדרגת ליווא. בסביבתו הוא מתואר כאדם אפרורי למדי וחסר כריזמה, בניגוד לקודמו בתפקיד – מאג'ד פרג'.

     

    התיאום והקישור הצבאי - המנגנון שאחראי על הקישור עם היחידה המקבילה בישראל - מפקדת התיאום והקישור של המנהל האזרחי. בכל אחד מהמחוזות קיימת מפקדה של תיאום וקישור צבאי, שבראשה עומד קצין בכיר בדרגה המקבילה לאלוף משנה בצה"ל. אנשי התיאום והקישור נמצאים בקשר קבוע עם הצד הישראלי.

    ג'יהאד ג'יוסי. עומד בראש מנגנון התיאום והקישור הצבאי ()
    ג'יהאד ג'יוסי. עומד בראש מנגנון התיאום והקישור הצבאי
     

    מנגנון התיאום והקישור, שבראשו עומד ג'יהאד ג'יוסי (שדרגתו ליווא), מעביר לצה"ל ישראלים שנכנסו בטעות לשטחי הרשות, מיידע את הצד הישראלי על פעולות תג מחיר, מקבלל את ההודעה להסיג את כוחות המנגנונים ממקומות מסוימים כאשר צה"ל נכנס לבצע מעצרים בשטחי A, וכדומה.

     

    ההגנה האזרחית - המנגנון שמקביל בתפקידו לכוחות הכיבוי וההצלה בישראל. תפקידו הוא לתת מענה בכיבוי שריפות, ובחילוץ לכודים בתאונות דרכים או במבנים. לאנשי ההגנה האזרחית עומד ציוד חילוץ והצלה וכן כבאיות. אנשיו מגדירים את הציוד הקיים ברשותם כדל יחסית, אולם מעת לעת נרכש ציוד חדש. אנשי ההגנה האזרחית מכינים את עצמם בסיוע בינלאומי גם להתמודדות עם תרחישי קיצון של אסונות טבע כמו התמודדות עם רעידת אדמה חזקה.

     

    בראש ההגנה האזרחית עמד מחמוד עיסא שנשא בדרגת ליווא, אולם הוא נפטר לפני ימים ספורים כתוצאה מסיבוך רפואי. במקומו מונה לתפקיד יוסף נסאר שהיה סגנו של עיסא.

     

    התיאום הביטחוני הדוק מאי פעם

    התהליך המדיני נמצא בשנה האחרונה עמוק בהקפאה, חוסר האמון בין בנימין נתניהו לבין אבו מאזן מושרש עד היסוד ובשבעת החודשים האחרונים ישנה הסלמה אלימה בשטח המבעבע. הכול נכון, ולמרות כל זאת התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית מעולם לא היה טוב יותר וחזק יותר.

     

    במקביל מנגנוני הביטחון הפלסטינים מצויים בשיאם מבחינה מקצועית. חלק משמעותי מתפקודם תלוי בתיאום הביטחוני שכולל בין היתר פגישות שוטפות בין בכירי המנגנונים לבין מקביליהם בישראל, חילופי מידע מודיעיני, הסגרת נשק ואמצעי לחימה שנתפסים בשטחי A, הכנסת אמצעים לפיזור הפגנות למשטרה הפלסטינית והעברת חומרי חקירה של עצירים שנחקרו במנגנונים לידי השב"כ.

     

    מנגנוני הביטחון הפלסטינים סייעו לישראל לא פעם לאיתור מבוקשים, כפי שקרה במבצע ''שובו אחים'' שבמהלכו גם המנגנונים דלקו אחר חברי החוליה מחברון שחטפה ורצחה את שלושת הנערים. התיאום כולל גם עניינים פליליים כמו השבת ישראלים שנכנסו בשוגג לשטחי A ומידע שמועבר בין המשטרות. כך למשל, בכל מת"ק (מפקדת תיאום וקישור) ישראלי נמצא שוטר ישראלי ובמקביל ישנו שוטר פלסטיני במת"ק הפלסטיני, ואלו נפגשים ומחליפים מידע כמו טביעות אצבעות, מידע פלילי ועוד.

    אסון הכרמל. הרשות שלחה כובות כיבוי לסיוע לישראל (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    אסון הכרמל. הרשות שלחה כובות כיבוי לסיוע לישראל(צילום: אבישג שאר-ישוב)

    התיאום נעשה גם בתחום האזרחי. כך לדוגמא מפעם לפעם מתבצעת פעילות משותפת לכיבוי שריפות בין אנשי ההגנה האזרחית לבין כוחות כיבוי מישראל בשטחים הגובלים בשליטה ישראלית ופלסטינית. במהלך השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010 שלחה הרשות כוחות כיבוי של ההגנה האזרחית לסיוע לישראל.

     

    התיאום הביטחוני בין המנגנונים לישראל מוציא את חמאס מכליו, משום שתיאום זה הוא מהסיבות המרכזיות לכך שתשתיתו הצבאית של חמאס בגדה רעועה למדי. חוליות צבאיות רבות שלו נתפסות בזכות התיאום הביטחוני כשהן רק בשלב ההתחלתי. ההסתה נגד המנגנונים ונגד התיאום קיימת בתקשורת המזוהה עם הארגונים האסלאמיים וברשתות החברתיות, אבל גם בתקשורת הבין-ערבית הממוסדת והביקורתית, דוגמת אל-ג'זירה ואל-מיאדין.

     

    מבט לאחור מבהיר כי התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית עמד במבחנים לא מעטים כמו מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן בעזה, משברים מדיניים, פיגועים, מתיחויות בהר הבית וההסלמה הביטחונית הנוכחית, ועל אף כל אלה נשאר איתן. התיאום הביטחוני של המנגנונים לא מסתכם רק מול ישראל כי אם מול גופי מודיעין אחרים כמו סוכנויות הביון של ארה"ב, בריטניה וירדן.

     

    נשק קל ורכבי שטח

    בשגרה נפגשים כל ראשי המנגנונים להערכת מצב שבועית עם ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה. פגישות הערכת מצב מתקיימות גם בינם לבין אבו מאזן, אך בתדירות נמוכה יותר. חמדאללה מתפקד גם כמעין שר ביטחון ובקיא בפרטים הקטנים על פעילות המנגנונים.

    חוסיין א-שייח. דובר עברית שוטפת ואחראי על התיאום האזרחי ()
    חוסיין א-שייח. דובר עברית שוטפת ואחראי על התיאום האזרחי
     

    גורם חשוב נוסף במערך הביטחוני הפלסטיני הוא חוסיין א-שייח, השר לעניינים אזרחיים בתפקידו הרשמי. א-שייח, שגם דובר עברית שוטפת, אחראי על כל נושא התיאום האזרחי מול ישראל, אולם מעורב גם בצורה עמוקה בצד הביטחוני והרגיש של היחסים בין הצדדים ומאוד רלוונטי באשר להצלחתם של המגעים מול הצד הישראלי. א-שייח (וכך גם שאר ראשי המנגנונים) נמצא בקשר ישיר עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי ונפגש איתו באופן תדיר, הן ברמאללה והן בישראל.

     

    הנשק שנמצא בידי המנגנונים הוא רובו ככולו נשק קל, לצד אמצעים לפיזור הפגנות וכלי רכב לנהיגת כביש ושטח. בשנים הראשונות שאחרי הקמתם היתה כוונה להעביר להם שריוניות קלות, אולם בסופו של דבר ההחלטה לא יצאה אל הפועל והשריוניות נותרו להחליד בירדן. מנגנוני הביטחון הפלסטינים מלינים פעמים רבות על מחסור בתחמושת לצורך אימונים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים