שתף קטע נבחר

רבי נחמן בווידאו-ארט: מי כאן המשוגע?

האמן יניב העברי נולד בישראל, אך בגיל 10 עברה משפחתו להולנד – והקשר ליהדות ניתק. לאחר חיפוש עצמי ארוך חזר לשורשים, וכעת הוא מחבר אליהם גם את יצירתו. פרוייקט הוידאו-ארט האחרון שלו עוסק ב"שיגעון של הדור" - על פי "משל הפטריות" של רבי נחמן מברסלב

אין דרך מדויקת יותר לתמצת את מסע חייו של יניב העברי, כמו זו שהוא עצמו בחר: "בין הכפריים הייתי 'אחמד', בין האומנים הייתי 'רבי', וכאן בארץ, בין היהודים, גיליתי שאני פשוט העברי". כשמו כן הוא.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

כל מה שרציתם לדעת על פסח: היכנסו לעמוד המיוחד שלנו

 

הוא נולד בישראל, אך כשהיה בן 10 עברה משפחתו להולנד – והקשר ליהדות ניתק. כאשר ניסה להיטמע בחברה המקומית ו"להפוך להיות הולנדי", צבע העור השחום הסגיר מוצא אחר: "התחילו לקרוא לי אחמד, ואחותי הייתה פטמה", הוא מתאר בראיון ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית", "תמיד הייתה לי תחושה של 'אתה שונה'".

 

העברי משחזר כיצד אותה תחושת זרות היא שהובילה אותו להמשך החיפוש, עד שכעבור שנים מצא את עצמו במחקר על הודו. שם, דווקא שם, החלה להיסלל עבורו הדרך הביתה.

 

"אני מתחיל להתעסק ונמשך למיסטיקה, ופתאום מגיע שלב שאני אומר לעצמי: איך זה יכול להיות שאני רוצה לדעת כל כך על דברים עמוקים, יחסית חיצוניים, ואני בכלל לא יודע מה זה יהודי? ככה מצאתי את עצמי קונה את הספרים הראשונים, וזה תפס אותי".

 

"האמנות - קודש הקודשים"

העברי מעיד על עצמו כי המוסיקה והאמנות היו תמיד "קודש הקודשים" שלו, אך מאז אותה החלטה מקבלת האמירה הזו משמעות מיוחדת: ארון הספרים היהודי הפך עבורו מקור השראה בלעדי ליצירות האומנות, עד שהחברים בתעשיה זנחו את "אחמד" והחלו לקרוא לו "רבי". יצירתו האחרונה, למשל, "השיגעון של הדור", מבוססת על "משל הפטריות" המפורסם של רבי נחמן מברסלב.

 

בהמשך הגיעה גם שמירת השבת והרצון להמשכיות, לאישה יהודיה. כך הכיר ונשא סטודנטית ישראלית שלמדה אז בהולנד. "אחרי שבוע כבר ידעתי שזאת אשתי".

 

היום הנדודים בין "אחמד", "רבי" ו"העברי" מזכירים לו את מסעותיו של אברהם אבינו: "מה זה ה'לך לך' הזה? זה ללכת לתוך עצמך".

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים