אופניים עירוניים במבחן - בלי חשמל, עם נוסטלגיה
לקחנו למבחן אופניים עירוניים בסגנון הישן והטוב. בלי טכנולוגיה עילית, ללא מנוע חשמלי, עם תג-מחיר שפוי, ייעוד רגוע ונינוח ומראה נוסטלגי. איך הם עושים את העבודה?
מעט מאד תשומת לב מוקדשת בשנים האחרונות לאופניים עירוניים קלאסיים. רוכבים, יצרנים, תקשורת, כולם עוסקים בקטגוריות פופולאריות הרבה יותר, כאלה שמצטלמות טוב ומעוררות חשק. למשל אופני הרים אגרסיביים, עם מתלים ארוכי מהלך וטכנולוגיה מתקדמת. או אופני ספורט לרכיבת כביש עם שלדות קרבון קלות כמו נוצה וסקס-אפיל של מטוס קרב. שלא להזכיר אופניים חשמליים לכל סוגיהם, שכבשו נתח שוק עצום בשנתיים-שלוש האחרונות ומגדילים אותו בהתמדה.
מבחני רכב אחרונים בערוץ:
- מבחן השוואתי - האוטומטיות הזולות בישראל
כך תכוונו את גובה המושב:
אבל דווקא אופני עיר אפרוריים (לכאורה) חמקו לנו מתחת למכ"ם. אולי מכיוון שאצלנו נישה זו כלל לא קיימת, ומאוכלסת כיום בעיקר על-ידי אופניים חשמליים זולים. בניגוד לאירופה למשל, שם היא פורחת ומשרתת נאמנה מיליוני רוכבים מדי יום.
רוצים לקרוא עוד על אופניים? מגזין שטח
ברגמונט בלאמי (Bergamont Belami)
המראה התכליתי והפשוט יחסית של אופני העיר החדשים מבית ברגמונט, עלול להטעות. את הבסיס להם מעניקה שלדת אלומיניום עם מבנה נעדר מוט חיזוק עליון. באופן טבעי, היא מחוזקת לכן באיזור מיסבי ההיגוי ותחתית השלדה. הגיאומטריה מותאמת לדרישות עירוניות, עם זווית היגוי חדה יחסית לטובת היגוי זריז.
פשוטים אמנם, אבל בניגוד ל"אופני הברזל" של פעם, יש גם מתלים. מזלג בסיסי של Suntour מציע מהלך של 50 מ"מ בעזרת קפיץ פלדה שניתן לכיוון עומס ראשוני. אין מתלה אחורי, אבל יש מוט מושב משוכך עם 40 מ"מ מהלך. בתחום ההנעה לא תמצאו כאן מעבירי הילוכים רגילים, אלא את Hubgear של שימאנו. בעיקרון זו נאבה עם שמונה הילוכים פנימיים, עליהם שולט שיפטר בכידון. גם הנאבה הקדמית אינה רגילה, שכן למעשה היא דינמו המייצר חשמל לפנסי Led, האחראים גם על הנצנוץ בחזית ומאחור.
על הבלימה מופקדים מעצורי V-ברייק מבית טקטרו, שנעלמו בינתיים מאופני שטח פופולאריים. חישוקי אלומיניום קלי משקל מגיעים מ-Alex ועליהם צמיגי "28 עירוניים משוולבה. האיבזור ההיקפי הוא BGM, למעשה מותג הבית של ברגמונט. בולט שם סט בעל זווית משתנה המאפשר הסטה מהירה של גובה ומרחק הכידון מציר ההיגוי. המשקל עומד על 16.5 ק"ג, המחיר על 3,800 שקלים.
נשמע לכם כמו מתכון בטוח לגמלוניות? טעות. ה-Belami רחוקים מכך מאד. למען האמת, ממש נהניתי לבלות איתם ברחובות הכרך. יש באופניים האלה שילוב מרשים של מהירות-שיוט וזריזות היגוי. העברת ההילוכים של שימאנו מצוינת, וכך גם יחסי ההעברה. ההילוכים נמוכים מספיק כדי להתגבר על עליה או טיפוס מדרכה אקראיים, ובקלות ניתן לדלג להילוך גבוה ולהגיע למהירות שיוט גבוהה ונעימה. היציבות הכיוונית נהדרת, ולאורך הירקון אתם עשויים להרגיש כמו לצד הדאנובה.
מעצורי הגומי - זוכרים, V-ברייק? - הם ברירת מחדל זולה ואמינה, אבל באותה מידה גם חסרת כוח בלימה ומינון. ובאופניים עם משקל כזה שמגיעים למהירות גבוהה, זקוקים לטוב יותר. מצד שני, אהבנו את הכנפיים המגנים מפני שלוליות, את הדינמו השימושי ואת הקפיץ המחזיר את ההיגוי למרכז, המאפשר היגוי קליל בסגנון הגה-מתוגבר במכונית. צריך להתרגל, אבל הוא מאד יעיל.
האיכות הכללית מרשימה מאד, ולאורך כל המבחן ליוותה אותנו תחושה כי מדובר בעוד מוצר מוטורי גרמני איכותי. הכל מרגיש אחוד, עשוי היטב, מוקפד למשעי. יש אפילו שנתות (במ"מ) על כל פריט בר-כיוון - אופניים ייקים אמיתיים. והמשקל? רוב הזמן, לא מטריד. אבל אל תנסו להניף אותם מספר קומות מעלה, לעלות איתם במעלית או - הס מלהזכיר - להסיע אותם בתחבורה ציבורית.
ברגמונט סאמרוויל (Bergamont Summerville)
איזו נוסטלגיה. ככל שהסתכלתי ורכבתי יותר על האופניים האלו, כך התחשק לי יותר לצאת לדיינר אמריקאי ולנהוג בקאדילק ורודה עם גג פתוח. שלדת האלומיניום כאן זהה לדגם הקודם, אך שטוחה במעט (69.5 מעלות) לטובת יציבות גבוהה יותר. מבנה השלדה מאד "רטרו", ולא במקרה. כולו על טהרת הצינורות עגולי הפרופיל, בדיוק כמו פעם. הוסיפו לכך גוון מדהים לשלדה והקסם ברור.
את המראה המושך משלימים גלגלים עירוניים שמנמנים ולבנים של שוולבה, מושב וגריפים מעור עם תפרים ידניים ואפילו קפיצי מושב התורמים למראה לא פחות מאשר לנוחות הרוכב. יש גם טבור עם שבעה הילוכים של שימאנו, ובחזית שוב דינמו של שימאנו המפעיל פנסי Led בעיצוב רטרו בחזית ומאחור. האיבזור ההיקפי - עם ציפוי כרום מתבקש - מגיע מ-BGM. משקל האופניים עומד על 17.5 ק"ג, המחיר על 2,600 שקלים.
בזמן הרכיבה נראה כי הקפדה על הפרטים הקטנים עושה גם כאן את ההבדל, ותענוג הרכיבה גדול לפחות כמו צפייה בהם. הצמיגים העבים וגבוהי הדופן תורמים לנוחות, אבל גם המושב הגדול והמוקפץ עושה את שלו. ההיגוי איטי מעט יותר, וכמו קרוזר אמריקאי אמיתי, גם האופניים האלה יעדיפו את הקו הישר על-פני תמרונים תזזיתיים. יש להם יכולת להכניס את הרוכב להלך רוח אחר, נינוח מאד, והמבטים הרבים שהם מושכים רק יחזקו את זה.
מערך הבלימה, V-ברייק של גומי וכבלי פלדה, עושה עבודה סבירה אבל לא יותר מזה. העברת ההילוכים מצויינת וכך גם יחסי ההעברה הבסיסיים. ספק רב אם הגומיה האמורה להחזיק את המטען על הסבל תאריך ימים, ויש להניח שגם לובן הצמיגים לא צפוי להשאר כך לזמן רב. גם כאן, העלאת האופניים למקום אחסנה בטוח, עשויה לעלות בגב דואב. במקרה הטוב. מצד שני, חבל שיגנבו לכם אבזר אופנתי מרהיב שהוא גם כלי תחבורה נוח.
