שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    גוגל במחווה לקלוד שאנון, לרגל 100 שנים להולדתו

    הגוגל דודל היום מוקדש לד"ר קלוד שאנון, שפיתח תאוריות שלהן השלכות בתחומים רבים, ביניהם הצפנה, מחשבים, בינה מלאכותית וחקר המוח

    היום (שבת) לפני 100 שנה בדיוק נולד המתמטיקאי האמריקני ומהנדס החשמל, ד"ר קלוד שאנון.  בעקבות כך הקדישו בגוגל את הגוגל דודל לשאנון, שנחשב לאבי תורת המידע, שניסה להגדיר מהו מידע ומהו ערכו הכמותי של פריט מידע. לתיאוריות שפיתח השלכות לתחומים רבים: תקשורת דיגיטלית, תורת הלשון, הצפנה, מחשבים, בינה מלאכותית, חקר המוח ועוד.

     

    חלק מהסרטון שפרסמה גוגל על ד"ר קלוד שאנון

    חלק מהסרטון שפרסמה גוגל על ד"ר קלוד שאנון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שאנון נולד בשנת 1916 בגיילרוד שצפון מישיגן. כילד מחונן אהב להשתעשע במקלטי רדיו ובמכשירי מורס, וכשגדל בנה מספר מכונות ומכשירים: מכשיר בעל זרועות המזיז כלי שחמט, צלחת מעופפת (פריסבי) ממונעת, חד אופן שאיתו נהג להסתובב במסדרונות המעבדה ומשחקים רבים אחרים. שנון התקבל ללימודי מתמטיקה והנדסת חשמל באוניברסיטת מישיגן.

     

    בגיל 22 פירסם את התזה בתחום תורת המיתוג ( Switching Theory) הנחשבת לאחת מעבודות המאסטר החשובות ביותר בעולם. התזה שכתב ב-1940 (" A Symbolic Analysis of Relay and Switching Circuits" ), ובה מופיעה לראשונה המילה "ביט" (סיבית) להגדרתה של יחידת המידה הבינרית 0 או 1, מחברת בין הלוגיקה הבוליאנית לתורת המיתוג של מכשירי תקשורת למיניהם, כמו טלפון.

     

    עבודתו איפשרה את המעבר ממחשבים אנלוגיים למחשבים הספרתיים, ולמעשה היא היסוד בתכנון כל כרטיס מעגל. את הרעיון שבבסיס העבודה הדגים שנון במשחק "20 מי יודע", שבו על השואל לזהות מושג או עצם על ידי שאלות כן (1) ולא (0). למרות מספר האפשרויות העצום, לרוב הזיהוי מצליח. שנון הוכיח כי 20 תשובות "כן-לא" שקולות ל-20 ביטים של מידע, המאפשר להבחין בין 220 עצמים שונים - יותר משני מיליון בסך הכול.

     

     

    בגיל 24 קיבל תואר דוקטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). בין מנחיו היה נורברט וינר, מייסד תורת הקיברנטיקה. במהלך מלחמת העולם השנייה פיתח שנון תיאוריות הצפנה מתמטיות ופענוח של מסרים סודיים שסייעו לארה"ב במלחמתה, ובכך הפך לאחד מאבות תורת ההצפנה המודרנית (קריפטולוגיה), שבזכותה, למשל, ניתן לתקשר ברשת האינטרנט בצורה מאובטחת.

     

    במקביל, היה שותף בכתיבת מסמך היסוד של הענף המדעי החדש "בינה מלאכותית", בנה את אחת המכונות הלומדות הראשונות, ופיתח מודלים מתמטיים לניתוחים פיננסיים. ב-1941 החל לעבוד במעבדות בל והיה שותף לפיתוח מערכות שליטה בטילי נ.מ. ב-1948 פרסם את "התיאוריה המתמטית של התקשורת" (“A Mathematical Theory of Communication”), פיתח את תורת המידע (Information Theory) והצביע על הקשר בין מידע לאנטרופיה (השאיפה לאי-סדר) - הבסיס לכל רשת תקשורת דוגמת הרשת הסלולרית ורשת האינטרנט.

     

    שאנון ניסה להראות כיצד להעביר באופן יעיל ככל האפשר מידע דיגיטלי נתון ללא שיבושים

     דרך ערוץ רועש ומשבש. הוא הראה כיצד באמצעות הוספת ביטים למידע המשודר, ניתן להעביר את המידע בשלמות למרות ההפרעות. זאת בפרוק תהליך העברת המידע לשני שלבים נפרדים: שלב א' - דחיסת האינפורמציה וקידוד (קידוד מקור). שלב ב' - הוספת אינפורמציה יתירה למידע המועבר, שתאפשר למקבל המידע בצדו השני של הערוץ הרועש לנקות את הרעשים (קידוד ערוץ). התיאוריה שפותחה במקור על מנת לטפל בהעברת אינפורמציה במערכות תקשורת תופסת מקום מרכזי בניתוח של הקידוד והייצוג העצבי, ואף משפיעה על תחומים נוספים בביולוגיה, בבלשנות, בפסיכולוגיה, בכלכלה ובפיסיקה. פיתוחיו של שנון מהווים את הבסיס והתשתית לתקשורת הדיגיטלית של ימינו ולכל הטכנולוגיות המקיפות אותנו, ממחשבי-על, וכלה בכרטיסים חכמים (ככרטיסי אשראי) וספרת הביקורת שבתעודת הזהות.

     

    שאנון הלך לעולמו בפברואר 2001.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים