שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הגעגועים לצפון קוריאה שהשארנו מאחור
    בעיני מרבית העולם נחשבת המדינה המבודדת למובלעת של אכזריות ועוני, אך לכמה עשרות אלפי עריקים מדובר בזיכרונות ובבית שהם הותירו מאחור. הם מתגעגעים לריקודים לצלילי אקורדיון, למסורת ולפשטות. בביתם החדש, בדרום קוריאה או בסין, הם נתקלים בתרבות זרה ומנוכרת, ואף נזכרים בחיבה שחשו לעריצים: "הם רק רוצים להגן על אנשיהם"

    למרבית העולם צפון קוריאה היא שם נרדף לאי מבודד, מובלעת של עריצים אכזריים, ניסויי גרעין, עוני וחרפת רעב. אולם לעשרות אלפי אנשים ברחבי דרום קוריאה ובסין, מדובר בנושא מורכב בהרבה. עבורם, צפון קוריאה היא זיכרון שהם נאבקים עמו. היא בית. היא המקום שהם הותירו מאחור. וגם אם הם שונאים חלקים נכבדים מהמדינה המבודדת בעולם, יש בהם גם הרבה געגוע.

     

    כך הם מתגעגעים לקרובי משפחתם, לחברים, לעיירות הקטנות והמשפחתיות. הם מתגעגעים לריקודים לצלילי אקורדיון בפארקים הציבוריים ולאוכל הרחוב השמנוני שהיו נוהגים לאכול בשעת רעב. לעיתים, ובמפתיע, הם אף מתגעגעים לשושלת העריצים – קים איל סונג, קים ג'ונג' און וקים ג'ון איל, ששלטו במדינה כמעט 70 שנה. "אני חושב כל הזמן על האנשים שהשארתי שם", סיפר כורה במכרה פחם לשעבר שברח מצפון קוריאה עם משפחתו לפני כעשור. בסיאול, בירת דרום קוריאה וביתו החדש, סיפר האיש העדין למראה, שעובד לפחות 12 שעות ביום בחנות ונראה כמי שחסרות לו לא מעט שעות שינה, כי "בכל פעם שאנו יחד, ואנו אוכלים ארוחה טובה, אנו חושבים על האנשים האלו".

     

    חורף בצפון קוריאה (צילום: AP) (צילום: AP)
    חורף בצפון קוריאה(צילום: AP)

    למעלה מ-27 אלף מהגרים ועריקים צפון קוריאנים גרים כיום בשכנה מדרום. אלפים נוספים גרים בסין בתנאים מחתרתיים, ולעיתים נאלצים לעסוק בעבודות הנחשבות לבזויות עם שכר נמוך. רבים אחרים מפוזרים על פני הגלובוס במדינות שונות, מבריטניה ועד ארה"ב.

     
    מנהל החנות, שהשריר בזרועו עדיין מסגיר את שנותיו ככורה, מתגעגע לאחיו שהשאיר מאחור ולאחיינים ולאחייניות שאולי לא יפגוש לעולם. הוא סיפר כי קרובי משפחתו שגרים בדרום שילמו סכום נכבד למבריחים שיוציאו את שארית משפחתו מהצפון, אך אחיו סרבו לעזוב. "הם פחדו מדי", אמר, "עכשיו הם מצרים על כך". רבים מהמהגרים חוששים לחיי קרוביהם שנותרו במדינה המסוגרת, שעלולים לעמוד בסוגים שונים של ענישה, החל מפיטורים וכלה במאסר.

     

    קים ג'ונג און - דיקטטור או גיבור לאומי? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    קים ג'ונג און - דיקטטור או גיבור לאומי?(צילום: רויטרס)

    למנהל החנות אין שום חיבה כלפי הממשל בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית, ויש לו ביקרות חריפה על התנהלות המדינה שמותירה רבים בחרפת רעב בעוד קומץ אנשים ממשיכים להתעשר.

     

    אולם לא כל המהגרים הצפון קוריאנים חשים כך. חלקם דווקא רוחשים חיבה למנהיגי המדינה. "כל שלושת המנהיגים באמת חשבו על תושבי המדינה", אמר אחד מהם, שוטר לשעבר. לדבריו, צפון קוריאה השקיעה מיליארדי דולרים בצבא, וזאת למרות שרבים מתושבי המדינה סבלו מרעב חריף בעיקר מאמצע שנות התשעים עם נפילת ברית המועצות. אולם, הוא הוסיף, צפון קוריאה היא מדינה קטנה וענייה שהצליחה לעמוד מול העולם ולשרוד בידוד בינלאומי ושנים של סנקציות כלכליות. כך, כשפיונגיאנג מבצעת ניסוי גרעיני או משגרת טילים, הוא רואה בזאת הוכחה למנהיג שלא מאפשר שינהגו בו בבריונות. "אולי זו דרכו של קים להגן על משפחתו, אנשיו ומדינתו. אם אני היית בנעליו, אני חושב שהייתי עושה בדיוק את אותו הדבר".

     

    דבריו של השוטר אולי נשמעים מפתיעים, אך אין זה כך בהכרח בהתחשב בעובדה שהוא, כמו כל יתר הצפון קוריאנים, גדלו לתרבות מסוגרת שסגדה ל"קימים" כאילו היו אלים. הסגידה למנהיגים מחלחלת דרך בתי הספר ובכל שיחה או אירוע פוליטי. כך גם באלפי המונומנטים שמוצבים בכל רחבי המדינה, בהם פסלי המנהיגים, ציורים ואנדרטאות. בביוגרפיות רשמיות הם מתוארים ככאלו שיכולים להשמיד כל אויב וכחכמים יותר מכל מנהיג עולמי אחר, ותואריהם מופיעים באופן תדיר בהודעות רשמיות ובהצהרות: "הגנרל המכובד", "המנהיג הגדול של האנושות", "השמש בשמים". הרעב אמנם שינה רבות את הדרך שבה תופסים פשוטי העם את ההנהגה בפיונגיאנג, אך זה בלתי אפשרי עבורם להימלט מהתעמולה ולא להיות מושפעים מכך במידה כזו או אחרת.

     

    החיבה לממשל הרודני נותרת לעיתים שנים רבות לאחר עזיבת המהגרים, שאף נאלצים להתמודד עם קשיי הסתגלות בדרום. כך אישה, שעבדה בעבר כחלפנית בשוק השחור בצפון קוריאה, סיפרה כי התקשתה להתרגל לתרבות הדרום קוריאנית. "כששמעתי לראשונה מוזיקת ראפ, שאלתי: מה זה? זה שיר בכלל?". היא הוסיפה כי היא מתגעגעת בעיקר לאינג'וגוגיבאפ, רחוב צפון קוריאני מפורסם שמוכר מאכלי רחוב ותחליפי בשר עשויים אורז וטופו. היא חייכה כשתיארה את הרחוב המפורסם, וחייכה פעם נוספת כשסיפרה שמצאה סוף סוף אוכל דומה בחנות הסמוכה לביתה החדש.

      

    מצעד צבאי לציון 70 שנה למלפגת הפועלים בצפון קוריאה (צילום: AP) (צילום: AP)
    מצעד צבאי לציון 70 שנה למלפגת הפועלים בצפון קוריאה(צילום: AP)

    גם השוטר לשעבר סבל מקשיי התאקלמות משלא הצליח להחזיק בעבודה אחת ליותר מכמה חודשים. בהיחשפו לתרבות הצרכנית הנהוגה בסיאול הוא חש אבוד וזר וסיפר כי התגעגע ל"זמנים אחרים בהם הכל היה פשוט יותר". כלומר לצפון קוריאה. "בדרום קוריאה המסורת רק הולכת ונעלמת עם השנים", הסביר, "עכשיו היא כמו חברה מערבית לכל דבר".

     

    למרות הרגשות המעורבות שחשים העריקים, הממשל בפיונגיאנג מביע את סלידתו מהם באפון פומבי. באחת ההצהרות הרשמיות, למשל, כונו העריקים "חלאה אנושית שבגדה במולדתה ובאנשיה". לרוע מזלם של התושבים, האפשרות לעזוב את צפון קוריאה הפכה לקשה בהרבה מאז שתוגברה האבטחה בגבולות כשקים ג'ונג און עלה לשלטון. כך למשל, בשנה שעברה נמלטו 1,277 תושבים מהצפון לדרום – פחות ממחצית העריקים שנמלטו בשנת 2011.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים